אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שרנסקי נתן נ' נודלמן ואח'

שרנסקי נתן נ' נודלמן ואח'

תאריך פרסום : 16/12/2010 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1384-06
16/12/2010
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
שרנסקי נתן ע"י ב"כ עוה"ד צבי גולנזר
הנתבע:
1. יולי נודלמן
2. אנה בן נון

פסק-דין

פסק דין

המבקש (להלן: "שרנסקי") הגיש ביום 30.3.99 נגד המשיב (להלן: "נודלמן") תביעת דיבה (ת. א. 1133/99 בבית המשפט המחוזי בירושלים. תביעה זו תכונה להלן: "תביעת הדיבה"). הסכום הנתבע בתביעת הדיבה עמד על 2 מיליון ₪.

ביום 21.12.03, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתביעת הדיבה. בית המשפט המחוזי (כב' השופט סגל), קבל את התביעה, אסר על פרסום הספר, חייב את נודלמן לבצע פרסומים שונים ואף חייב אותו לשלם לשרנסקי סכום של 900,000 ₪ וכן שכר טרחה והוצאות משפט בסכום של 300,000 ₪. כן חויב נודלמן לשלם סכום של 75,000 ₪ ו-15,000 ₪ הוצאות למפלגת ישראל בעלייה.

על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 89/04). ביום 4.8.08 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון, אשר חייב את נודלמן לשלם לשרנסקי סכום של 500,000 ₪, וכן לשלם סכום של 75,000 ₪ למפלגת ישראל בעליה. שרנסקי ניסה לאכוף את פסק הדין על נודלמן, אולם נודלמן לא שילם את חובו הפסוק.

התובענה הנוכחית מתייחסת לדירת מגורים ברח' השריג 11 ראשון לציון – הידועה כגוש 5039 חלקה 37 תת חלקה 26 (להלן: "הדירה"). נודלמן העניק את הדירה במתנה לבתו, המשיבה 2 (להלן: "אנה"). שרנסקי טוען כי הדירה היא למעשה בבעלותו של נודלמן, והעברתה לאנה היתה העברה במירמה שנועדה להברחת הדירה מנושיו של נודלמן. שרנסקי טען כי בעת העברת הזכויות בדירה לאנה, נודלמן ידע על ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. לטענת שרנסקי, הדירה הועברה לאנה ללא תמורה, כאשר נודלמן מוסיף להתגורר בה. נודלמן פעל, על פי הטענה, כדי להונות את שרנסקי, ולמנוע מבעוד מועד את מימוש פרעון החוב ואכיפת הליכי הוצאה לפועל.

עוד טען שרנסקי בסיכומיו, כי במסגרת הליך הגירושין בין נודלמן לבין מי שהיתה רעייתו – סוזן נודלמן (להלן: "סוזן"), נערכה בין בני הזוג התחשבנות כספית, שכתוצאה ממנה נרשם נודלמן כבעלים היחיד של הדירה. לטענתו, לנודלמן היתה ברורה התוצאה של פרסום הספר, והיה לו ברור כי יחויב בסכום כספי אדיר כתוצאה מכך. מלכתחילה נרשמה הדירה על שמו של נודלמן, רק משום שהוא היה צד להסכם הרכישה. כבר ביום 5.8.99 נרשמה הערת אזהרה על שמה של אנה, והרישום על שמה הושלם ביום 24.11.09. הסכם הגירושין שבמסגרתו הבריח נודלמן את רכושו, נחתם זמן קצר לפני פרסום הספר, כאשר ברור כי בשלב זה התנהלו הליכים סופיים לקראת פרסומו. הספר הוא תולדה של מחקר ארוך שנים – כך לגרסתו של נודלמן.

לטענת שרנסקי, אם היתה לסוזן זכות לקבלת מחצית מהדירה, הרי היא ויתרה על זכות זו במסגרת ההתחשבנות הכוללת שנערכה בין בני הזוג בהסכם הגירושין, כאשר לגישת שרנסקי, במסגרת הסכם הגירושין חולק הרכוש בין בני הזוג באופן שוויוני פחות או יותר. הטענה כאילו סוזן עמדה על כך כי הדירה תעבור לרשותה של אנה, שהיתה בתו של נודלמן מנישואיו הראשונים (ולא היתה בתה של סוזן), אינה טענה סבירה – לגישתו של שרנסקי, מה עוד שמערכת היחסים בין סוזן לבין אנה לא היתה מערכת יחסים עמוקה.

שרנסקי טען כי העברת הדירה לאנה בוצעה למראית עין בלבד, כאשר נודלמן הוא הבעלים האמיתי של הדירה עד היום – הוא יכול להביא למכירת הדירה ולעשות בתמורה כרצונו.

נודלמן כפר בטענות שרנסקי. הוא טען הוא רכש את הדירה ביום 18.6.97. תהליך הרישום של הדירה ארך 16 חודשים. הוא הסתיים חודשיים וחצי לפני הוצאת הספר שהיה נושא תביעת הדיבה. הדירה הועברה לאנה, לטענת נודלמן, כחלק מהסכם הגירושין שלו מסוזן. הסכם הגירושין נחתם ביום 14.1.99, חודשיים וחצי לפני הוצאת הספר ו-3 חודשים לפני קבלת מכתב ההתראה הראשון שנשלח על ידי שרנסקי.

