התובע התקשר עם הנתבעת בהסכם מיום 15/7/04 להסרת שיער בלייזר. זאת, לפי כתב התביעה, לאחר שנבדק ע"י יועצת במקום, שמצאה שהוא מקרה מתאים לטיפול. נאמר לו כי במקרים כשלו, אחוזי ההצלחה גבוהים וניתן להעריך כי כ- 80% מהשיער יוסר לצמיתות וה - 20% הנותרים יהיה שיער פלומתי רך.
התובע שילם במזומן במועד ההתקשרות סך של 13,300 ש"ח עבור טיפולים להסרת שיער באזור צוואר ראש ובטן וכן, באזור עורף כתפיים, גב וידיים (קבלה צורפה).
לאחר מספר טיפולים הבחין התובע שאין שינוי במצב. רופאים ואחראים אצל הנתבעת אליהם פנה, אמרו לו שעליו לעבור עוד טיפולים וכך עשה. שוב פנה בהעדר שיפור, ואז נאמר לו כי כדאי לעבור טיפולים במכשיר חדש שדורש טפול בהרדמה של חלקי הגוף המטופלים. כך עשה, עדיין ללא תוצאות. לאחר כמה טיפולים פיתח תגובה אלרגית לחומר המרדים. לא פעם ולא פעמיים נכווה ועורו נצרב. לא נראו תוצאות ושוב, הוצע לו לעבור טיפול במכשיר חדש (שלישי). לאור תלאות הדרך עד כה, לא ניאות להצעה, אך גב' לורי מנהלת המחלקה של הנתבעת בסניף ראשל"צ, הפצירה בו לעבור לפחות שני טיפולים ואם לא יעזרו, תדון עמו בהחזר כספו. התובע נעתר. גם שני הטיפולים לא עזרו. לורי קבעה לו תור אצל רופא מומחה מטעמה שהגיע לסניף, ד"ר מילבאום, וזה קבע כי: "
בבדיקה צפיפות שיער מאלה בגב ובבטן" ועוד ציין כי "
אין ערך להמשך טיפולים להסרת שיער בטכנולוגיה מבוססת אור" (המסמך מצורף לכתב התביעה. מדובר במסמך בכתב יד של הרופא שנרשם על נייר עם "לוגו" של הנתבעת).
על אף האמור, דחתה הנתבעת את פניותיו קודם להגשת התביעה, להשבת כספו. מכאן התביעה.
בכתב ההגנה מכחישה הנתבעת כל חבות. הנתבעת מפנה לס' 10 להסכם שלפיו אם לא תתקבל התוצאה המקווה בתום 4 טיפולים, דהיינו: הסרת השיער בשיעור של 70% עד 80% - הוא רשאי להמשיך ולבצע טיפולים עד לקבלת התוצאות, ללא תשלום נוסף.
ד"ר אלבאום התייחס רק לצמיחה בבטן ובגב והתובע טופל גם באזורים נוספים (כך נטען בכלליות ולא הוסיפו דבר).
עוד לטענת הנתבעת, התובע חתם על טופס הסכמה לביצוע הטיפולים לאחר הסבר מלא ומקיף ובתוך כך גם אישר כי ידוע לו שכתוצאה מהטיפולים תיתכן אדמומיות וצריבה קלה.
בנוסף, התובע לא הציג תמונות לפני ואחרי במכוון, כדי למנוע אפשרות השוואה, לפחות בחלק מאזורים, ולא צירף חוו"ד רפואית מטעמו.
אני מצרה על תגובת הנתבעת, שאין עמה הסבר סביר כלשהו או התמודדות אמיתית עם עמדתו של הרופא מטעמה, שקבע כי צפיפות השיער בבטן ובגב מלאה וכי אין טעם עוד בטיפולים נוספים להסרת השיעור בטכנולוגיית לייזר.
מסמך זה של רופא מטעם הנתבעת, מהווה הודאת בעל דין.
כיוון שאין טענה לנכות אין צורך בחוו"ד רפואית מצד הנתבע. די במסמך הרופא מטעם הנתבעת להוכחת טענות התובע, שהטיפולים לא הועילו לו ולא השיגו את התוצאה הרצויה והמובטחת, וגם לא יועילו לו.
לא ברור מה הטעם בהצעת הנתבעת, שהתובע ימשיך ויבצע טיפולים נוספים, שלפי המומחה מטעמה, אין בהם תועלת.
יש לציין כי התובע לא עבר רק 4 טיפולים (שהוא מס' הטיפולים המקובל לתוצאות לפי האמור בהסכם עצמו, בס' 10), אלא הרבה מעבר לכך. הנתבעת צירפה כנספח ה' לכתב הגנה, תמונה מטיפול 12 מיום 23/2/10 והתובע טוען שעשה כ- 26 טיפולים.
הנתבעת טענה כי בתמונות נספח ה' הנ"ל, ניתן לראות תוצאות של הטיפול. התובע טען כי מדובר בתמונות שבהן גולח שיער גופו כהכנה לטיפול. כך או כך, התובע נבדק ע"י רופא הנתבעת ביום 19/7/2010, כחמישה חודשים לאחר אותו צילום, וכתב כי יש צפיפות השיער מלאה בגב ובבטן, שהם האזורים שנראים בתמונות נספח ה' הנ"ל.
קיצורו של דבר ולאור כל האמור, אני מקבלת את תביעתו של התובע להשבת כספו, משלא קיבל תמורה לכספו. יש להדגיש כי התמורה שהתחייבה הנתבעת לתת איננה עצם מתן הטיפול או מתן זכות שימוש במכשירים, כי אם התוצאה.
אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע בסך של 13,300 ש"ח ששילם התובע לנתבעת בעד הטיפולים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ששילם סכום זה לנתבעת (15/7/2004), ועד למועד התשלום המלא בפועל.
אשר לראש הנזק של עוגמת נפש, בשים לב לכלל הנסיבות ולתקופה הארוכה שחלפה מעם ההתקשרות והטיפולים הרבים שעבר, אני מעריכה את הנזק בסך של 3,000 ש"ח ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום זה, בנוסף להשבת התמורה כאמור.
ראש הנזק של רכישת משחות הרגעה והוצאות נסיעה, נדחה בהעדר הוכחה.
הסכומים לעיל ישולמו ע"י הנתבעת לתובע, בתוך 30 ימים מהמסירה של פסק הדין לידי הנתבעת.