אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ש.מ. אדמוני נכסים בע"מ ואח' נ' סלע ואח'

ש.מ. אדמוני נכסים בע"מ ואח' נ' סלע ואח'

תאריך פרסום : 13/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
6922-05-11
11/02/2014
בפני השופט:
חנה פלינר

- נגד -
התובע:
1. ש.מ. אדמוני נכסים בע"מ
2. קריגר נדל"ן ט אל וי בע"מ

הנתבע:
1. דורית סלע
2. דורית סלע בע"מ

פסק-דין

פסק דין

התביעה, הצדדים והעובדות הצריכות לה

1. מונחת לפניי תביעה אשר הגישו ש.מ אדמוני נכסים בע"מ; משכירת המשרדים נשוא התביעה (להלן: "אדמוני") וקריגר נדל"ן טי אל וי בע"מ; שוכרת המשרדים (להלן: "קריגר"; יקראו יחד להלן: "התובעות") נגד דורית סלע; אדריכלית במקצועה (להלן: "סלע") ודורית סלע בע"מ; חברה למתן שירותי אדריכלות ועיצוב פנים אשר סלע הינה בעליה ומנהלה (להלן: "חברת האדריכלים"; תקראנה יחד להלן: "הנתבעות"). מר שלמה מורד הינו מנהל אדמוני (להלן: "מורד"). מר אורן פילטר הינו מנהל קריגר (להלן: "פילטר").

2. אדמוני רכשה שטח משרדים של כ- 255 מ"ר ברוטו הנמצא במגדל משרדים ברח' מנחם בגין 11, רמת גן למטרת השכרה (להלן: "המשרדים"). בתאריך 1.3.2010, עובר להשכרת המשרדים, שלחה סלע (לטענת התובעות) או חברת האדריכלים (לטענת הנתבעות) הצעת מחיר לאדמוני למתן שירותי אדריכלות עבור המשרדים (שהיו בשלב זה חלל אחד פתוח אותו בין היתר נדרש היה לחלק) תמורת הסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ (נספח ב' לכתב התביעה). אדמוני אישרה את הצעת המחיר תוך שהוסכם שאופן החלוקה והעיצוב יקבע ע"י מי שישכיר את המשרדים (להלן: "הצעת המחיר"/"ההסכם"/ "החוזה"). סוכם שתינתן הנחה כך ששכר הטרחה יעמוד על סך 30,000 ₪ כולל מע"מ. אין מחלוקת כי אדמוני שילמה את מלוא שכר הטרחה וקיבלה קבלה שמספרה 1154, זאת לפני שסלע החלה בעבודתה (להלן: "הקבלה"; נספח 3 לת/2, תצהיר מורד).

3. ביום 12.7.2010 התקיימה פגישה בין כל הצדדים לתביעה במשרדים. אין מחלוקת כי הייתה זו הפעם היחידה שבה ביקרה סלע במשרדים, ראו התמונות אשר צולמו בפגישה, צורפו כנספח ג'1 – ג'8 לנ/1, תצהירה של סלע. למחרת, ביום 13.7.2010, התקיימה פגישה שניה בין הצדדים במשרדיה של סלע ובמסגרתה הציגה קריגר, שהייתה אז שוכרת פוטנציאלית, את צרכיה השונים לביצוע ההתאמות במשרדים. בין התובעות נכרת ביום 22.7.2010 הסכם שכירות ולפיו קריגר שכרה מאדמוני את המשרדים, מותאמים עבורה אישית (להלן: "הסכם השכירות"; נספח א' לכתב התביעה). בתאריך 25.7.2010 התקיימה פגישה שלישית בין כל הצדדים במשרדיה של סלע במסגרתה הציגה סלע רעיונות והדמיות, והתובעות אישרו את שהוצג להן, אגב הבעת התלהבות (ראו סעיף 16 לת/2; סעיף 14 לנ/1).

