אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שני ואח' נ' רובין חברה קבלנית לבנין בעמ ואח'

שני ואח' נ' רובין חברה קבלנית לבנין בעמ ואח'

תאריך פרסום : 05/04/2021 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
55648-05-16
09/03/2021
בפני השופטת:
הבכירה רונית פינצ'וק-אלט

- נגד -
תובעים:
1.אסף שני 2.זהר שני 3.רמי רביב 4.לטיף דורי 5.ירון גילר 6.מנחם לוי 7.ליאת לוי 8.דנה פרידל 9.נדב פרידל 10.יגאל שולר 11.יעל ביכור 12.גלברט אליעזר 13.עליזה גלברט 15.צפורה רבינוביץ 16.דוד לוי 17.מנואל גלרנטר 19.יולט סמוכה 20.עמר אופן
עו"ד שלמה בכור
נתבעים, צד ג':
רובין חברה קבלנית לבנין בע"מ
עו"ד יגאל לונגו
צד ג'

1. פרומוט מתקני חנייה בע"מ 2. עמירם בורוביץ צד ג' 1 ע"י ב"כ עו"ד אסף שפירא צד ג' 2 ע"י ב"כ עו"ד חן בר-און מנחם

פסק דין

  1. לפני תביעה על סך של 552,500 ₪ אשר הוגשה על ידי חלק מבעלי הדירות בבניין ברחוב איתמר 6 ברמת גן (להלן: "התובעים"), נגד הנתבעת, רובין חברה קבלנית לבנין בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "חב' רובין", אשר ביצעה בבניין פרויקט תמ"א 38-ב. הואיל וטענות התובעים הינן ביחס למתקן חנייה שהותקן בבניין (להלן: "מתקן החנייה"), הגישה הנתבעת הודעת צד ג' נגד חב' פרומוט מתקני חניה בע"מ (להלן: "צד ג' 1" או "חב' פרומוט") ונגד המהנדס עמירם בורוביץ (להלן: "צד ג' 2" או "המהנדס בורוביץ").

     

  2. עיקר טענת התובעים היא כי מתקן החנייה אינו תואם את ההתחייבויות החוזיות של הנתבעת כלפי התובעים בכך שאיננו מהווה מתקן חנייה אוטומטי אלא מתקן חנייה חצי אוטומטי, וכי בנוסף, קיימים במתקן ליקויים כולל ליקויים בטיחותיים.

     

  3. הנתבעת ביצעה פרויקט תמ"א במסגרתו נהרס הבניין הישן בן 9 דירות, ונבנה בניין חדש בן 23 דירות ובו מתקן החנייה.

     

  4. תובעים מספר 1-3, 7, 9-10, 14-15, 17 היו בעלי דירות בבניין המקורי (להלן "הבעלים המקוריים"), והם התקשרו עם הנתבעת בהסכם התמ"א. תובעים מספר 4-6, 8, 11-13, 16 הם בעלי דירות "חדשים" אשר רכשו את הדירות בהסכמי רכישה מאת הנתבעת.

     

  5. בגין הבנייה לא הוגשו על ידי מי מבעלי הדירות, המקוריים או החדשים, תביעות בגין ליקויי בנייה, פרט לתביעה זו בנוגע למתקן החנייה.

     

  6. בהסכם של הנתבעת עם הבעלים המקוריים התחייבה הנתבעת כי: "לכל אחת מיחידות המוכר תוצמד בכל דרך שתקבע ע"י מפקח חניה אחת שתיבנה על ידי היזם, בין כחנייה עילית, בין אם כחנייה תת קרקעית".

     

  7. אין בהסכם זה התחייבות כלשהי לגבי התקנת מתקן חנייה או כי המתקן יהיה מתקן חנייה אוטומטי דווקא.

     

  8. התובעים בסיכומים טוענים כי פשיטא שהנתבעת לא התכוונה לבנות שני סוגי חניות, ולא בנתה בפועל שני סוגי חניות, ומכאן מסיקים התובעים כי ההתחייבות של הנתבעת כלפי הבעלים המקוריים היא למתקן חניה אוטומטי, כפי התחייבותה כלפי הדיירים החדשים.

     

  9. אינני מקבלת טענה זו של התובעים, ואני קובעת כי ההתחייבות החוזית של הנתבעת כלפי הבעלים המקוריים אינה כוללת התחייבות למתקן חניה אוטומטי דווקא.

     

  10. דבר זה אני למדה מלשון ההסכם שבין הבעלים המקוריים, שהיא לשון ברורה ופשוטה. התחייבות הנתבעת כלפיהם היא להצמיד לכל דירה חניה אחת, בין חנייה עילית ובין חנייה תת קרקעית, הא ותו לא.

     

  11. ההסכם שבין בעלי הדירות המקוריים לבין הנתבעת (להלן: "הסכם התמ"א") נכרת זמן רב לפני שנכרתו הסכמי המכר של הדירות בין הנתבעת לבין הבעלים החדשים (להלן: "הסכמי המכר"). ממילא אין ללמוד מהסכמי המכר לגבי פרשנות הסכם התמ"א.

     

  12. מנסיבות העניין כפי שעולה מחומר הראיות, בעת שנכרת הסכם התמ"א עדיין לא החליטה הנתבעת על סוג החניות שיהיו. טרם נקבע אפילו אם החניות יהיו עיליות או תת קרקעיות, ולכן נקבע בהסכם שהן יכולות להיות כך ויכולות להיות אחרת. כל שכן שלא הוחלט באותו מועד שיהיה מתקן חנייה ומאיזה סוג הוא יהיה. לכן גם לא ניתנה התחייבות של הנתבעת כלפי בעלי הדירות המקוריים בעניין זה.

     

  13. איש מהתובעים שהם בעלי הדירות המקוריים לא הובא לעדות, וממילא אין לפניי עדות או ראייה ישירה אחרת כי הנתבעת התחייבה כלפיהם כי יקבלו חניה במתקן חנייה אוטומטי דווקא.

     

  14. מובן כי החניה צריכה להיות תקינה וללא ליקויים, אולם אינה צריכה להיות חניה במתקן חניה אוטומטי, דווקא.

     

  15. משכך, דין תביעתם של בעלי הדירות המקוריים (התובעים 1,2,3,7,9,10,14,15 ו- 17) בכל הקשור לטענה כי הנתבעת התחייבה כלפיהם כי מתקן החנייה יהיה אוטומטי, להידחות.

