אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית לוד

ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית לוד

תאריך פרסום : 06/07/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום רמלה
7238-12-10
06/07/2011
בפני השופט:
הישאם אבו שחאדה

- נגד -
התובע:
ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
הנתבע:
עיריית לוד
פסק-דין

פסק דין

ביום 02.10.09 בשעה 05:30 אירעה תאונת דרכים בשכונת גני אביב בעיר לוד בין שני רכבים. כתוצאה מהתאונה נגרמו נזקים לשני הרכבים. הבעלים של אחד הרכבים הגיש תביעה בתביעות קטנות לבית משפט השלום ברמלה כנגד הנהג של הרכב השני בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכב, וכן צירף את המבטחת של הרכב השני כנתבעת נוספת. המבטחת של הרכב השני היא התובעת בתיק שבפני היום (להלן "החברה המבטחת"). מספר ההליך בתביעה הקטנה הנ"ל היה ת"ק 41665-02-10 (להלן "התיק הקודם").

במסגרת התיק הקודם החברה המבטחת שלחה הודעת צד ג' כנגד עיריית לוד, שהינה הנתבעת בתיק שבפני היום (להלן "עיריית לוד"). בהודעת צד ג' נטען כי עיריית לוד אמורה לשלם עבור הנזקים שנגרמו לבעלים של הרכב שהגיש את תביעתו בתביעות קטנות, וזאת בשל רשלנותה בתחזוקת הכביש בו אירעה התאונה, ואשר גרמה לקרות התאונה.

בתיק הקודם ניתן פס"ד ע"י כב' השופטת קיסר ב-18.10.10, ואשר לפיו התקבלה התביעה כנגד החברה המבטחת. כמו כן, נקבע כי תנאי הכביש תרמו להתרחשות התאונה ועל כן חייבה את עיריית לוד לפצות את החברה המבטחת ב-10% מהסכום שנקבע שעל המבטחת לשלם לתובע בתיק הקודם.

החברה המבטחת למעשה שילמה עבור נזקי שני הרכבים שהיו מעורבים בתאונה, הן נזקי הרכב שזכה בתביעתו בתיק הקודם מכוח פסק הדין שניתן, והן נזקי רכב הנתבע בתיק הקודם מכוח פוליסת הביטוח, ואשר לפיה הרכב היה מבוטח בביטוח "מקיף".

בתביעה הנוכחית שבפני היום, החברה המבטחת מבקשת שעיריית לוד תשפה אותה על 10% מגובה הנזק שנגרם לרכב אותו ביטחה, שהוא הרכב של הנתבע בתיק הקודם. עיריית לוד הגישה כתב הגנה ובקשה לסילוק התביעה על הסף וטענה כי שומה היה על החברה המבטחת להגיש בקשה לפיצול סעדים במסגרת התיק הקודם, ומשלא עשתה כן הרי שהיא מנועה מלהגיש תביעה כיום בגין אותו אירוע, מחמת מעשה בית דין. החברה המבטחת השיבה לבקשה לסילוק התביעה על הסף גם ע"י שימוש בדוקטרינה של מעשה בית דין, קרי, מאחר וכבר נקבע בתיק הקודם כי עיריית לוד אחראית ב-10% לקרות התאונה, הרי שהיא מושתקת מלטעון שאינה חבה ב-10% מנזקי הרכב של החברה המבטחת. כמו כן, החברה המבטחת טענה שהליך של תביעות קטנות הינו הליך צר עם סמכויות מצומצמות ואשר לא מתאים להתדיינות מלאה לגבי מלוא השאלות שעולות מתוך אירוע התאונה.

דומני שבמקרה זה הדין הוא עם הנתבעת, היא עיריית לוד. פסק דין שניתן בתביעות קטנות הינו מעשה בית דין לכל דבר ועניין. העובדה שהחברה המבטחת לא מצאה לנכון לכלול במסגרת התיק הקודם את מלוא טענותיה כנגד עיריית לוד וגם לא הגישה בקשה לפיצול סעדים, מובילה למסקנה שאין לה אלא להלין על עצמה.

הסוגיה של מעשה בית דין עקב פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות נדונה בהרחבה ב-רע"א 1958/06 שמעון סויסה נ' חברת צ'מפיון מוטורס (ישראל בע"מ) (פורסם ב-"נבו", החלטה מיום 20.06.06 של כב' השופט רובינשטיין). באותו עניין המבקש רכש מהמשיבה רכב אשר לאחר מועד הרכישה נתגלו בו תקלות. המבקש הגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע. תביעתו נתבררה וניתן פסק דין שחייב את המשיבה לשלם לו סכום מסוים. כחודש וחצי לאחר מתן פסק הדין המבקש הגיש תביעה נוספת לבית המשפט כנגד המשיבה, וזאת בשל נזקים נוספים שנתגלו ברכב. בית המשפט סבר כי חל השתק עילה וראה בתביעה השנייה כניצול לרעה של הליכים. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לכב' בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ואשר קבע כי לא יעלה על הדעת כי המבקש יכול לשוב ולתבוע מחדש בגין אותם ליקויים ואותה עילה. על פסק דינו של כב' בית המשפט המחוזי בבאר שבע הוגשה בקשת רשות ערעור לכב' בית המשפט העליון. השאלה העקרונית שעמדה לדיון הייתה "האם דיון ופסיקה בתביעה קטנה, יש בהם ליצור השתק עילה ולחסום דיון בתביעה רגילה". בפסקה 9 לפסק הדין נקבע כדלקמן:

"במישור הנורמטיבי, ככל שמדובר בהשתק פלוגתא, לדעתי במתח ובאיזון שבין המציאות המשפטית שבה כבר הוכרע הדין בפלוגתא בה מדובר, לבין השוני של דרכי תפקודו של בית המשפט לתביעות קטנות לעומת בית משפט השלום "הרגיל"- מכריעה הכף הראשונה. דבר זה נובע ממדיניות שיפוטית ראויה ומן השכל הישר. לא ייתכן שהחלטת בית משפט מקצועי, שהוא חלק ממערכת בתי המשפט של המדינה, שהתובע הגיש תביעה בו בעיניים פקוחות, ובית המשפט שמע את הצדדים, עיין בחומר שלפניו, שקל והכריע את הדין, תהה כלא הייתה- וניתן יהיה לפתוח את הספר כאילו עולם כמנהגו הקודם נוהג. צדק אינו רק צדקו של צד אחד, אלא של כולי עלמא. הדבר אולי מורכב יותר במידה מסוימת כשהמדובר בהשתק עילה, שכן ניתן לטעון על פי ניסיון החיים, כי יהיו מקרים חריגים של "יבלת כואבת" (כהגדרתו של בית המשפט המחוזי בירושלים), או של תובע בתביעות קטנות שאינו בקי ושהגיש תביעה חלקית מתוך אי ידיעה, אך כי יש לפרש בכגון אלה פירוש גמיש את השתק העילה, קרי, אם נהיר לבית המשפט בתביעה החדשה (שלאחר התביעה הקטנה) כי המדובר במי שמיהר בתביעתו הקטנה לטפל בנושא מתוחם, או שברור כי לא תבע בבית המשפט לתביעות קטנות באורח חלקי מחוסר ידיעה- במקרה כזה, חריג כאמור, אולי לא ימהר בית המשפט לסלק את התביעה החדשה על הסף. אך ככלל יחול גם העיקרון של השתק עילה, מאותה סיבה של יעילות המערכת השיפוטית והצדק כלפי הנתבע".

במקרה הנ"ל כב' השופט רובינשטיין אפשר גמישות מסוימת בדוקטרינה של מעשה בית דין בהקשר של בית משפט לתביעות קטנות, כך שהתיר הגשת תביעה חדשה בגין הנזקים שנתגלו ברכב אחרי המועד שבו הוגשה התביעה הקטנה. לעומת זאת, לגבי נזקים שהיו ברכב לפני הגשת התביעה הקטנה, קבע שאין מקום לדון בנזקים אלה (ראו פסקה 10 לפסק הדין).

יישום של הלכת סויסה לעיל למקרה שבפני מובילה אותי למסקנה שמאחר ואין בתביעה שבפני עובדות חדשות שלא היו ידועות לחברה המבטחת בתיק הקודם, הרי שדינה של התביעה של החברה המבטחת כנגד עיריית לוד להידחות. הדברים הנ"ל מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בבעל דין, כדוגמת החברה המבטחת, שהינה בעלת אמצעים כלכליים וגישה ליועצים משפטיים, להבדיל מהאזרח הקטן, שהליכים משפטיים אינם מסוג הנושאים המצויים בהכרח במסגרת ידיעותיו הרגילות.

החברה המבטחת לא הגישה במסגרת התיק הקודם בקשה לפיצול סעדים. ב-רע"א 4919/91 זלכה ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (פורסם ב-"נבו", החלטה מיום 10.01.92 של כב' הנשיא שמגר) נקבע כי "לעניין פיצול הסעדים אין נפקא מינה אם התובענה הראשונה הוגשה בבית משפט לתביעות קטנות או בהליך משפטי רגיל, בפני בית משפט שלום".

הוראות תקנות 44 ו-45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, שדנות בחובה למצות את מלוא הסעדים בהליך אחד, מדברות בעד עצמן. ראו בעניין זה גם אורי גורן- סוגיות בסדר דין אזרחי (סיגא- הוצאה לאור בע"מ, מהדורה עשירית, עמ' 126-139).

בנסיבות אלה, תביעתה של החברה המבטחת (ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ) כנגד עיריית לוד, דינה להידחות.

אשר על כן, הנני מחייב את התובעת (ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ) לשלם לנתבעת (עיריית לוד) הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסה"ד לצדדים.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"א, 06 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