4. לאחר החתימה על הסכם השכירות, חתמה קריגר על הסכם עם קבלנית שיפוצים, ש.ע התזות ובניה בע"מ (להלן: "החברה הקבלנית" ו/או "הקבלן"), שלפיו תבצע האחרונה חלוקה פנימית במשרדים על בסיס תכניות העבודה שתספקנה הנתבעות. הנתבעות לקחו ממנהל הבניין את תכנית המשרדים ועל בסיסה תכננו את תכנית העבודה. בדיעבד התברר, וזאת לאחר שהנתבעות הכינו את התוכניות הראשוניות, שהתכנית שנמסרה לנתבעות על ידי מנהל הבניין (נ/2) לא הייתה התכנית המעודכנת שכן היה פער של 1.05 מ' בין התכנית למבנה בפועל במסדרון (עמ' 28 ש' 26). ביום 5.8.2010 שלחה סלע לתובעות תכניות עבודה ראשוניות שכללו: הנמכת תקרות, תכניות מיזוג, חשמל ואינסטלציה וכן כתב כמויות. לטענת התובעות כבר במועד זה הוסבר לנתבעות שהמידות בתכניות וכתב הכמויות שגויים. ביום 9.8.2010 נערכה פגישה נוספת ולמחרת נשלח מייל אליו צורפו התכניות וכתבי הכמויות; גם ביום 19.8.2010 נפגשו הצדדים. ביום 25.8.2010 נמסר לקבלן עותק נוסף מהתכניות וכתב הכמויות לטענת התובעות היו הם עדיין שגויים, הגם ונושא זה הוסבר זה מכבר לנתבעות, כאמור. הנתבעות הודפות טענות אלה מכל וכל וטוענות שרק ביום 21.9.2010 הודיע להן הקבלן על הפער במידות וכבר ביום 25.9.2010 נשלחו תכניות עבודה מתוקנות לתובעות.

5. אין מחלוקת כי התובעות שכרו שירותים של יועצים שונים אשר הכינו עבורן תכניות ביצוע ובכלל זה התקשרה קריגר עם יועץ בטיחות; יועץ מיזוג אויר; יועץ חשמל (נספחים ו1 – ו3 לכתב התביעה). ואילו אדמוני התקשרה עם יועץ גלאי אש (נספח ז' לכתב התביעה; היועצים יקראו יחד להלן: "היועצים המקצועיים"). בין הצדדים התגלעה מחלוקת: לטענת הנתבעות, ההתקשרות עם היועצים המקצועיים הוסברה לאדמוני בשלב הצעת המחיר כהוצאה נוספת הכרחית לביצוע תכנית בניה בבניין שכן עבודתם משלימה את עבודת הנתבעות ומקבילה לה. מנגד טוענות התובעות כי נאלצו למנות את היועצים המקצועיים בלית ברירה וכי שכר טרחתם אמור היה להיכלל בשכר טרחת הנתבעות.

טענות התובעות

6. בפגישה הראשונה התחייבה סלע להכין תכניות עבודה, על פי הצעת המחיר, בתוך שבועיים. אך בפועל איחרה בשבועיים ומסרה את התכניות כעבור חודש; התכניות וכתב הכמויות לא התאימו כנטען למידות בפועל של המשרדים, דבר שהצריך סבב תיקונים והתאמות וכן גרר עיכובים נוספים; התובעות נאלצו להתקשר עם יועצים שונים; סלע לא עמדה בהתחייבותה על פי הצעת המחיר לפיקוח עליון ומעבר לביקור יחיד בנכס (ביום 12/7/10, בטרם החלו בביצוע העבודות), בהיותו חלל פתוח, לא ביקרה בו כלל, הגם מספר תיאומים שביצעה עם הקבלן. סלע סירבה לשוחח עם הקבלן ולשתף עימו פעולה מאחר שרצתה שקבלן מטעמה יבצע את העבודה; סלע לא שלחה את התכניות ליועץ הבטיחות ועשתה זאת רק כעבור שלושה חודשים ולכן קריגר לא קיבלה את אישורו של היועץ; סלע סירבה לענות לתובעות לשיחות הטלפון ובכך הותירה אותן להתמודד לבדן עם ביצוע העבודות.