     

  16. בהסכמי המכר בין הנתבעת לבין בעלי הדירות החדשים, התחייבה הנתבעת כי היא מוכרת להם "דירה... לרבות זכות לשימוש בחניה בחניון אוטומטי (כספת) ואשר תיבנה בהתאם לתכנית היתר הבניה ולמפרט הטכני המצורפים בזאת כנספחים להסכם זה...".

     

  17. טענת התובעים היא כי החניון אינו אוטומטי אלא חצי אוטומטי וכי בכך הפרה הנתבעת את התחייבויותיה כלפי רוכשי הדירות.

     

  18. בשאלה זו, האם מתקן החנייה אוטומטי אם לאו, הוגשו 3 חוות דעת: האחת על ידי מהנדס איתן חנני מטעם התובעים, השנייה, על ידי ד"ר שלום חינגה מטעם הנתבעת, והשלישית מטעם מומחה שמונה ע"י בית המשפט, מהנדס פטר מגנוס (להלן: "המומחה").

     

  19. המהנדס חנני הגיע למסקנה כי המתקן אינו אוטומטי אלא חצי אוטומטי. לדעתו, מתקן החנייה אינו בטוח לשימוש, תפעולו קשה עד בלתי אפשרי על ידי בעלי הדירות, וזמן המחזור, היינו הזמן שלוקח למתקן להכניס את הרכב לחנייה או להוציא אותו מהחנייה, ארוך באופן בלתי סביר.

     

  20. ד"ר חינגה הגיע למסקנה שהמתקן הוא אוטומטי, שהוא בנוי בהתאם לתקנים אירופיים מחמירים ביותר וכן בהתאם לתקן הישראלי וקיבל את אישורי הבטיחות המתאימים של הרשויות השונות בישראל. לדעתו אין במתקן החנייה ליקוי בטיחות והוא בטוח לשימוש. כן הגיע למסקנה כי זמן המחזור קצר יחסית, והוא עומד בדרישות התקן ואין בו כל ליקוי. מסקנתו היא שמתקן החנייה פועל כיאות.

     

  21. המומחה מגנוס הגיע למסקנה כי ברור לגמרי שהמתקן הוא אוטומטי. בנוסף, הגיע למסקנה שהמתקן בנוי הן לפי התקן האירופאי, והן לפי התקן הישראלי. המתקן בנוי על ידי יצרן ידוע ומוכר, נבדק על ידי בודק מוסמך שווידא שמתקן החנייה עומד בכל דרישות התקן ודרישות הבטיחות.

     

  22. לתובעים מספר טענות כנגד המומחה, מעבר לטענתם כי יש לקבל את דעתו של המומחה מטעמם, המהנדס חנני, ולהעדיף אותה על פני חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, מגנוס.

     

    המומחה הוצע על ידי הנתבעת וצדדי ג' ולמרות שהתובעים התנגדו למינויו, מונה המומחה מגנוס מטעם בית המשפט.

     

    למומחה דעה מוקדמת על איכות עבודתה של חב' פרומוט.

     

    למומחה יש קשרים מיוחדים עם חב' פרומוט או מי מטעמה.

     

    במהלך ביצוע תפקידו כמומחה, לקראת עריכת חוות הדעת, נפגש המומחה עם מי מחב' פרומוט במשרדי חב' פרומוט ומבלי להודיע על כך לבית המשפט ולצדדים שכנגד, ובפגישה קיבל מידע ומסמכים מאנשי חב' פרומוט. טענה זו הועלתה במסגרת הסיכומים בעקבות עדותו של המומחה בעניין זה בחקירתו הנגדית.

     

  23. בטענות אלו אדון בהמשך, ותחילה ידונו השאלות שבמומחיות לגבי היותו של המתקן אוטומטי, בטיחות המתקן וזמן המחזור כעולה מחומר הראיות ובעיקר מחוות דעת המומחים והעדויות בעניין זה.

     

    האם מתקן החניה אוטומטי

  24. לאחר עיון בחוות דעת המומחים, בעדויות, בתקן ובהנחיות הגורמים המקצועיים, הגעתי לכלל מסקנה כי מתקן החניה בענייננו הוא מתקן חניה אוטומטי כפי שיפורט להלן.

     

  25. כמפורט בחוות דעתו של המומחה מגנוס, התקן האירופאי ובעקבותיו התקן הישראלי מבחינים בין ציוד חנייה לא אוטומטי לבין ציוד חנייה אוטומטי ומגדיר אותם כדלקמן:

     

  26. ציוד חנייה לא אוטומטי הנע אנכית – ציוד חניה מכני, אשר נע אך ורק אנכית או בעל יכולת תנועה נפרדת באופן לא אוטומטי סדרתי, ומוגדרת לו נקודת כניסה אחת בלבד עבור נושא המטען. כל תנועה תהיה תחת בקרה קבועה של המשתמש או אוטומטית חלקית. הציוד מותקן באופן קבוע.

     

  27. ציוד חניה אוטומטי – ציוד חניה מכני עבור כלי רכב, אשר קולט, מאחסן ומוציא כלי רכב אוטומטית בתהליך אוטומטי סדרתי. הציוד יכול לכלול אלמנטים מבניים והציוד מותקן באופן קבוע.

     

  28. בסעיף 3 בעמ' 4 לחוות הדעת מפרט המומחה מגנוס את הגדרת הנחיות משרד התחבורה אשר יפורטו להלן.

     

  29. בשיטות חניה חצי אוטומטיות מבוצע רק חלק מתהליך החנייה בסיוע מכני אוטומטי. בדרך כלל מדובר בחניון הקונבנציונלי המצוי אשר מוצבים בו מתקני חניה כאלה או אחרים. הגישה בכניסה לחניון וביציאה ממנו מתפקדת כמו בחניון רגיל. בין השיטות הנמנות על סוג זה של חניונים יש כיום בארץ בעיקר את המתקן המכונה "דו-חניון" שמיועד להחניית מכונית אחת מעל השנייה אולם אין זו השיטה היחידה.

     

  30. שיטות חניה אוטומטית, בהן מבוצע כל תהליך החנייה מנקודת המסירה מיד בכניסה ועד לנקודת השחרור מיד ביציאה, בסיוע מכני אוטומטי. כלי הרכב מועברים בנקודת הכניסה בתהליכי העברה אוטומטיים למקום חנייה פנוי, וניתן גם להזיז אותם בעת החניית רכב. בעקרון רק נקודת המסירה נגישה לנהגים המחנים את מכוניותיהם או לאלו המבקשים לשחרר את רכבם. מתקני סיבוב ומסוע משמשים כחלקים עיקריים להעברה אנכית ואופקית ולסיבוב כלי הרכב בתחום החניון.

