תא"מ 22266-12-14

התובעת אשר ייצרה חלונות ותריסים עבור הנתבע והתקינה אותם בבית שבה (להלן: "העבודות"), עותרת לחייב את הנתבע בתשלום סך של 19,017 ₪, עבור עבודות נוספות שביצעה בפועל, מעבר לעבודות שנרשמו בהזמנת העבודה.

טענות התובעת:

הצדדים הסכימו על ביצוע עבודות בהתאם לכמויות ומחירים כמפורט בטופס הזמנת עבודה, בסך של 71,550 ₪. במהלך ביצוע העבודות, ביצעה התובעת עבור הנתבע, בהסכמתו המפורשת, עבודות נוספות על אלו שפורטו בטופס הזמנת העבודה, כמפורט בחשבון תוספות שהנתבע אישר לפני ביצוע התוספות. הנתבע שילם לתובעת אך ורק עבור עבור העבודות שפורטו בהזמנת העבודה ולא שילם דבר בגין העבודות הנוספות, על אף דרישות חוזרות ונשנות ממנו לעשות כן.

טענות הנתבע:

התובע טען כי התביעה התיישנה מכיוון שהעבודות בוצעו בשנת 2006, עילת החוב הנטען אף היא בשנת 2006, ואילו התביעה הוגשה בשנת 2014. לחילופין טען, כי יש למחוק את התביעה בשל שיהוי כבד בהגשתה. הוא נמצא ביחסי ידידות עם אחד מבעלי התובעת, יהושע קסטן, אשר מעולם לא פנה אליו בעניין טענה לחוב כלפי התובעת. לגופן של טענות התביעה השיב הנתבע, כי אין הוא חייב לתובעת את הסכום הנתבע וכי לא חתם על אף אחד מן המסמכים שהתובעת מבססת עליהן את תביעתה.

דיון והכרעה:

הגנתו של הנתבע היתה כללית וסתמית. כל אשר בכתב ההגנה לגופן של טענות התביעה היה: "... אני כלל לא חייב לתובע את הסכום הנתבע." וכן "...אני מכחיש את החוב הנטען...". הא ותו לא.

הנתבע לא התייחס כלל, וממילא לא הכחיש, לא במפורט ולא באופן כללי, את העובדה שהתובעת ביצעה עבורו עבודות נוספות, על פי הפירוט שצורף לכתב התביעה ועל פי הסכומים הנזכרים באותו פירוט. זאת למרות טענות מפורשות בעניין זה בכתב התביעה ועל אף שחשבון תוספות, הכולל רשימה מפורטת של העבודות הנוספות, צורף לכתב התביעה. יתר על כן, הוא אף מצא לנכון להדגיש בכתב ההגנה כי עד היום הוא מרוצה מהעבודות שביצעה התובעת עבורו.