7. התובעות טוענות שהנתבעות הפרו את החוזה ושמרבית העבודה נעשתה על ידי היועצים ששכרו ולא הנתבעות. לכן, על הנתבעות להשיב לאדמוני את התמורה (30,000 ₪); את המעט שביצעו הנתבעות עשו זאת ברשלנות החורגת ממה שמצופה מאדריכל סביר. לאדמוני נגרמו מספר נזקים ובכלל זה הפסד דמי שכירות עבור שלושה חודשים בשל עיכוב במסירת המשרדים (93,177 ₪); הפסד דמי ניהול וארנונה עבור שלושה חודשים שאמור היה השוכר לשלם (11,857 ₪ + 18,657 ₪); תשלום ליועץ הגלאים (12,238 ₪). בנוסף טוענות התובעות שגם לקריגר נגרמו נזקים, בהם יש לחייב את הנתבעות. כך, נכנסה קריגר למשרדים בעיכוב של שלושה חודשים דבר אשר גרם להארכת תקופת השכירות במשרד הקודם, מימוש האופציה לתקופה של חצי שנה ותשלום עבור תקופה זו (30,624 ₪); בשל דחיית מועד המעבר עסקה למכירת הציוד המשרדי ששימש את קריגר במשרד הקודם בוטלה ומאז האחרונה לא הצליחה למכור את הציוד (הפסד נטען של 20,000 ₪); תשלום ליועצים שונים כפי שפורט לעיל (22,910 ₪). עוד טוענת קריגר שעד לכניסה בפועל למשרדים החדשים נאלצה היא לעבוד במשרדים שאינם מתאימים להיקף עסקיה ובכך נגרם לה פגיעה במוניטין (נזק המוערך בסכום של 100,000 ₪). סכום התביעה שהוגשה כנגד הנתבעות עמד על סך של 319,463 ₪.

8. בכתב התשובה מגיבות התובעות לטענת הנתבעות להעדר יריבות וטוענות כי קיימת יריבות נגד סלע מאחר שמורד ואדמוני פנו אליה אישית; גם הצעת המחיר ניתנה מטעם סלע ואין כל זכר לחברת האדריכלים. התובעות מוסיפות וטוענות שחותמתה התווספה רק לאחר שאדמוני אישרה את הצעת המחיר. כמו כן, החשבונית שניתנה בגין שכר הטרחה ששולם הוצאה ע"י סלע, חתומה על ידה ואין כל זכר לחברת האדריכלים אף לא בלוגו של מסמך הקבלה. התובעות מדגישות כי בין אדמוני לחברת האדריכלים לא היה כל שיח ולפיכך אין מדובר בתביעה להרמת מסך או חיוב אישי של סלע אלא תביעה עצמאית בשל התקשרות ישירה עם סלע. לגבי היריבות בין קריגר לנתבעות או מי מהן טוענת קריגר כי היריבות הישירה החלה כבר בפגישה השנייה בה נטלה קריגר חלק, או אז נכרת בין הצדדים הסכם בעל פה, בין היתר לאור ידיעתה המפורשת של סלע שהמשרדים אמורים לשמש את קריגר, להתאים לצורכיהם ועליה לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו על ידי קריגר. קריגר טוענת כי הסתמכה על ביצוע העבודה על ידי סלע ומהחתימה על הסכם השכירות יכולה להיפרע מסלע בגין נזקיה, בין היתר לנוכח התרשלותה.

9. לגופו של עניין מסכמות התובעות וטוענות שממועד משלוח תכנית העבודה הראשונית (5.8.2010 כאמור) הוסבר לסלע כי קיימות טעויות במידות אלא שהיא לא הפנימה זאת והעבירה לקבלן כ-20 ימים לאחר מכן עותקים שגויים בשנית; אישורים שנתקבלו, ככל שנתקבלו מהיועצים המקצועיים התקבלו על תכניות שאינן מתאימות; אין בהצעת המחיר התחייבות של אדמוני להעביר לסלע תכנית כלשהי והיה עליה למדוד ולהכין תכנית בעצמה. התובעות הודפות את טענת הנתבעות שנמנע מהן לקבוע פגישות בנכס ולבצע פיקוח עליון. בעניין זה טוענות התובעות כי איש לא מנע מסלע לגשת לבניין ולפגוש את הקבלן וכי לא היה כל צורך באישור או תיאום. לא זו אף זו, התובעות טוענות כי סלע תיאמה פגישות עם הקבלן פעמיים אך לא הופיעה אליהן. עוד טוענות הנתבעות שהנתבעות הפרו את ההסכם שכן לא סיפקו תכניות לחלוקת השטח למשרדים; לא ביצעו פיקוח כאמור, הדרכה והכוונה של הקבלן באתר וליווי בעת בחירת ריצוף, תאורה ונגרות אצל ספקי התובעות. בעניין זה מציינות התובעות שסלע מעולם לא ליוותה את התובעות לספקים ולא סייעה בבחירת החומרים.

