תא"מ 21869-05-15 אבו עקל - חומרי בנין כפר יאסיף בע"מ נ' עקל

לפניי בקשה להורות על חיוב המשיבה, התובעת בתיק, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות ההליך, בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999.

כן לפניי תגובת המשיבה לבקשה זו.

לטענת המבקש, המשיבה היא במעמד חברה מפרת חוק, השרויה במצב כלכלי עגום ביותר והלכה למעשה היא פושטת רגל. היא אינה פעילה כלל, אין לה חשבון בנק פעיל והיא אינה מקיימת כל פעילות עסקית. בנוסף, גם סיכויי התביעה קלושים והופרכו אחת לאחת במסגרת כתב ההגנה.

לטענת המשיבה, בית המשפט הורה על איחוד של התיק דנן עם תיק אחר בו המבקש תובע הן את המשיבה והן את בעל המניות שלה באופן אישי ומשכך אינו יכול לאחוז בחבל משני קצותיו ולהתייחס רק למסגרת היחסים עם המשיבה. בקשתו גם אינה נתמכת בתצהיר בניגוד לתקנות סגר הדין האזרחי, למעט תצהיר של בנו של בעל מניות אצל המשיבה שנחתם לצורך הליך משפטי אחר. עוד טוענת המשיבה, כי מלשון סעיף 353א לחוק החברות עולה, כי אין חובה על החברה להפקיד ערובה, אלא בית המשפט הוא שרשאי להיענות לבקשה כזו, כאשר בנסיבות המקרה דנן אין הצדקה להפקדת ערובה. בנוסף, בניגוד לטענת המבקש, מצבה הכלכלי של המשיבה אינו השיקול היחידי אותו ישקול בית המשפט בהחלטתו אם לחייב בהפקדת ערובה, וגם אם לא הוכחה איתנות כלכלית הרי בית המשפט לא בהכרח יחייב. באשר לסיכויי התביעה, טוענת המשיבה, כי אלה טובים, נוכח העובדה שהמבקש מסתמך בהגנתו על הסכם שכ"ט שנעשה בעל פה שאינו נתמך בשום ראיה כתובה אחרת.

סעיף 353א לחוק החברות קובע כך:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה  מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

הוראה זו קובעת נקודת מוצא, לפיה חברה בערבון מוגבל שמגישה תביעה תחוייב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות שכנגד, אלא אם הראתה החברה כי מתקיימות נסיבות שאינן מצדיקות חיוב כזה, או שהראתה חוסן כלכלי מספיק לתשלום ההוצאות במקרה של דחיית התביעה (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות נ' זיסר, 13.7.08).

בתגובתה, המשיבה שותקת בכל הנוגע ליכולתה הכלכלית, ובשים לב לטענותיו של המבקש באשר למצבה הכלכלי, אני מניחה שהמשיבה אכן אינה בעלת אמצעים, וככל שתחויב בהוצאות – ספק אם יוכל המבקש לגבות אותן ממנה.

באשר לסיכויי התביעה אציין, מבלי לקבוע מסמרות, כי לשני הצדדים טיעונים בעלי משקל ולכן לא ניתן לפטור מהפקדת ערובה נוכח סיכויי התביעה. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בכל הנוגע לטיפולו של המבקש בתיקי הוצל"פ עבור המשיבה, ובעוד המשיבה טוענת כי המבקש חייב לה כספי הגבייה, טוען המבקש, כי המשיבה ומנהלה חייבים לו שכר טרחה.