תא"מ 24260-04-13 הרוש נ' סטניסלב

1.תביעה לתשלום שכ"ט עו"ד מכח הסכם שנכרת בין הצדדים ביום 17.10.06.

התובע טוען כי ייצג את הנתבע במסגרת תביעה שנוהלה בבית הדין לעבודה, ביחד עם אחרים, כנגד מעסיקו של הנתבע, ובמסגרת הסכם שכה"ט טוען התובע כי הנתבע התחייב לשלם שכ"ט בשיעור של 20% מהסכום שייפסק לנתבע בתוספת מע"מ וכן יתווספו לתשלום הוצאות המשפט כפי שייקבעו ע"י בית המשפט.

התובע טוען כי לאחר קבלת הייצוג לידיו פעל להכנת והגשת כתב התביעה, הגיש בקשות שונות בתיק, תצהירים וסיכומים ולבסוף, לאחר דיון הוכחות שהתקיים ניתן ביום 10.6.09 פסק דין ולפיו חויב מעסיקו של הנתבע לשלם לו סך של 17,791 ₪ ובנוסף פסק בית הדין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ.

עד היום לא שילם הנתבע דבר לתובע בגין שכר טרחתו, ומכאן התובענה.

התובע טוען כי מאחר ומעסיקו של הנתבע לא מילא אחר פסק הדין והיות והוא אינו עוסק בהוצאה לפועל, פנה הנתבע יחד עם יתר התובעים לעו"ד אחר לשם מימוש פסק הדין, ואכן הוחל בנקיטת הליכי הוצל"פ מכח פסק הדין לרבות הטלת עיקולים. התובע המתין לגביית הסכומים לשם קבלת שכרו.

אלא, שאז פעלו הנתבע ויתר חברי קבוצת התובעים בשיתוף עם בא כוחם החדש והגיעו להסדר פשרה עם המעסיק לפיו שולמו סכומי כסף נמוכים יותר לסילוק התיק, והכל תוך מידור התובע ושלילת שכרו. התובע טוען אפוא כי ללא קשר להסכמות המאוחרות זכאי הוא לשכרו המלא עפ"י פסק הדין והסכם שכר הטרחה.

2.הנתבע טוען כי אכן הוא וחברים נוספים רצו להגיש תביעה נגד מעבידם ופנו לשם כך לתובע.

הנתבע טוען כי הוסבר לו ע"י התובע כי הוא עובד עפ"י אחוזים, 20% ממה שיקבלו, וכך אף מצוין במפורש בהסכם.