     

  31. עוד מפנה המומחה להגדרת נציב הכבאות לפיה חניון חצי אוטומטי הוא חניון רגיל/פתוח/מקורה פתוח/סגור המשלב בתוכו מתקני חניה מכניים; חניון אוטומטי הוא חניון המופעל כולו ע"י מערכות מכניות אוטומטיות.

     

  32. בשיטת החניה החצי אוטומטית מבוצע רק חלק מתהליך החניה בסיוע מכני אוטומטי. בדרך כלל מדובר בחניון רגיל (קונבנציונלי) אשר מוצבים בו מתקני חניה כאלו או אחרים. הגישות בכניסה לחניון וביציאה ממנו מתפקדת כמו בכל חניון רגיל, והמתקנים משמשים להנעת משטחי חניה אופקית או אנכית בלבד.

     

  33. בשיטת חניה אוטומטית מבוצע כל תהליך החניה מנקודת המסירה מיד בכניסה ועד לנקודת השחרור מיד ביציאה, בסיוע מכני אוטומטי. כלי הרכב מועברים בנקודת הכניסה בתהליכי העברה אוטומטיים למקום חנייה פנוי, וניתן להזיזם בעת החניית רכב אחר. מתקני סיבוב ומסוע משמשים כחלקם עיקריים להעברה אנכית ואופקית ולסיבוב כלי הרכב בתחומי החניון.

     

  34. ומסביר המומחה בסעיף 5 לחוות דעתו את פעולת שני סוגי המתקנים לאור ההגדרות שלעיל.

     

  35. במתקני חנייה לא אוטומטיים הנהג נכנס לחניון בנהיגה ברכבו, ומסיע אותו עד למתקן החנייה המיועד לו, מכניס את הרכב למשטח של המתקן, ובאמצעות מפתח, הוא מפעיל בעצמו את המתקן מעלה או מטה. כשהוא מסיים פעולות אלו, הוא מוציא את המפתח ואז הוא יכול לעזוב את המקום. שחרור הרכב נעשה בסדר הפוך, כלומר, הנהג ניגש למתקן בו הרכב חונה, מוריד או מעלה את המתקן עד שהרכב מגיע מפולס עם רצפת החניון, ואז הוא יכול להוציא את רכבו תוך כדי נהיגה בו.

     

  36. בחניון אוטומטי הנהג מגיע עם רכבו לעמדת ההפעלה שנמצאת לפני הכניסה לחניון, מזדהה עם צ'יפ ההפעלה או אביזר דומה, אז נפתחת דלת הכניסה (הדלת הראשית) אל אזור המעבר או לאזור העבודה. הנהג נוסע קדימה לתוך האזור, ומחנה על מתקן החנייה. לאחר מכן, אחרי שהוא מוודא כי כל הנוסעים יצאו מהרכב, הוא יוצא החוצה דרך הדלת הראשית, מקרב שוב את הצ'יפ לעמדת ההפעלה והדלת הראשית נסגרת.

     

  37. מרגע זה המתקן משנע באופן אוטומטי את הרכב אנכית ואופקית עד שהרכב מגיע למקום הפנוי ובו הרכב חונה בתוך המתקן. מעת שנסגרת הדלת, אין לנהג שום צורך בפעולה נוספת והוא יכול לעזוב את המקום. יתרה מזאת, אין לנהג או לאדם אחר שום אפשרות להתערב בתהליך ואין לו כבר יכולת להיכנס שוב לתוך אזור העבודה או אזור המעבר.

     

  38. שחרור הרכב נעשה בתהליך הפוך, כלומר, הנהג מקרב את הצ'יפ לעמדת ההפעלה, המערכת מביאה את רכבו באופן אוטומטי לאזור העבודה או אזור המעבר וכאשר הרכב מגיע, הדלת הראשית נפתחת והנהג מוציא את הרכב החוצה. הוא מקרב שוב את הצ'יפ לעמדת ההפעלה והדלת נסגרת.

     

  39. אופן הפעלת מתקן החנייה בענייננו כפי שעולה מחומר הראיות שלפניי מתואר גם בסעיף 6 עמ' 6 לחוות דעת כדלקמן:

    • הנהג נוסע עד לעמדת ההפעלה ומקרב את הצ'יפ שלו ובכך הוא מזדהה.

      • עולה מחסום עשוי רשת המפריד בין חזית הרכב לבין מכסה החניה (על מנת למנוע המתקרבות אדם אל האזור בו מתבצעת עלית משטח החנייה).

      • הנהג לוחץ לחיצה מתמדת על לחצן ההפעלה.

      • מתחילה עליית המכסה ובעקבותיו המשטח בו יונח הרכב ואשר יסיע את הרכב עד למקום החנייה מתוך מתקן החניה.

      • כשמגיע המשטח למקומו, הוא ננעל על ידי בריחים, מחסום הרשת יורד והנהג מסיע את רכבו על המשטח וממקם את הרכב כך שהגלגלים יהיו בתוך המסילות שבמשטח.

      • הנהג יוצא מהרכב, מוודא שהרכב עומד בצורה נכונה, ואם לא, מששפר את מקומו.

      • הנהג ניגש שוב לעמדת ההפעלה ועליו לענות על מספר שאלות המופיעות על הצג בעמדת ההפעלה כגון: "האם כל הנוסעים יצאו מהרכב?", "האם כל הדלתות סגורות?", "האם רכב עומד בתוך הגבולות המותרים?" וכו'. הנהג עונה על השאלות על ידי לחיצה על לחצן בחזית עמדת ההפעלה.

      • נדלקת התאורה על הלחצן האמור, ועל הנהל ללחוץ באופן מתמיד כדי להמשיך את הליך החניה.

      • תוך כדי הלחיצה המערכת מכינה את החניה, מעלה שוב את מחסום הרשת ומשחררת את בריחי הנעילה והמשטח עם הרכב מתחיל לרדת ויחד אתו יורד המכסה.

      • כשהמכסה מגיע למישור הרחב, יורד מחסום הרשת, הנהג יכול להפסיק ללחוץ על הלחצן והוא חופשי ללכת לדרכו.

         

  40. שחרור הרכב נעשה בהליך הפוך:

    • הנהג מזדהה בעמדת ההפעלה עם הצ'יפ והמערכת מזהה את הרכב ששייך לו ומביאה אותו לעמדה לפני עלית הרכב למישור הרחבה.

      • הנהג מקבל איתות שהרכב הגיע לעמדה זו, לוחץ על הלחצן בלחיצה מתמדת.

      • מחסום הרשת עולה ולאחר מכן מתחילה עלית המכסה ובעקבותיו המשטח, בו עומד הרכב.

      • כשהגיע המשטח למצבו העליון, הוא ננעל על ידי בריחי הנעילה והמחסום יורד.

      • הנהג מוציא את הרכב אל מחוץ למשטח.

      • הנהג ניגש לעמדת ההפעלה לוחץ על הלחצן, מחסום הרשת עולה ולאחר מכן יורדים המשטח הריק והמכסה.

      • כשהמכסה חזר למישור הרחבה, מחסום הרשת יורד ובכך הסתיים הליך הוצאת הרכב.

      • הנהג נוסע לרחוב בנסיעה אחורה או נוסע בסיבוב ימינה-אחורה במסלול התמרון המיועד לכך, מיישר את הרכב ויכול לצאת לרחוב עם הפנים קדימה.

         

  41. שלא כטענת התובעים כי אם חלילה בטעות הפסיקו לרגע את הלחיצה המתמדת על הלחצן, נתקעת המערכת ויש לקרוא לטכנאי, קובע המומחה כי אם במהלך שבו היה על הנהג להמשיך בלחיצה מתמדת הוא הפסיק את הלחיצה (תוך הורדת המשטח או העלאתו), הוא יכול לחדש את הלחיצה תוך מספר שניות. אם עבר זמן ארוך יותר, המערכת מזהה את הדבר כתקלה או סכנה ומפסיקה את המשך ההורדה או ההעלאה. כמו כן אם לוחצים על מעצור חירום, הפעילות מופסקת לחלוטין. במקרים כאלה יש לקרוא לטכנאי חברת השירות.

     

  42. הזמן שדרוש ללחיצה המתמדת בשלבים של העלאת המכסה או הורדתו, הוא כדקה עד דקה וחצי.

     

  43. הזמנת רכב לעמדת המסירה יכולה להיות ארוכה יותר ותלויה במיקום הרכב בתוך החניון.

     

  44. בסעיף 7 לחוות הדעת מנתח המומחה את סיווג מתקן החניה. לדעתו כפי שניתן לראות מהתקן הישראלי, מהנחיות משרד התחבורה ומהוראות נציב הכבאות, הם מחלקים את תקני החנייה לשתי קבוצות: מתקן חנייה לא אוטומטי (או חצי אוטומטי, כאשר שני הביטויים הללו חופפים), שבו הנהג נוסע לתוך החניון אל מתקן החניה שלו, ושם, הוא בעצמו, מבצע את הפעולות של הכנסת רכבו בתוך מתקן החנייה; ומתקן חנייה אוטומטי שבו הנהג מוסר את רכבו לעמדת הכנסת הרכב של החניון ומשם הרכב מוכנס לתוך החניון באופן אוטומטי. למעשה לנהג אין ידיעה ואין שליטה לגבי המיקום המדויק שבו הרכב חונה.

     

  45. מכאן מגיע המומחה למסקנה שברור שמדובר במתקן חניה אוטומטי שהרי הנהג לא נוסע עם הרכב בתוך החניון ולא בוחר את מקום החניה הספציפי אלא מביא את הרכב אל עמדת הכנסת הרכב ומשם הרכב מובא באופן אוטומטי לתוך החניון.

     

  46. אשר לצורך בלחיצה מתמדת על לחצן ההפעלה מסביר המומחה כי הוא נובע מהצורך להשגיח על מהלך של העלאת והורדת המכסה והמשטח (עם או בלי הרכב). הנהג, המפעיל את המתקן אחראי למתרחש וחייב להשגיח בשלבים הללו מפני אפשרות כי ילד סקרן או מישהו אחר יתקרב לאזור בו מתבצעות פעולות אלה ועלול להיפגע או להילכד בחלקים הנעים. כדי להבטיח שהנהג אכן נימצא מול המתקן בכל השלבים הללו, היצרן מחייב הימצאותו של הנהג מול המתקן, ולכן עיצב את הפיקוד עם אותה לחיצה מתמדת. היה והנהג מבחין באדם מתקרב או בכך שהרכב עומד בצורה לא נכונה ועלול להינזק במהלך עלית המשטח או ירידתו, הוא פשוט עוזב את הלחצן, וכתוצאה מכך המתקן עוצר מייד ולחלוטין.

     

  47. עוד מוסיף המומחה לעניין זה כי בחניונים אוטומטיים גדולים, בהם יש חלל הקרוי אזור עבודה או אזור מעבר, המצוידים בדלת שנסגרת כשהנהג מעביר את הצ'יפ בעמדת ההפעלה בגמר הכנסת הרכב, לא ניתן להיכנס לאזור בו מתבצעת פעולת הורדת הרכב או העלאתו וכתוצאה מכך, הנהג יכול לעזוב את המקום בלי חשש למקרה מסוכן. בחניון נשוא התביעה אין חלל סגור ומטעמי בטיחות יש צורך בהשגחת הנהג על המתרחש עד אשר המתקן חוזר למצב סגור. נוכחותו של הנהג מובטחת על ידי הלחיצה המתמדת שכן לא ניתן לוותר על נוכחותו של הנהג והשגחתו בשלבים אלו.

     

  48. התובעים מתמקדים באותה לחיצה מתמדת כראייה המוכיחה כי המתקן אינו מתקן חנייה אוטומטי, ולא כך הוא. הלחיצה המתמדת האמורה, אינה חלק מההגדרות הקובעות אם המתקן הוא מתקן אוטומטי, אם לאו, ואין בהן כדי לשנות את הגדרת המתקן כאוטומטי או לא אוטומטי בהתאם לתקן הישראלי.

     

  49. בנוסף, מדובר במטלה שאין בה כדי לשנות מהותית מתפקודו של המתקן ואין בה כדי ליצור הכבדה בלתי סבירה.

     

  50. כך גם השאלות שהנהג נשאל ועליו להשיב תוך נקישות על לוח הפיקוד, שבאות לשם בטיחות בלבד.

     

  51. הסברים דומים לאלו שבחוות דעת המומחה ניתן למצוא גם בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת, ד"ר חינגה.

     

  52. המומחה מטעם הנתבעת, המהנדס חנני אינו נוטע את מסקנותיו בתקן הישראלי, האירופי, בהנחיות משרד התחבורה או באלה של שירותי הכבאות אלא הוא מסתפק בדעתו שלו אם המתקן נוח לשימוש או לא. כן הוא מוסיף בהינף קולמוס את הזמן שנדרש לנהג לתמרן כדי להוציא את הרכב בנסיעה חזיתית מהחנייה לזמן שנדרש לנהג ללחוץ על כפתור, וגם זאת ללא כל התייחסות לתקנים, להנחיות ואפילו לא למתקנים אחרים. המהנדס חנני טוען כי ראה מתקנים חדישים בהרבה בארה"ב, אולם לא מפנה ולו למתקן אחד בארץ מהתקופה הרלוונטית לצורך השוואה והוכחה כי המתקן שבענייננו לא אוטומטי או למצער כי הוא לא נוח באופן בלתי סביר ביחס למתקני חנייה דומים אחרים. על אף שהתובעת מפנה למתקן נוסף שהתקינה קודם למתקן זה, וחלק מבעלי הדירות אף בחנו אותו לפני שרכשו את הדירה, לא מתייחס המומחה מטעם התובעים למתקן זה על מנת להצביע במה נופל המתקן בענייננו מאותו מתקן. המהנדס חנני קובל על כך שבבקר מצטבר תור של 6-10 מדיירי הבנייה שממתינים לתורם להוציא את הרכב. לדעתו זאת בשל הזמן שאורך להוציא את הרכב מהחניה. אכן אם דיירי הבניין יוצאים באותה שעה, עליהם להמתין זה לאחר זה. דבר זה מובן מאליו בחניון מסוג זה, שכל מהותו להביא לידי כך שבבניין שבו באופן פיזי רגיל ישנם מקומות חנייה מועטים, יהיו מקומות חנייה מרובים במקום שבו בתנאים הפיזיים הרגילים יש מקומות חנייה מועטים.

     

  53. הפניות התובעים להגדרות התקן נעשו באופן חלקי ושגוי.

     

  54. אשר לטענת הנתבעים כי היצרן הגדיר את המתקן בעמוד האינטרנט שלו כחצי אוטומטי עם אפשרות לשדרג אותו למתקן אוטומטי. כן לטענתם חב' פרומוט במפרט שבהסכם שלה עם הנתבעת רשמה כי המתקן חצי אוטומטי, אך בעותק שהועבר אליהם נמחקו המילים "חצי אוטומטי" ורק בעת ניהול התובענה התברר להם כי במקור הרישום שנעשה על ידי פרומוט והוסכם בינה לבין הנתבעת היה חצי אוטומטי.

     

  55. ראשית הרישום אוטומטי/חצי אוטומטי אינו מצביע על כך שהמתקן חצי אוטומטי. מגן מטעם פרומוט העיד כי מדובר בכיתוב שבא ליתר ביטחון על מנת שלא יועלו טענות כלפי היצרן או פרומוט. על פי עדותו, המתקן הוא מתקן חנייה אוטומטי.

     

  56. מר רובין מטעם הנתבעת העיד כי בשלב מסירת השטחים והמערכות הציבוריות לנציגות הדיירים נמסר לנציגות "ספר הבית" שמכיל הוראות תחזוקה ותפעול, תעודות אחריות, מפרטים טכניים ועוד. כל החומר הועבר למר רמי רביב שהיה באותו מועד חבר בנציגות הבית. במסגרת "ספר הבית" העבירה הנתבעת גם את המפרט הטכני של מתקן החניה. במפרט המקורי שנמסר לנתבעת מחב' פרומוט נרשם בכותרת מתקן "אוטומטי/חצי אוטומטי". רובין העיד כי בהכירו את התקן הישראלי, את תקנות משרד התחבורה את הוראות שירותי הכבאות ואת המתקן, ולאחר שהעיר את תשומת ליבו של מגן מחב' פרומוט, כי לא קיים באסמכתאות אלו מתקן חצי אוטומטי, המילים "חצי אוטומטי" נמחקו בהסכמתו של מגן. כן העיד כי לאורך כל הדרך היה ברור כי גם הנתבעת וגם חב' פרומוט מתייחסות למתקן כאל מתקן אוטומטי. מגן העיד כי אינו זוכר את הבקשה האמורה למחיקת המילים "חצי אוטומטי" והוסיף שאינו צריך להרשות או לא להרשות לנתבעת מה לכתוב לבעלי הדירות.

     

  57. אני סבורה שעדות זו של מגן שאינו זוכר בקשה כזו נעשתה בניסיון להימנע ממסירת עדות שאין בה אמת. עדותו של האדריכל רובין וגרסתו בעניין זה עשו רושם מהימן. האמירה כאילו אין למגן עניין במה שייכתב לבעלי הדירות גם היא מתחמקת בנסיבות שכן, אם המתקן אוטומטי, אין בעייה למחוק את המילים "חצי אוטומטי" והשארתן עלולה לגרום לדאגה מיותרת לבעלי הדירות או להעלות מצדם טרוניות שאין בהן ממש.

     

  58. לגופו של עניין, אין מחלוקת בין הנתבעת לבין חב' פרומוט בשאלה אם המתקן הינו אוטומטי או חצי אוטומטי ושניהם סבורים כי המתקן הנו אוטומטי.

     

  59. זאת ועוד השאלה אם המתקן אוטומטי או לא, נגזרת מדרישות הדין הישראלי, ובהתאם להן, כמפורט לעיל, המתקן הוא מתקן חניה אוטומטי.

     

  60. אני מקבלת את מסקנתו של המומחה מגנוס כי המתקן נמצא בקטגוריה של מתקן חנייה אוטומטי והתוספת של הצורך בנוכחות הנהג בשלבים שיכולים להיות סכנה עבור אדם או ילד או גרימת נזק למכונית, אינה כזו המשנה מהגדרת המתקן כמתקן חנייה אוטומטי וכן אינה הופכת את השימוש במתקן לקשה, וודאי שלא לקשה באופן בלתי סביר.

     

    בטיחות המתקן

  61. המומחה מטעם בית המשפט, מגנוס קובע כי המתקן בנוי לפי התקן האירופאי והתקן הישראלי ועומד בכל הדרישות של התקן.

     

  62. המתקן נבדק בתור מכונת הרמה לפי התקן ולפי כללי המקצוע על ידי הבודק המוסמך, המהנדס עמירם בורוביץ (צד ג' 2). המהנדס בורוביץ מצא כי המתקן מתאים ובטוח לשימוש.