10. בסיכומים הוסיפו התובעות וטענו, בתמצית, שחובת הפיקוח מעוגנת בתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה) תשנ"ב-1992 המגדירות מהו פיקוח עליון וכיצד יש לבצעו. בהקשר זה מפנות לסעיפים 2 ו- 4 בעניין חובת קיום הפיקוח העליון והפעולות שיש לבצע וטוענות כי פעולות אלה לא נעשו ע"י הנתבעות; הנתבעות לא הגישו תצהיריהן במועד ולפיכך מבוקש להטיל עליהן הוצאות; טענת סלע בעדותה שהתובעות או מי מהן התנהלו בצורה צעקנית ואגרסיבית הינה הרחבת חזית אסורה; בסיכומי התשובה טוענות התובעות בין היתר שהטענה להעדר יריבות בין אדמוני לנתבעות הינה הרחבת חזית אסורה; טענת העדר היריבות בין התובעות לסלע נזנחה בסיכומים; לקבלן אין כל אחריות שכן איחורו נובע ממחדלי הנתבעות.

טענות הנתבעות

11. הנתבעות טוענות להעדר יריבות בין סלע לאדמוני. הנתבעות טוענות שהצעת המחיר מעידה על התקשרות בין חברת האדריכלים, שהינה אישיות משפטית נפרדת מסלע, לאדמוני. חברת האדריכלים בלבד היא זו החתומה על הצעת המחיר; התובעות לא טענו כי יש מקום לחייב את סלע מכוח חיוב אישי של אורגן בחברה או הרמת מסך וממילא אין כל מקום לכך. עוד טוענות הנתבעות שאין כל יריבות בין קריגר לבין מי מהנתבעות. הנתבעות מציינות שהצעת המחיר נחתמה כאמור בין אדמוני לבין חברת האדריכלים, מספר חודשים לפני שקריגר נכנסה לתמונה; הנתבעות מציינות שהסכם השכירות נערך זמן רב לאחר מכן ואין בו כדי להקים יריבות בין קריגר לחברת האדריכלים.

12. לגופו של עניין טוענות הנתבעות שהצעת המחיר נערכה מספר חודשים לפני החתימה על הסכם השכירות שנכרת בין התובעות ולא כללה ולו במרומז מועד להגשת התכניות; בכל מקרה טוענות הנתבעות שעמדו בלוחות הזמנים. הנתבעות מציינות כי יום לאחר הפגישה השנייה הודיע מורד כי קריגר טרם חתמה על הסכם שכירות ועל כן מבוקש להקפיא את העבודה על הפרויקט. לאחר מכן, ולאחר שנחתם הסכם השכירות (22/7/10), לא חלפו אלא 18 יום וכבר ביום 10.8.2010 שלחו הנתבעות לתובעות מייל אליו צירפו את תכניות העבודה וכתב הכמויות (נספח ז/ לנ/1). לטענת הנתבעות רק ביום 21/9/10 הודיעה להן החברה הקבלנית כי קיים פער במידות בין התוכניות לבין המצב הקיים בפועל. הנתבעות טוענות כי בעניין זה התקיימה פגישה עם הקבלן במשרדי הנתבעות ותוכנית מתוקנת נשלחה לקבלן כבר ביום 25/9/10 (ראו סעיפים 25-28 לנ/1, וכן נספח יג', התוכניות המתוקנות). בכל הנוגע לקבלן מציינת סלע שמורד חשש מכך שקריגר בחרה קבלן לא מנוסה (סעיף 22 לתצהירה), והיא נתנה לו הצעת מחיר מקבלן אחר עימו היא עובדת, אולם לבסוף בחרה קריגר באותו קבלן. הנתבעות מכחישות את הטענה כי לא שיתפו פעולה עם הקבלן, ההיפך הוא הנכון, הנתבעות טוענות כי הקבלן הדף כל ניסיון לקבוע עימו פגישה ובדיעבד התברר כי לא פעל כלל על פי התוכניות שסופקו על ידי הנתבעות.

