תא"מ 22174-12-13 ש. שלמה רכב בע"מ נ' דיין ואח'

1.התובעת הינה בעלים של רכב שניזוק במהלך תאונת דרכים (להלן: הרכב) שבה היתה מעורבת משאית שבה נהג הנתבע 1 (להלן: המשאית). הנתבעת 2 היתה המבטחת של המשאית במועד התאונה.

2.מטעם התובעת העיד הנהג של הרכב במועד התאונה ואשר טען שנסע בכביש 6 בנתיב הימני ביותר מתוך שלושה נתיבים. לטענתו הרכב נסע במהירות המותרת של כ-110 קמ"ש. המשאית עמדה בשול הימני של הכביש ולפתע במרחק קצר של בערך 50 - 70 מטר לפני שהגיע אליה, נכנסה אל תוך הנתיב הימני. לטענתו ניסה לסטות במעט אל תוך הנתיב השמאלי על מנת להתרחק מהמשאית אך בנתיב השמאלי נסעה משאית אחרת במהירות גבוהה ולא אפשרה לו להיכנס אל תוך נתיב זה. כתוצאה מכך, נאלץ להיצמד בצידו הימני של הרכב לצידה השמאלי של המשאית מאחור. בהמשך, הפינה הימנית קדמית של הרכב פגעה בפינה השמאלית אחורית של המשאית וכל דופן ימין של הרכב השתפשף בדופן שמאל של המשאית, עד לעקיפתה ועמידה בצד לפניה.

3.הנתבע 1 טען בעדותו בבית המשפט כי המשאית נסעה בנתיב הימני והרכב סטה ימינה מהנתיב השמאלי ביותר שבכביש, תוך חציית הנתיב האמצעי והתקרב למשאית מאחור במטרה להיכנס אל תוך הנתיב הימני. בהמשך, הרכב פגע בקצהו הימני קדמי בקצה השמאלי אחורי של המשאית והשתפשף לכל אורך הדופן השמאלי של המשאית.

4.מדובר בגרסה מול גרסה. הנני מעדיף את גרסת נהג רכב התובע על פני גרסתו של הנתבע 1. וזאת מהנימוקים הבאים:

א.בעדותו של הנתבע בבית המשפט עלה שאכן ביצע עצירה בתוך השול הימני של הכביש, אך לטענתו הדבר קרה לפני קרות התאונה. מדובר בנתון שהתגלה לראשונה רק בעדותו בבית המשפט ולא הופיע בהודעה שמסר לנתבעת 2 לגבי אופן קרות התאונה. סתירה זו יש בה בכדי להעיב על אמינות גרסתו של הנתבע 1.

ב.בהודעה שמסר הנתבע 1 לנתבעת 2 לגבי אופן קרות התאונה נאמר כדלקמן: "נסעתי בנתיב הימני במהירות של כ-80 קמ"ש. רכב שנסע אחריי סטה לנתיב השמאלי ותוך כדי הסטייה פגע ברכבי בצידו האחורי שמאלי". הווה אומר, לפי הודעתו של הנתבע 1 לנתבעת 2, הרכב נסע מלכתחילה בנתיב הימני, וזאת כפי שנמסר ע"י נהג הרכב. יתר על כן, מדבריו של הנתבע 1 בהודעה לנתבעת 2 עולה שהרכב סטה שמאלה, מהנתיב הימני לנתיב האמצעי. לעומת זאת, בבית המשפט הנתבע 1 טען שהרכב סטה ימינה מהנתיב השמאלי ביותר לנתיב הימני ביותר. סתירה זו גם היא יש בה בכדי להעיב על אמינות גרסתו של הנתבע 1.

ג.גרסתו של נהג רכב התובעת היתה אחידה, הן בבית המשפט והן בדו"חות שהגיש לתובעת, לגבי אופן קרות התאונה (ת/3 ו-ת/4).

5.לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי האחריות המלאה לגרם התאונה רובצת באופן מלא לפתחו של הנתבע 1 וזאת בשל הכניסה אל תוך הנתיב הימני מתוך השול הימני, בחוסר זהירות.

6.לפיכך, הנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: