ס. הנשיא רויטל יפה-כ"ץ, אב"ד:
1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בביצוע שתי עבירות של רצח בכוונה תחילה, עבירה של ניסיון לרצח ועבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. נסיבות ביצוע העבירות פורטו באריכות בהכרעת הדין ובתמצית ניתן לומר, כי הנאשם ירה בשלושה קטינים, בשעת בוקר מוקדמת, לאחר שחש כי פגעו בכבודו.
תחילת המעשה ביציאה לבילוי משותף של שלושה חברים, קטינים כבני 16 - 17, והם,רוסלן קוביוב ז"ל (יליד 1989), איתן איזמיולוב ז"ל (יליד 1991) וא' (יליד 1990). השלושה נהגו לבלות בצוותא במקומות בילוי שונים בבאר-שבע, ובתאריך 2/2/07, בשעות הלילה, בילו במספר מקומות ושתו משקאות משכרים. בסביבות השעה 05:00 היו השלושה בסמוך לקיוסק ה"בונבון" שבבאר שבע, ובמקום היו גם נורית יונה, עדי אלבז ואמיר בן-שימול, שהגיעו למקום לאחר שהיו במועדון "אימפריוס". אחד מבני חבורת המנוחים פנה לנורית ושאל אותה שאלה, והדבר גרר ויכוח בין שתי החבורות, במהלכו שלף א' סכין וניסה לדקור את נורית ואחר כך גם את אמיר. נורית, אמיר ועדי, שהיו אף הם שיכורים, עזבו את המקום במונית, ובני חבורת המנוחים נשארו באזור "הבונבון". באותו זמן נכחו במקום גם הנאשם, אלי חזן ואדם נוסף ממוצא רוסי, שזהותו לא הייתה ידועה למאשימה בעת הגשת כתב האישום (לכן כונה "הרוסי"), אך מאוחר יותר התברר שמדובר בסרגו בוצרשווילי. בני חבורת המנוחים פנו אל הנאשם וסרגו ונופפו בסכינו של א' בצורה מאיימת. הנאשם וסרגו נכנסו ל"בונבון", כדי להרגיע את הרוחות, ואלי חזן נכנס למקום אחריהם. אח"כ עזבו הנאשם וסרגו את המקום, במונית, בזמן שא' רדף אחריהם וניסה לדקור אותם. אלי חזן, שכאמור היה בסמוך לנאשם ולסרגו, ברח לכיוון אחר, ואחד מהמעורבים הכה אותו עם בקבוק שתיה על ראשו. כשא' פנה אף הוא אל אלי חזן, עם הסכין בידו - ברח אלי ממנו, עצר רכב שעבר במקום, נכנס לתוכו ונמלט.
בהמשך לאירועים הנ"ל, ובסביבות השעה 05:40, חזרו הנאשם וסרגו אל אזור ה"בונבון", והנאשם אחז בידו אקדח, שהשניים הביאו עמם. הנאשם רץ לעבר רוסלן ואיתן, כשהאקדח שלוף ומוחזק בידו, ואיתן ורוסלן נסוגו מפניו אל תוך ה"בונבון". א', שהיה בסמוך, ניגש אל הנאשם והנאשם, שנתקל בו, ירה לעברו יריה אחת שפגעה בו. מיד לאחר מכן ירה הנאשם, דרך הכניסה ל"בונבון", שתי יריות נוספות לעבר רוסלן ואיתן, ופגע אף בהם. מיד לאחר מכן ברחו הנאשם וסרגו מהמקום.
כתוצאה מהירי נפגע רוסלן מקליע שחדר לבית החזה שלו וגרם למותו; איתן נפגע מקליע שעבר דרך הגו וגרם למותו; וא' נפצע מקליע שחדר לבית החזה הקדמי, פגע בכבד, בכליה ובעמוד השידרה. א' אושפז בבי"ח סורוקה עד ליום 26/3/07 ומשם הועבר לביה"ח השיקומי "אלין" בירושלים עד לתאריך 13/8/07, ושוחרר לביתו כשהוא מרותק לכסא גלגלים.
2. בטרם טיעונים לעונש ביקש אביו של איתן המנוח, מר אלכסנדראיזמיולוב , לומר דבריו בפני ביהמ"ש, וממנו למדנו מה גודל האסון שנפל על משפחתו עם רציחתו של איתן. גם למדנו מספר דברים על איתן עצמו.
משפחת איזמיולוב עלתה ארצה בשנת 1991 ואיתן נולד שבועיים לאחר מכן. המשפחה נקלטה היטב בארץ, וכך גם איתן ואחיו מיכאל, שהיה חייל קרבי בזמן הרצח של אחיו. איתן היה ילד חכם, מנומס ואהוב על כולם - על בני משפחתו ועל חבריו לספסל הלימודים, ומאז נקטף בטרם עת, כל המשפחה אינה יודעת מנוח. אין יותר שמחה במשפחה, הקרובה והמורחבת, אין יותר למה לצפות, אין יותר מטרות בחיים.
