ששון נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ

החלטה

התובע הגיש תביעה בגין נזק גוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: חוק פלת"ד). הוא ביקש שימונה מומחה רפואי בתחום האורטופדי ובית-המשפט נענה לבקשתו. (בהמשך מונו גם מומחים בתחום הפסיכיאטרי ובתחום הקרדיולוגי). המומחה שמונה בתחום האורטופדי קבע לתובע נכות עקב התאונה וציין שהוא סובל מתופעת Drop foot והפרעה בתחושה ברגל ימין שאינם מוסברים וכי רק נוירולוג יוכל לשפוך אור על התופעות ועל הקשר הסיבתי שלהן לתאונה הנטענת. התובע מבקש על סמך קביעה זו מינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה. עוד הגיש מסמך רפואי שנערך לצורך הטיפול השוטף בתובע המתעד תוצאות של בדיקת מוליכות עצבית (EMG). לפי האמור במסמך, סובל התובע מהאטה במהירות ההולכה העצבית בעצב הפרוניאלי מימין בין הקרסול לבין הנקודה המצויה במרחק כ-15 ס"מ ממנו. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, התביעה הוגשה בטענה שלתובע נגרם נזק אורטופדי בלבד ועל התובע היה לבקש את תיקון כתב התביעה. כמו כן, טוענת הנתבעת גם לגוף ענין שהתובע לא הציג ראשית ראיה למינוי המבוקש וכי המסמך היחיד שהוצג, נערך לאחר למעלה משנה ממועד התאונה וללא קשר סיבתי אליה.

בהליכים המתנהלים לפי חוק זה אין הצדדים בני חורין להוכיח את טענותיהם שברפואה באמצעות חוו"ד רופא (כמקובל בסדר הדין האזרחי הרגיל) והוכחת טענותיהן שברפואה נעשית ע"י מומחה שממנה בית-המשפט עצמו. אין בכך כדי לשנות את העקרון הכללי, שתחומי המחלוקת נקבעים עפ"י כתבי הטענות. בסעיף 7 לכתב התביעה טען התובע שנגרמו לו נזקי גוף. בסעיף 14 הפנה התובע לבקשה שצירף לכתב התביעה למנות מומחה בתחום האורטופדי שנתמכה בתיעוד רפואי. ראוי לציין שהוא לא טען שנגרמו לו נזקים בתחום זה דווקא (ולמעשה סיווגם של הנזקים על-פי ענפי הרפואה הוא עצמו "ענין שברפואה"). התובע טען לנזק, הצביע על מיקומו (באמצעות המסמכים שצירף) וסבר שמכיוון שהנזק הוא ברגל, ראוי שאת הנכות יעריך אורטופד. כעולה מחוות-הדעת הוא צדק ויש לו נכות אורטופדית, אלא שיש לו גם נכות נוספת – ברגל – שלהערכתה נדרשת לדעת האורטופד מומחיות של נוירולוג. עצם קיומה של הנכות אינו בספק כעת אך זיקתה לתאונה אינה ברורה.

הנתבעת עומדת על חובתו של התובע "לתקן את כתב התביעה" כתנאי להגשת הבקשה. הזיקה בין כתב התביעה והבקשה למינוי מומחים דורשת הבהרה. עפ"י סדרי הדין הנוהגים לפי חוק פלת"ד יש לצרף לכתב התביעה בקשה למינוי מומחים. אין הוראה מפורשת המסדירה כיצד מגישים בקשה מאוחרת יותר, למינוי מומחים נוספים. לדעת הנתבעת מדובר בשני מסמכים שאינם ניתנים להפרדה ומקום שבו מבקשים מינוי מומחה מתחייב תמיד גם תיקון של כתב התביעה. איני מסכים עם גישה זו. תיקון כתב התביעה נחוץ מקום שבו מבקשים להוסיף טענה עובדתית הטעונה הוכחה, שלא נטענה קודם. מקום שבו מבקשים מינוי מומחה נוסף בלי שמבקשים לשנות את חזית המחלוקת ובלי שמבקשים לטעון לעובדה שלא נטענה קודם, תיקון כתב התביעה הוא אקט טקסי חסר ממשות. סדרי הדין אינם עוסקים בטקסים אלא במהות ותיקון כזה מיותר.

הצורך במינוי נוירולוג בא לעולם בשל אותה פגיעה גופנית שלה טען התובע כבר מתחילת הדרך. הוא סבר שמדובר בפגיעה שצריך לבדוק אורטופד, וכך גם סבר בית-המשפט. האורטופד סבר שנדרשת בדיקה של נוירולוג. איני מוצא צורך כלשהו בתיקון פורמלי של כתב התביעה כאשר למעשה לא צריך לשנות בכתב התביעה הקיים אפילו מילה אחת, רק על מנת לצרף לו בקשה מתוקנת למינוי מומחים, שכל שיהיה בה, תהיה חזרה על הבקשה שכבר הוגשה. ברור שבדיקת הנוירולוג נחוצה לשם בירור אמיתי של המחלוקות שבין הצדדים כפי שעוצבו בכתבי הטענות. בשל כך מתקבלת הבקשה. החלטה למינוי מומחה תנתן בנפרד.

לתשומת לב הצדדים: אף שמצאתי בתיק מכתב לוואי ששלח ד"ר מילר, חוות-דעתו עצמה אינה נמצאת בתיק בית-המשפט. כאשר כל חוות-הדעת יהיה בפני בית-המשפט יוגשו תחשיבי הנזק בהתאם להחלטה קודמת.

ניתנה היום, ט"ז תמוז תשע"ג, 24 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: