תא"מ 2325-11-15 אברמזון ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

אחר עיון בעמדות הצדדים גם יחד, סבורני כי אין להשלים עם התנהלות הנתבעת.

בכל ההערכה, אף אם ניתן היה להלום טענת ב"כ הנתבעת בדבר מקור השגגות שנפלו במשרדה (טעות קולמוס ברישום תאריך שגוי, העברת הטיפול בתיק לעו"ד אחר והצורך בפנייה למצהיר חלופי), בוודאי שאין מקום כי הנתבעת תעשה דין לעצמה ותתעלם מהחלטה שיפוטית מוגדרת מיום 31.3.16.

לאמור. תיק ביהמ"ש אינו כלי קיבול בידי הצדדים לעשות בו כטוב בעיניהם. בהחלטת ביהמ"ש מיום 31.3.16 נקבע כי בנסיבות העניין ביהמ"ש רואה בנתבעת כמי אשר ויתרה על הגשת עדויות נוספות מטעמה.

ככל שהנתבעת חפצה בביטול ההחלטה, היה מקום כי תגיש בקשה סדורה לביטול ההחלטה, תוך פירוט הטעמים לכך, ובה בעת, תצרף תצהיר תומך המשקף את כלל הטעויות שהתרחשו ואת המועדים בהם אירע כל דבר.

בוודאי שהדרך הנאותה אינה בדמות הגשת בקשה להתיר הגשת הראיות, תוך צירוף הראיות עצמן לבקשה באופן המבקש להעמיד את ביהמ"ש במצב נתון, ובלא צירוף תצהיר לגבי הנסיבות שהובילו לאי הגשת הראיות במועד, חרף מספר החלטות שיפוטיות שניתנו עובר לכך.

חרף האמור, מבחינת יעילות דיונית והגם שהדבר לא נתבקש מפורשות, על מנת שלא לסרבל ההליכים יתר על המידה, אני מורה על ביטול החלטתי מיום 31.3.16, ומתיר לנתבעת להגיש הראיות שהוגשו על ידה.

עם זאת, נוכח דרך הילוכה, אני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובעים בסך 2,500 ש"ח, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת - יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

במקביל, אני מורה כי לא יאוחר מיום 10.5.16 תפעל הנתבעת לצרף תצהיר ערוך כדין, המבאר את הטעמים בגינם "אין בידה היכולת לאתר את הנציג עימו נערכה השיחה, ולפיכך, אין ביכולתה לזמנו לחקירה" (ס' 2 להודעה ובקשה מיום 18.4.16), לרבות על דרך של התייחסות לתיעוד הממוחשב שנערך, ככל שנערך, עם הנציג בזמן אמת.

הנתבעת תפעל להתייצבות המצהיר לדיון הקבוע ליום 24.5.16 לשם חקירה על תצהירו.