     

  63. המומחה מגנוס כותב בחוות דעתו (בסעיף 9 בעמ' 9) כי הוא לא הבחין בדבר שמטיל ספק בכך.

     

  64. עוד כותב המומחה כי בביקור לא הבחין במרווחים או הפרשי גובה של המכסה או המשטח לעומת הרחבה שמסביב. במידה וישנם מרווחים כאלה בהם יכולים ליפול חפצים כגון מפתחות, המצב לא שונה ממעליות נוסעים בהן יש מרווח של 10-20 מ"מ.

     

  65. בנוגע לבטיחות מפני לכידה בחלקים נעים כותב המומחה מגנוס כי כל החלק התת קרקעי, שבו מתבצעת תנועת המשטחים עם או בלי הרכבים, הנו סגור ונעול, ולדיירים אין גישה לשם. רק טכנאי עם הרשאה מחברת השירות רשאי להיכנס לחלק זה. בכל מהלך של תנועות המכסה והמשטח קיים הן מחסום הרשת והן המחסום הקבוע שמונע מאדם להתקרב ולהיפגע.

     

  66. לגבי תמרון הרכב בעת יציאתו בנקודת הקבלה אחרי החנייה, הדבר חייב להתבצע בנסיעה לאחור. קיים למטרה זו מסלול תמרון בסיבוב באורך של כ- 5 מטר, שאמור להיות מספיק עבור רכב פרטי. כדי לעשות את התמרון בקלות יש להתנסות בכך מספר פעמים.

     

  67. לסיכום מגיע המומחה מגנוס למסקנה כי מדובר במתקן חנייה שבנוי על ידי יצרן ידוע ומוכר, ועומד בדרישות התקן, ובנוסף נבדק על ידי בודק מוסמך שווידא שהמתקן עומד בכל דרישות התקן ודרישות הבטיחות.

     

  68. המהנדס חנני מטעם התובעים טוען כי מיקום הרכב על גבי משטח החניה לא מסומן והנהג אינו יכול לדעת שהרכב באמת נמצא במיקום נכון ובטיחותי. בפועל קיים סימון, ושיפור של סימון ככל שבעלי הדירות ירצו הוא עניין של מה בכך. כך גם טענתו בעניין מיקום עמדת ההפעלה. הטענה כי מדובר במתקן מסוכן בטיחותית לשימוש, לא הוכחה. המתקן כאמור עומד בכל התקנים הנדרשים, עבר בדיקת בודק מוסמך ונמצא תקין ותואם לכל דרישות הדין. המהנדס חנני טוען כי השימוש במתקן אינו ידידותי למשתמש והוא מתאים רק לבעלי אוריינטציה טכנית המסוגלים להקשיב להוראות ולבצע סדרת לחיצות מורכבות בתזמון קצוב. המתקן אשר אמור לספק פעולת חנייה פשוטה ללא מחשבה מיוחדת והתעמקות בנושא הופך את הפעולה למשימה כמעט בלתי אפשרית. מחומר הראיות עולה שלא כך הוא. לא מדובר בשאלות מורכבות ובקושי של תזמון. כאמור הנהג נשאל מספר שאלות שמטרתן בטיחותית, כאשר שאלות אלה חוזרות על עצמן ועם הזמן יהיו מוכרות היטב לנהגים. וודאי שלא נדרשת אוריינטציה טכנית להפעלת המתקן. וודאי שאילו היו בבניין די מקומות לחניה במישור אחד על גבי אספלט הדבר היה נוח יותר, אולם, בעלי הדירות החדשים ידעו שבבניין יהיה מתקן חנייה, ידעו באיזה מתקן מדובר, ורכשו אותו בידיעה ברורה ובשווי הכלכלי המתאים לכך.

     

  69. באשר לטענות התובעים בעניין רשת הבטיחות הנזכרת לעיל, ביום 15.12.2015 נערכה פגישה בה נמסר מתקן החנייה לנציגות דיירי הבניין. באותה פגישה השתתף בין היתר מר רמי רביב מטעם נציגות הבית, שטען כי לאחר שהרכב מוצב בעמדת הקבלה של המתקן, רשת הבטיחות שמתרוממת בצד משטח הרכב מפריעה לפתיחת הדלתות. מר רובין מטעם הנתבעת העיד כי באותו מעמד הוסבר למר רביב על ידי מר אפי מגן מחברת פרומוט ועל ידי המהנדס אייל אפרתי (שאת שירותיו שכרה הנתבעת כיועץ חיצוני) כי הרשת מתרוממת מסיבות בטיחותיות, כחלק אינטגרלי של המתקן ובהתאם לדרישות הבטיחות החמורות בהן עומד המתקן. עוד נמסר לו כי רוחב משטח החניה שנותר לאחר התרוממות הרשת (2.70 מ' בקרוב), עולה על הרווח הנדרש על פי הנחיות משרד התחבורה, שעל פיהם בין היתר ניתן אישור התקינות של דגם המתקן. כן העיד ופירט בסעיף 43.2 לתצהירו כי מרווח זה עומד בדרישות משרד התחבורה. עם זאת הציע לפנות למהנדס עמירם בורוביץ, שאישר את תקינות המתקן בשאלה אם ניתן, בתאום עם חברת פרומוט, למצוא פתרון שיאפשר את ביטול הרשת למרות שהרוחב הוא מעל לנדרש.

     

  70. המהנדס בורוביץ שהוא בודק מוסמך, בדק את המתקן והכין תסקיר בהתאם לפקודת הבטיחות בעבודה ומצא שהוא תקין ומתאים לתקנים.

     

  71. בעקבות טענת הדיירים כי הגדר בצד השמאלי של תא החניה מקשה על השימוש שלהם במתקן, הסכים לבדוק אפשרות של הסרת הגדר עם חב' פרומוט (סעיף 8 לתצהירו). בעקבות זאת הכין מפרט שינוי ופרומוט ביצעה את השינוי. בהתאם לכך הוסרה הרשת. כתנאי לכך נדרשו מספר שינויים, בין היתר התקנת גדר קבועה בין הקיר שממזרח למתקן לבין המתקן עצמו ועבודות אלו בוצעו על ידי פרומוט והנתבעת (סעיף 30 לתצהירו של מגן). פירוט העבודות שבוצעו מצוי גם בתצהירו של מר רובין מטעם הנתבעת החל מסעיף 46 לתצהיר. בהתאם לעדותו, המהנדס בורוביץ הורה על התקנת גדר קבועה בגובה של 1.10 מ' לפחות וכי מחסום שביל המעבר יהיה קבוע ולא יהיה ניתן לפתיחה וסגירה. בהתאם פעלה הנתבעת. לאחר מכן, ביום 16.6.2017 ביצע המהנדס בורוביץ תסקיר בטיחות תקופתי אחרון למתקן, ואישר את תקינותו. לנוכח טענות התובעים על שינויים כביכול שנעשו במתקן וכי המתקן אינו תקין, הורה המהנדס בורוביץ לחב' פרומוט להשיב את המצב לקדמותו (עם הרשת).