הדיון הראשון בתביעת הדיבה שהגיש שרנסקי נגד נודלמן, התקיים ביום 15.7.01, כלומר שנתיים ו-4 חודשים לאחר מכתב ההתראה, וכמעט שנתיים לאחר סיום הליך העברת הדירה לאנה. עוד ציין המשיב כי התביעה לא הדאיגה אותו, בין היתר משום שחברה בשם טרנספס בע"מ היתה אמורה לשאת בסכום שייפסק לחובתו, ואחיו התחייב כי הוא ישא בהוצאות שייפסקו נגדו – אם ייפסקו.

בסיכומים מטעמו טען נודלמן כי לא העריך ולא יכול היה להעריך כי תביעת הדיבה תתקבל, משום שהדברים שנכתבו בספר הם פרי של מחקר ארוך, והם אמת ואמיתה. עוד הוא טען כי לא יכול היה גם להעריך כי הסכום שייפסק נגדו יהיה כה גבוה, בין היתר משום שמדובר בסכום גבוה באופן משמעותי יותר מסכומים אחרים שנפסקו בתביעות דיבה אחרות.

דיון

כדי לבחון את השאלה האם העברת הדירה מהמשיב לאנה היתה "העברת מירמה" שיש לבטל אותה כלפי המבקש, יש לבחון את הקריטריונים שנקבעו בהקשר זה על ידי בית המשפט העליון. בע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. סנדובסקי אילנה (פ"ד נז(5) 776) קבע בית המשפט העליון כך:

"בהקשר זה יש לציין את כללי ה-Badges of Fraud ("אותות המירמה") שפותחו במשפט האנגלו-אמריקני. כללים אלה מכילים חזקות שבעובדה, ואם חזקות אלה נותרות ללא מענה הן מצביעות על קיומה של מירמה. ככל שמצטברים יותר "אותות מירמה" כך עובר הנטל אל הנתבע להפריכן. מבין אותות המירמה ניתן למנות קשרים בין המעביר לנעבר; איום בתביעות שתוגשנה נגד החייב; חשאיות; שמירת הנאה למעביר ושמירת החזקה בידיו ועוד. הכוח הראייתי של אותות אלה הוא בהעברת הנטל לחייב, ועליו להראות כי העיסקאות נעשו בתום-לב או להסבירן באופן שיניח את הדעת. אמנם, נטל השכנוע נותר על כתפי התובע, אולם ככל שהמידע מצוי בידי הנתבע, וככל שהתובע יראה יותר אותות מירמה ונסיבות עובדתיות המצביעות על מירמה מצד הנתבע, יהיה ניתן להפחית את נטל הראיות המוטל על התובע" (שם, בע' 782).

מבין "אותות המירמה" הרלוונטיים, יש לציין את העובדה כי נודלמן מוסיף לגור בדירה עד היום – ועל כך אין למעשה מחלוקת. יחד עם זאת, אני סבורה כי אין די בכך, בענייננו. הטעם העיקרי לכך הוא משום שכאשר הוחלט על העברת הדירה לאנה, לא זו בלבד שטרם התקבל פסק הדין בתביעת הדיבה, וטרם החלו הליכי ההוצאה לפועל לאכיפתו, אלא שהתביעה טרם הוגשה, והספר טרם פורסם.

כזכור, הסכם הגירושין בין נודלמן לבין סוזן נחתם ביום 14.1.99. בס' 1 להסכם זה הסכימו הצדדים כי:

"מכיוון שכול אחד מאיתנו בעל חצי מהדירה וחצי מהתכולה שנמצאת בדירות הפרטית והשכורה, ויולי מתכנן להינשא עם עשה (כך במקור) אחרת, אנחנו סיכמנו כי הדירה הפרטית שלנו וכול תכולתה תעבור לבעלות של הבת, אנה בן נון ושני ילדיה, אמיר ואפרת, עוד לפני שהגירושין יקבלו אישור רישמי. וזה מהווה את התנאי העיקרי של הסכם הגירושין. סוזן תחתום על מסמכי הגירושין רק לאחר העברת זכויות הדירה לאנה בן נון".

מדובר בסעיף ברור בהסכם הגירושין, שעל פיו תעבור הדירה לבעלותה של אנה. כעולה מסעיף, מדובר ב"תנאי עיקרי" של ההסכם, כאשר העברת הזכויות לאנה היוותה תנאי לחתימתה של סוזן על הסכם הגירושין.

מכוח סעיף זה בהסכם הגירושין, אכן הועברו בסופו של דבר הזכויות בדירה לאנה. הצדדים פעלו כפי שהתחייבו בהסכם הגירושין, וה"מניע" הראשוני והמיידי להעברת הדירה היה אם כן ההתחייבות ההדדית של בני הזוג בהסכם הגירושין ביניהם.

אכן, נודלמן מוסיף לגור בדירה. אולם, למרות זאת, יש משמעות להעברת זכויות הבעלות בדירה לבעלותה של אנה, מבחינת הביטחון הכלכלי שלה. העברת הזכויות לאנה היא מהלך סביר, כאשר מדובר בהעברה מאב לבתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