האב ביקש למצות את הדין עם הנאשם.
3. מטעם ההגנה העידה להגנת הנאשם, רעייתו, אשר נישאה לו במהלך תקופת מאסרו, והם נשואים מזה כשנה ומחצה. הרעייה המסורה בטוחה בחפותו של בעלה תוך שאמרה, שהיא מקווה, כי מי שבאמת ביצע את העבירה ייתפס ויובא לדין. בעלה, הנאשם, בכל מקרה, לא מסוגל, לדעתה, לבצע מעשים שכאלה.
4. נוכח חומרת המעשים ובשל קדושת החיים ביקש התובע המלומד, עו"ד אלטמן, להטיל על הנאשם ענישה מצטברת בגין כל אחד מהקורבנות בהם פגע - בגין רציחתו של איתן, בגין רציחתו של רוסלן ובגין הפגיעה הקשה בא'. כמו כן ביקש התובעלפצות כל אחד מנפגעי העבירה, כאשר משפחות המנוחים הם בבחינת נפגעי עבירה, וזאת גם ללא תלות ביכולת הכלכלית של הנאשם או בעונש המאסר שיוטל עליו.
התובע הדגיש, כי הנאשם לא נתן כל הסבר למעשיו, אולם מהכרעת הדין עולה, שהוא נטל חיי אדם בשל פגיעה בכבודו ולאחר שחש שאין לו ברירה, כפי שתיאר זאת בפני העדה לירז. דברים אלה, כמובן, שאינם יכולים להוות צידוק לנטילת חיי אדם וגרימת אסון וסבל לא רק למנוחים עצמם אלא גם לבני משפחותיהם. לדבריו,הנזק העצום שנגרם לכלל המשפחות כמו גם לפצוע א', אשר הנכות שלו היא לצמיתות כפי שעולה מכתב האישום, חייבים לקבל ביטוי גם ברכיב בפיצוי.
לסיכום, ביקש התובע להטיל על הנאשם עונשי מאסר עולם על כל אחת מעבירות הרצח בהן הורשע, במצטבר, וכן מאסר לשנים ארוכות בגין מעשיו כלפי א' - ניסיון לרצח וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, אף זאת במצטבר. כן, ביקש, לחייב את הנאשם במתן פיצוי כספי למשפחות המנוחים ול- א'.
5. לעומתו ביקשה הסנגורית המלומדה, עו"ד אולמן, שלא למצות את חומרת הדין עם הנאשם ולהסתפק בענישה חופפת שמשמעותה מאסר עולם אחד "בלבד". בהיותה ערה לכך, שהנאשם לא הביע חרטה, לאור דבקותו בחפותו וכפירתו במעשים אשר יוחסו לו בכתב האישום ואשר ביהמ"ש מצא להרשיעו בגינם, ביקשה הסנגורית לראות במעשים בהם הורשע הנאשם מקשה אחת, מעשה אחד אשר נעשה באופן חד פעמי, באותו היום, ולא כמעשים נפרדים.
הסנגורית סיפרה, כי הנאשם יליד 1982, הוריו גרושים; אביו מורה נהיגה ואימו עובדת בעירייה. הנאשם סיים 11 שנות לימוד, לאחר מכן התגייס לצבא ושירת בהנדסה קרבית במשך כשנתיים, ובעקבות פריצת דיסק שעבר, סיים את שירותו הצבאי בשדה תימן כמנהל כלבייה. בצבא התבקש להישאר ולחתום קבע, אך הוא סירב, וכשהשתחרר עבד הנאשם באבטחה, ובין היתר היה אחראי משמרת בבתי מלון באילת במשך מספר שנים. לדברי הסנגורית, הנאשם התקבל ליחידה לאבטחת אישים, אבל בשל פציעה בתאונת דרכים, לא יכול היה להתחיל בקורס. במהלך מאסרו, וכאמור לעיל, נישא הנאשם ואף חזר בתשובה.
הסנגורית הדגישה, כי תנאי המעצר בהם שוהה הנאשם קשים מנשוא, כאשר 23 שעות ביממה הוא סגור בתא לבד.
הנאשם, יש לומר, ביקש שלא לומר מאומה.
6. כל אחד מעורכי הדין הגיש לעיוננו פסיקה עניפה, אשר ביקש ללמוד ממנה על רמת הענישה אותה ביקש, כי נטיל על הנאשם.
7. לנאשם הרשעה אחת, מאוחרת למעשים נשוא כתב האישום, כאשר נדון בחודש דצמבר 2007, בגין עבירות משנת 2005 של סחיטה באיומים ואיומים, למאסר של חודשיים ולמאסר על תנאי.