     

  72. טענות התובעים בדבר חוסר תקינות המתקן בשל השינוי האמור, אין בהן ממש. כפי שפורט לעיל, משהתובעים חפצו כי הרשת תוסר, היה צורך בהתקנת מחסום קבוע. ככל שהתובעים היו רוצים, ניתן היה להחזיר את הרשת שהוסרה ולהסיר את הגדר. דרישתם של התובעים כי הרשת לא תוחזר וכי יותקן מחסום נפתח ונסגר אינה אפשרית משיקולי בטיחות המתקן. כאמור המתקן כפי שהוא נמצא תקין ובטוח בהתאם לתקן ולכל הדרישות החוקיות, ואין יסוד לטענת התובעים כי השינוי הפך את המתקן ללא תקין או לא בטוח. העלאת טענה זו כאשר התובעים אינם מעוניינים בהשבת המצב לקדמותו מהווה גם חוסר תום לב מצדם.

     

    המומחה מטעם בית המשפט

  73. התובעים מעלים מספר טענות בקשר למומחה (בנוסף לאי הסכמתם עם מסקנותיו בחוות דעתו).

     

  74. התובעים טוענים שהמומחה מונה על אף התנגדויותיהם הנחרצות, כאשר הנתבעת היא זו שהמליצה על מינויו (עמודי הסיכומים עצמם אינם ממוספרים). עוד טוענים התובעים כי הנתבעת טוענת כי מעדותו של המומחה עולה כי הוא אינו מומחה בתחום מתקני החנייה.

     

  75. התובעים טוענים לקשרים של המומחה עם חב' פרומוט. לטענתם, במסגרת קדם המשפט השני בתיק מיום 4.7.2017 הצהירה ב"כ צד ג' 2, המהנדס בורוביץ, כי הלקוח שלה הוא קולה של מר מגנוס וכי היא ייצגה את הארגון המאגד את המומחים וביניהם מר מגנוס במשרד העבודה.

     

  76. ב"כ צד ג'1, חב' פרומוט, הצהיר כי אין לו קשרים כלשהם עם המומחה וכי מנכ"ל הנתבעת מסר לו שגם לפרומוט אין קשר עם המומחה.

     

  77. התובעים טוענים כי לאחר קדם המשפט המסכם מיום 16.7.2018, לא שינתה פרומוט הצהרותיה, אך לאחר קדם המשפט המסכם הגיש המומחה מגנוס הודעה לבית המשפט כי למען הגילוי הנאות הוא מודיע שלפני די הרבה שנים בדק שני מתקני חנייה שחב' פרומוט התקינה והמתחזקת.

     

  78. התובעים טוענים שאם לא די בכך, במסגרת עדותו של המהנדס מגנוס נחשפו קשרים נוספים בין המומחה לחב' פורומוט כאשר העיד כי לקראת הכנת חוות הדעת בתובענה, ביקר במשרדי חב' פרומוט, נפגש עם אנשים מטעמה וקיבל מהם מסמכים ומידע, וכי המומחה לא יידע את בית המשפט ואת הצדדים על ביקור זה שנעשה ללא נוכחותם. לטענתם, ניסיונו של המומחה בהמשך עדותו בחקירתו הנגדית, לחזור בו מגרסה זו, לא יצלח. כן לטענתם, גם לפי גרסתו המתוקנת, קיים קשר פסול בין המומחה לבין חב' פרומוט לאור העובדה שהוא וגם פרומוט לא עדכנו את בית המשפט ואת יתר הצדדים אודות הפגישות, וכן פגישות אלו (שנערכו לאחר הגשת חוות דעתו של המומחה לבית המשפט ולפני חקירתו הנגדית) מעידות על היכרות בין המומחה לבין חב' פרומוט.

     

  79. התובעים טוענים עוד כי מעדותו של המומחה בחקירתו הנגדית עולה שיש לו דעה ברורה וחד משמעית אודות טיב עבודתה של חב' פרומוט.

     

  80. לאור כל אלה, טוענים התובעים כי יש לפסול את חוות דעתו של המומחה.

     

  81. אקדים ואומר כי כעולה מחומר הראיות שלפניי, אשר יפורט להלן, אין ולו נימוק אחד שיש בו כדי להביא לפסילת חוות דעתו של המומחה. זאת ועוד, התרשמתי מעדותו של המומחה הן ממקצועיותו והן מיושרתו וכנותו המלאות. למרות שהתובעים נקטו כנגד המומחה מהלכים פסולים של מעקב על ידי חוקר פרטי, עדותו של המומחה הייתה שקולה ואובייקטיבית.

     

  82. בפסק הדין ב- רע"א 6258/20 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ששון ואח' (1.10.2020) קובע בית המשפט העליון מפי כב' השופט ע' גרוסקופף כי הלכה היא שפסילת חוות דעת המומחה שמונה מטעם בימ"ש תעשה רק במקרים נדירים, וכשמתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לעשות כן. כך כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי לגרום עיוות דין קשה.

     

  83. כך גם קבע כב' השופט גרוסקופף ב- רע"א 6585/19 נ.ש.ד.ד 2000 בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל (25.11.2019), וכן כי פסילת מינויו של מומחה לאחר שזה נתן את חוות דעתו, נדירה עוד יותר.

     

  84. הפסיקה גם הכירה בכך שהעובדה שהצדדים שמרו על זכותם להגיש כראיות את חוות הדעת של המומחים מטעמם, מהווה שיקול (מבין שיקולים נוספים) שלא לפסול את חוות דעת המומחה, שכן במקרה כזה לפני בית משפט ישנן ראיות בעלות משקל לבחינת חוות דעתו.

