אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שני ש.ר. מימון והשקעות בע"מ נ' לילה טוב הפקות בע"מ ואח'

שני ש.ר. מימון והשקעות בע"מ נ' לילה טוב הפקות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 16/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
28849-05-10
15/09/2010
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
1. לילה טוב הפקות בע"מ
2. יפתח מילשטיין

הנתבע:
שני ש.ר. מימון והשקעות בע"מ

החלטה

בפני התנגדות לביצועם של שלושה שיקים.

בהתאם להסכמת הצדדים ויתרה המשיבה על חקירת המבקש 2, המצהיר מטעם המבקשים, והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

תמצית העובדות הרלוונטיות

בהתאם למפורט בבקשה לביצוע אשר הגישה המשיבה, עותרת המשיבה לביצוע שלושה שיקים: שני שיקים בסך 25,000 ₪ כל אחד, משוכים ליום 5.2.10 ו- 5.3.10 (להלן ובהתאמה: "השיק הראשון" ו- "השיק השני") ושיק שלישי בסך 50,000 ₪, משוך ליום 21.2.10 (להלן: "השיק השלישי"). כל השיקים נמשכו על ידי המבקשת 1. כל השיקים נושאים בגבם חותמת הכוללת את חתימת המבקש 2 כערב אישית לפירעונם. שלושת השיקים האמורים יכונו ביחד להלן: "השיקים".

בתצהיר התומך בהתנגדות, טוענים המבקשים כי השיקים נמסרו למשיבה במסגרת עסקת ניכיון. המבקשת 1 הינה חברה העוסקת במתן שירותי בר – מסעדה. בחודש ינואר 2010 לערך, פנה המבקש 2 בשם המבקשת 1 לאדם בשם ניר בורסיק (להלן: "ניר") בבקשה לקבלת מימון לעסקי המבקשת 1. אותו ניר הפנה את המבקש 2 למשיבה, חברה העוסקת בניכיון שיקים. הן ניר והן מנהל המשיבה, מר אמיר תורג'מן, טענו בפני המבקש 2 כי ניר הינו שותף של המשיבה. בעקבות פנייה זו, מסר המבקש 2 למשיבה את השיקים ובנוסף להם מסר למשיבה שיק נוסף בסך 40,000 ₪ (להלן: "השיק הרביעי"). כל השיקים נמסרו למשיבה, לטענת המבקשים, כדי שהמשיבה תבדוק את השיקים ותודיע באם היא מסכימה ליתן הלוואה כנגד השיקים. ממשיכים וטוענים המבקשים כי לאחר בדיקה זו ניאותה המשיבה ליתן הלוואה רק על סמך השיק הראשון, השני והרביעי. על יסוד הסכמה זו, טוענים המבקשים כי נתקבלה מהמשיבה הלוואה בסך של 44,214 ₪, כנגד השיק הראשון והשיק השני והלוואה נוספת כנגד השיק הרביעי.

כל ההלוואות שנתקבלו כאמור הוחזרו למשיבה. ההלוואה בגינה נמסרו השיק הראשון והשיק השני הוחזרה באמצעות תשלום שנמסר במישרין לניב ואילו ההלוואה בגינה נמסר השיק הרביעי שולמה אף היא. ביחס לשיק השלישי, טוענים המבקשים כי בגינו כלל לא נתקבלה הלוואה כלשהי.

על יסוד מסכת עובדתית זו הוגשה ההתנגדות.

דיון

מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי בשלב זה של דיון בהתנגדות לביצוע שטר עול ההוכחה המוטל על המבקשים מצומצם. המבקשים אינם נדרשים בשלב זה להראות כיצד יוכיחו את גרסתם ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקשים או את סיכויי הצלחתם בתיק העיקרי. די להם למבקשים בשלב זה להראות כי יש בידיהם טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית הבקשה לביצוע השטר.

מאידך, חייבים המבקשים להיכבד ולפרט את טענותיהם, כאשר טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן. באם מתברר כי טענות המבקשים נתבדו לחלוטין, הרי שהגנת המבקשים תיחשב להגנת בדים. במצב של היעדר פירוט או הגנת בדים לא תינתן רשות להתגונן.

טענתם הראשונה של המבקשים מתבססת על הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן: "החוק").

לטענת המבקשים, העסקה במסגרתה נמסרו השיקים למשיבה הינה עסקת הלוואה עליה חל החוק, ברם המשיבה הפרה את הוראות החוק כאשר לא צירפה לבקשה את הסכמי ההלוואה ולא ציינה את סכומי ההלוואה. לפיכך, טוענים המבקשים, אין לנקוט כנגד המבקשים הליכי הוצאה לפועל, אין עילת תביעה בהיעדר הסכמי הלוואה, אין למשיבה מעמד של אוחז כשורה, אין למשיבה מעמד של אוחז בעד ערך, אין היא מחזיקה בשיקים בתום לב וזכות קניינה בשיקים פגומה.

החוק עליו מתבססים המבקשים הינו חוק צרכני מובהק אשר נועד להגן על מי שנטל הלוואה ממקור שאינו תאגיד בנקאי, גם כאשר ההלוואה נעשית בדרך של ניכיון שיקים. דא עקא, שבסעיף 1 לחוק מוגדר כי "לווה" הינו "למעט תאגיד", משמע: תחולתו של החוק סויגה במפורש והוא איננו חל על הלוואות שניטלות בידי תאגיד. בכדי להחיל את הוראות החוק בעניין דנא, שומה היה על המבקשים לפחות לטעון כי ההלוואות נעשו בידי אדם ולא בידי תאגיד, אולם עיון בשיקים מראה שאלו נעשו דווקא על ידי המבקשת 1, דהיינו: על ידי תאגיד. אף בתצהיר התומך בהתנגדות (סעיף 13) טוען המבקש 2 כך:

"בחודש ינואר לערך פניתי אל מר ניב בורסיק ... על מנת לקבל מימון עבור המשיבה 1" [כך במקור כאשר הכוונה הינה למבקשת 1 – א.ר.]

