שנפלד ואח' נ' בנק דיסקונט סניף ראשי ת"א ואח'

החלטה

המבקשים הגישו לבית משפט השלום בחיפה (השופטת יפעת מישורי) חוות דעתו של עו"ד ז. הרטבי וביקשו זימונו לחקירה. בית המשפט החליט ביום19.6.11 כי מעיון בחוות הדעת עולה שהיא אינה עוסקת בתחום מומחיותו של מומחה אלא בנושאים משפטיים המצויים בשיקול דעתו של בית המשפט ועל כן חוות הדעת אינה קבילה. בית המשפט הורה על הוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט ודחה את הבקשה לזימונו של עו"ד הרטבי לחקירה. על כך הגישו המבקשים בקשה לרשות ערעור. המשיבים 1-2 מתנגדים לבקשה.

אני דוחה את טענת המבקשים, כאילו על בית המשפט לקבוע רק בפסק הדין אם מדובר בחוות דעת משפטית או מקצועית, לאחר שמיעת המומחה וטענות הצדדים. בית המשפט יכול לקרוא את חוות הדעת ולהחליט על אתר אם מדובר בחוות דעת מקצועית או בחוות דעת משפטית. אין טעם לנהל את הדיון על ידי שמיעת המומחה ורק לאחר מכן להחליט שאין זו חוות דעת מומחה ולא היה צריך לדון בה מלכתחילה. הערכת משקלה של חוות דעת נעשית גם לפי מהימנותו של המומחה. אין טעם לעסוק בין היתר בשאלה אם חוות דעתו של המומחה ניתנה בצורה אוביקטיבית או שהיא מוטה לצד זה או אחר, כאשר השאלה אם המומחה אכן חושב כך אינה רלבנטית.

מקריאת טיעוני המבקשים, דומה שהמבקשים אינם חולקים על כך שאם מדובר בחוות דעת משפטית, הרי שהיא אינה קבילה, אבל למקרה שהם חולקים על כך, אני קובע במפורש, שחוות דעת על המצב המשפטי, המשמעות המשפטית או התוצאה המשפטית, אינה "שאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית" ועל כן לא ניתן כלל להגיש בה חוות דעת מומחה. עדות מומחה היא עדות סברה שבאה להוכיח דברים שאדם רגיל אינו יכול להסיק בחושיו, ולשם כך יש צורך בהכשרה מקצועית. בית המשפט נזקק לעדות מומחה שיגלה לו את "הצופן" להבנת העובדות (ע"א 1639/01 קיבוץ מעין צבי נ' קרישוב פ"ד נח (5) 215). זה תפקידו של בית המשפט לבחון שאלות משפטיות ולקבוע את משמעותן ותוצאתן. הדין מצוי בידיעה השיפוטית של בית המשפט ואין להוכיחו. אלו דברים כל כך בסיסיים, שלא פלא שהצדדים התקשו למצוא פסק דין הקובע זאת במפורש. עדותו של מומחה, לפיה יש לקבל השקפה משפטית של צד כלשהוא, אינה ולא כלום.

השאלה היחידה שאותה למעשה יש לבחון היא אם חוות הדעת היא "מקצועית" או משפטית". מעיון בחוות הדעת עולה שזו חוות דעת על המצב המשפטי, ולא על הנוהג בעולם הבנקאות. עו"ד הרטבי אינו מצהיר על נסיון בעולם הבנקאות אלא על נסיון כעורך דין משנת 1957 המתמחה ב"דיני מקרקעין". "דיני מקרקעין" ולא עולם הבנקאות. נאמר, שמטרת חוות הדעת היא מענה לשתי שאלות – משמעות מכתב החרגה בעסקאות מקרקעין, ומה צריך עו"ד סביר להבין ממכתב ההחרגה שהופק במקרה דנן. השאלות האלה הן שאלות משפטיות, וגם התשובות שניתנו הן תשובות משפטיות. התשובה לשאלה הראשונה היתה שמכתב ההחרגה הוא חוזה, שניתן לקבוע בו תנאים. התשובה לשאלה השניה היא שעו"ד סביר היה רשאי להסתמך על מכתב ההחרגה, וללמוד ממנו שאין שיעבוד על הדירה, מאחר שאין אופציה אחרת לפרשנות, ואם יש, יש לפרשו נגד המנסח. כדי לבסס זאת, ציטט המומחה המשפטי מפסקי דין. זו טענתו המשפטית ולא קביעה עובדתית, שבית המשפט אינו יכול לקבוע בלי הצופן שנותן לו המומחה. אוחז בניסוחו של המומחה ואומר, שחוות דעת המומחה אינה מותירה אופציה אחרת לפרשנות מלבד הפרשנות שמדובר בחוות דעת משפטית, וכך אני קובע.

אני דוחה את טענת המבקשים, כאילו הוצאת חוות דעת המומחה מתיק בית המשפט פוגעת בזכויותיהם להביא ראיות להוכחת גירסתם. להיפך, מאחר שהמסמך הזה אינו ראיה אלא טיעון, הוצאתו מאפשרת להם, על בסיס העובדות שיוכחו, טיעון מלא וחופשי של כל הטענות המשפטיות שברצונם לטעון כדי לשכנע את בית המשפט בנכונות טענותיהם. עו"ד מיכלין ועו"ד גולדברג יכולים לטעון כמו עו"ד הרטבי. טענותיו של עו"ד הרטבי אינה "ראייתיות" יותר רק משום שהוכתרו בכותרת "חוות דעת מומחה".

אמנם, החלטת בית המשפט ניתנה ללא טיעון של הצדדים, אבל הם טענו טענותיהם בבקשה לרשות ערעור. החלטת בית המשפט קמא להוציא את חוות הדעת מתיק בית המשפט היתה מוצדקת, ולכן אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור עליה.

המבקשים ישלמו למשיבים 1-2 הוצאות הבקשה בסך 5,800 ₪. המזכירות תעביר למשיבים 1 ו- 2 סכום זה מתוך העירבון ותחזיר למבקשים את היתרה.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"א, 14 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.