13. בכל הנוגע לטענות התובעות בנוגע ליועצים האחרים טוענת סלע שאין מבחינתה מניעה לספק תכנית שבה יפורטו מיקומי שקעי החשמל ויציאות האינסטלציה ומיזוג, אך היא אינה עורכת תכנית חשמל/ אינסטלציה ובוודאי שאינה מנפיקה אישורים לבטיחות באש. מינוי היועצים המקצועיים היה ברור מהתחלה ונקבע בהסכם כי יתואמו מועדי פיקוח בין כל היועצים, דבר הבא ללמדך שסלע אמורה לשתף פעולה עם היועצים האחרים אך בוודאי שלא לשכור את שירותיהם או לממן אותם מתוך תקבולי שכר הטרחה שלה. הנתבעות טוענות שהעבירו את התכניות ליועצים המקצועיים לצורך קידום העבודות. כך, ביום 29.8.2010 נפגשה סלע עם מורד ואושרו תכניות הנגרות ונמסרו מסמכים שונים בנושא; ביום 30.8.2010 אישר יועץ החשמל את קבלת התכניות, ביקש וקיבל את התכניות בקובץ אחר; ביום 2.9.2010 נשלחו תכניות העבודה ליועץ חשמל נוסף; ביום 6.9.2010 נערכה התכתבות נוספת עם יועץ החשמל; ביום 13.9.2010 נשלחו תכניות ליועץ מיזוג האויר, ראו נספחים ט'-יב' לנ/1.

14. לגבי טענות התובעות לחוסר התאמה בין תכניות הבניה למידות המשרדים ואי התאמת כתב הכמויות למציאות בשטח טוענות הנתבעות שמקור הטעות מרשלנות אדמוני שהורתה לחברת הניהול להעביר לנתבעות תכניות בניה ואלו לא היו מעודכנות בהתאם למבנה בפועל. בעניין זה טוענות הנתבעות שהיה על אדמוני כמשכירה לדאוג למסור לנתבעות תכניות מעודכנות לפני התכנון הרעיוני. למרות זאת, פעלה סלע לתיקון תכניות העבודה במהירות מבלי שנדרש שכר נוסף; החל מהחתימה על הסכם השכירות ניסו הנתבעות לתאם מועד לפיקוח עליון בחוסר הצלחה; בחלק מהשיחות ציין הקבלן שבנכס מבוצעות עבודות באופן עצמאי ללא תכנון שינויים והתאמות ממה שסוכם תחילה, וכל זאת ללא ידיעת הנתבעות. סלע אף הלינה לפני מורד שהקבלן אינו מעוניין לתאם מועדי פיקוח.

15. בסיכומיהן הוסיפו הנתבעות וטענו כי סלע הייתה במקום כאשר נדרשה והייתה זמינה בעוד אופיים של מנהלי התובעות גרם לה להיות מפוחדת בסביבתם. לטענת סלע, ביצעה פיקוח עליון כנדרש וטענה זו לא נסתרה; הקבלן הוא האחראי לעיכוב שנוצר והיה על התובעות לתבוע אותו בגין נזקיהן.

16.לאור כל האמור לעיל בקשו הנתבעות לדחות את התביעה כנגדן, אם בשל חוסר יריבות; אם בשל כך שמילאו את המוטל עליהן בהסכם; אם בשל כך שלא התרשלו במילוי תפקידן ורשלנות שכזו כלל לא הוכחה. בעניין הוכחת התביעה טענו הנתבעות כי היו בקשר עם צביקה ליפמן וגל הרשקוביץ' מטעם קריגר (סעיפים 10-17 לתצהיר סלע, וכן ראו המיילים שנשלחו אליהם, נספחים ד' וה' לנ/1) ואלו כלל לא הובאו לעדות על ידי התובעות. הנתבעות טענו כי העדים מטעם התובעות, פילטר ומורד לא היו מעורבים בתוכניות תוך כדי העבודה, דבר אשר עלה אף מעדותם. הנתבעות טענו כי היה על התובעות להביא לעדות את הקבלן, וזאת לא נעשה; לא הוגשה כל חוות דעת מומחה לעניין רשלנות אדריכל, והתצהיר אשר הוגש על ידי התובעות בעניין זה, של הגברת רחל בלוך, נמשך מתיק בית המשפט. מכאן – הנתבעות טוענות כי התובעות נמנעו מלהביא את העדים הרלוונטים; יש לזקוף זאת כנגדן; והתביעה נותרה ללא כל הוכחה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