הנה איפא, לא זו בלבד שלא הובא כל פירוט להחלת החוק בנסיבות המקרה דנא, לא זו בלבד שאף לא נטען כי החוק חל לנוכח הגדרת "הלווה" בחוק, אלא שהתברר מני וביי מתוך תצהיר המבקש 2 שהחוק איננו חל על העסקה שבין המבקשת 1 למשיבה. לכל הטענות המתבססות איפה על החוק לא הונחה ולו תשתית מינימאלית של פירוט ואלו אף נתבררו כהגנת בדים ונדחות על הסף.

טענתם השנייה של המבקשים הינה כי למעשה השיקים נפרעו. בבירור טענה זו מבחינים המבקשים בין התייחסותם לשיקים הראשון והשני לבין התייחסותם לשיק השלישי. ביחס לשיק הראשון והשני טוענים המבקשים כי תמורתם שולמה לניב וביחס לשיק השלישי טוענים המבקשים שכלל לא ניתנה להם הלוואה כנגדו.

אשר לטענת פירעון השיק הראשון והשיק השני לניב, הרי שככל שהופכים בתצהיר התומך בטענות המבקשים, לא ניתן למצוא כל ניסיון לפרט את הטענה. כך, לא מציינים המבקשים את המועד בו פרעו את השיקים הללו, לא מציינים המבקשים את האופן בו פרעו את השיקים, לא מציינים אם בקשו בכלל אסמכתא לפירעון או מדוע לא הוחזרו השיקים ובכלל – טענה זו נטענת בלשון סתמית וכוללנית. חוסר פירוט שכזה איננו מאפשר מתן רשות להגן.

גם הטענה ביחס לשיק השלישי מעוררת את אותן התהיות הנובעות מחוסר פירוט. לא ברור מדוע ניתנו הלוואות דווקא בגין השיק הראשון, השיק השני והשיק הרביעי אך דווקא ביחס לשיק השלישי לא ניתנה הלוואה. לא ברור מה מבחין שיק זה מיתר השיקים. לא ברור מדוע לא הוחזר השיק השלישי ולא ברור מדוע חתם המבקש 2 בשולי השיק השלישי על ערבות אישית באם מדובר בשיק חסר משמעות. מאידך, להבדיל מהטענה בדבר פירעון השיק הראשון והשיק השני, הטענה לפיה כלל לא נתקבלה הלוואה כנגד השיק השני הינה טענה בעלת גוון שלילי אשר היקף הראיות הנדרש בגינה קטן יותר. המבקשים למעשה טוענים שהשיק נמסר לבדיקה בלבד ולא ניתנה להם כל הלוואה כנגדו. בסיכומיה, טוענת המשיבה כי נתנה גם נתנה תמורה גם בגין שיק זה ובדיוק כשם שנתנה תמורה ביחס לשיקים הנוספים. דא עקא, שהמשיבה ויתרה על חקירת המבקש 2 על תצהירו ובשלב זה של דיון בהתנגדות, כאשר לא בוחנים כלל את מהימנות המבקשים, נקודת המוצא הינה שטענת המבקשים תוכח. לפיכך, תינתן למבקשים הרשות להגן בטענה כי לא קבלו כלל תמורה בגין השיק השלישי.

ביחס למבקש 2, טוענים המבקשים כי הינו "ערב מוגן", שלכן הם מבקשים להחיל עליו את הוראות פרק ב' בחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות") ובהן מחיקתו עד למיצוי ההליכים כנגד המבקשת 1. גם טענה זו, ככל טענת הגנה אחרת, מחייבת פירוט ולא ניתן להעלותה בצורה כוללנית וסתמית. בסעיף 19 בחוק הערבות נקבע כי כאשר החייב העיקרי הינו תאגיד, לא ייחשב בעל עניין בתאגיד כערב יחיד וממילא שאף לא כערב מוגן. באם מבקש איפה המבקש 2 לחסות בקורת הגנותיו של פרק ב' בחוק הערבות, שומה היה עליו לפרט ולהסביר מה הקשר שבינו לבין החייב – המבקשת 1. לא זו בלבד שהמבקש 2 איננו מסביר את הקשר בינו למבקשת 1 ולא זו בלבד שאין המבקש 1 טוען בתצהירו שאיננו בעל עניין במבקשת 1, אלא שכל העסקה מתוארת על ידו ככזו שנעשתה על ידו אישית, כך שהוא והמבקשת 1 חד הם (למש סע' 15, 16, 17 ו- 20 בתצ' המבקש 2). למעלה מכך, סעיף 19 בחוק הערבות מסייג וקובע כי תנאי להיות ערב "ערב יחיד", הינו כי מדובר בערבות לחוזה שאיננו עולה על 60,000 ₪. המבקש 2 עצמו מאידך, טוען בתצהירו כי מדובר בעסקה במסגרתה בקש ללוות 140,000 ₪ (סע' 16 בתצ' המבקש 2) וערב בפועל לסך של 90,000 ₪ (השיקים הראשון, השני והרביעי – סע' 18 בתצ' המבקש 2). אם כן, לא רק בהיעדר פירוט לוקה טענה זו אלא שאף היא מתבררת כהגנת בדים העומדת בסתירה לטענות המבקשים עצמם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