     

  85. טענת התובעים כי המומחה הוצע על ידי הנתבעת וכי הם התנגדו נחרצות למינויו, מגלה טפח וכסה טפחיים בדבר הסאגה שהתנהלה בתובענה בדרך למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

     

  86. התחום בו מדובר של חניונים מכניים, היה בעת הרלוונטית למינוי המומחה תחום צר באופן יחסי. חניונים מסוג זה, וודאי שחניונים אוטומטיים לא היו דבר נפוץ בארץ, לא היו חברות רבות שעסקו בתחום זה, ולא מומחים רבים עם ניסיון מעשי בתחום או כאלה שכבר נתנו חוות דעת רבות בסכסוכים משפטיים בעניין חניונים אוטומטיים.

     

  87. עוד ביום 9.4.2017 ניתנה החלטה בפרוטוקול הדיון על ידי המותב הקודם (כב' השופטת י' רוטנברג) כי על הצדדים מוסכם שאם בית משפט סבור שיש מקום למינוי מומחה כי אז השלב המתאים הוא עתה; כי בית המשפט הבהיר כי הוא סבור שיש למנות מומחה; כי יש למנות מומחה בעל ידע בתחום הספציפי של מתקני חנייה מסוג המתקן נשוא התביעה. בית המשפט קיווה כי הצדדים יגיעו להסכמה על זהותו של המומחה, והורה כי הצדדים יבואו בדברים זה עם זה לעניין זה ויגישו הודעה לבית המשפט.

     

  88. הצדדים לא הגישו הודעה משותפת.

     

  89. ביום 1.5.2017 הגישו התובעים הודעה כי הם מוכנים למינוי אינג' מיכאל סויסה ראש ענף מעליות ומתקני הרמה במכון התקנים או אינג' אלכס זיטקין העוסק במתקני הרמה במכון התקנים או כל גורם אחר ממכון התקנים שימונה על ידי מכון התקנים.

     

  90. הנתבעת הגישה הודעה כי צד ג'2 (המהנדס בורוביץ) מציע את המהנדס מגנוס, כי צד ג'1 (חב' פרומוט) הציעה את המהנדס מגנוס ובנוסף את המהנדסים חיים לקס וצבי ויקינסקי; כי הנתבעת ווידאה כי המומחים שהוצעו על ידי צדדי ג' הם בעלי המומחיות הנדרשת והיא מסכימה לכל אחד מהם; וכי התובעים סירבו לכל השלושה וחזרו על עמדתם. הנתבעת התנגדה למינוי המהנדסים ממכון התקנים בטענה שמכון התקנים אינו בעל ניסיון בבדיקות מסוג זה ומשום שהדין בישראל אינו מחייב אישור מכון התקנים למתקני חנייה אוטומטיים ולכן הם אינם בתחום עיסוקם היום יומי של מהנדסי מכון התקנים. כמו כן ב"כ צד ג' 2 ניהלה תביעה ייצוגית כנגד מכון התקנים. לאור זאת ביקשה הנתבעת למנות את המהנדס מגנוס כמומחה מטעם בית המשפט.

     

  91. בעקבות זאת חזרו התובעים על בקשתם למנות מומחה ממכון התקנים וטענו כי המהנדס מגנוס אינו בעל מומחיות ייחודית בתחום מתקני חנייה אוטומטית ואינו משתווה לאנשי מכון התקנים, אולם לטענה זו לא ניתנו פירוט או נתונים.

     

  92. בעקבות זאת ניתנה החלטתה של כב' השופטת רוטנברג כי מוצע שבית המשפט ימנה מומחה על פי שיקול דעתו וכי הצדדים יודיעו עמדתם. התובעים הסכימו להצעה זו. הנתבעת וצד שלישי 2 הגישו הודעה כי הם אינם מסכימים להצעה שעה שלא הובהר איזה ניסיון יש למומחים שהוצעו על ידי התובעים ולאור קורות החיים של המהנדס מגנוס (שצורפו לבקשה), לשעבר מפקח עבודה ראשי במשרד העבודה, האחראי על כל הבודקים המוסמכים בישראל. חב' פרומוט הגישה הודעה כי היא מצטרפת להתנגדותם העקרונית של הנתבעת וצד ג' 2 למינוי מהנדס ממכון התקנים כמומחה שכן מכון התקנים כגוף שאינו עוסק במתקני חניה מסוג המתקן נשוא התובענה וודאי אינו בעל ידע ספציפי כנדרש בהחלטת בית המשפט, וכן בהתחשב ביתר נימוקי הנתבעת, אך השאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

     

  93. לאור זאת קבע בית המשפט כי הבקשה תידון בישיבה הקרובה.

     

  94. בישיבה ביום 4.7.2017 טענו הצדדים ובסיום הדיון ניתנה החלטת כב' השופטת רוטנברג כי לנוכח המחלוקת החריפה בעניין זהות המומחה, בשלב זה לא ימונה מומחה והמינוי יישקל פעם נוספת לאחר שהצדדים יגישו תצהירים.

     

  95. ביום 7.12.2017 הועברה התובענה להישמע לפניי, ומאחר והצדדים עדיין לא הגישו תצהירי עדות ראשית, הורתי על הגשתם. כן נקבעה ישיבת קדם משפט מסכם.

     

  96. בישיבת קדם המשפט המסכם ביום 16.7.2018 קבעתי כי מאחר וקיימת סבירות גדולה כי יש מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט על הצדדים לטעון בעניין זה, לרבות בשאלת זהותו. לאחר שמיעת טענות הצדדים, ולאחר שעיינתי בקורות החיים של המהנדס מגנוס, ראיתי לנכון למנותו כמומחה מטעם בית המשפט, בכפוף לכך שיודיע אם יש לו היכרות אישית עם מי מהצדדים היוצרת מניעה למינויו. לטעמי, לא היה מקום בנסיבות להתעקשות התובעים על מינוי מומחה מטעם מכון התקנים דווקא, ולכאורה היה ממש בטענות הנתבעת וצדדי ג' בדבר ניסיונם של מהנדסי מכון התקנים באותה עת בעניין זה. מכל מקום התובעים לא הביאו דבר על מנת להצביע על מומחיות כלשהי של מכון התקנים בעניין זה, או כזו העולה על מומחיותו של המהנדס מגנוס.

     

  97. אשר למומחיותו של המהנדס מגנוס, ניתן להתרשם מהמבוא לחוות הדעת ממנה עולה כי מדובר במהנדס חשמל ואלקטרוניקה, מי שהיה בודק מוסמך למעליות, בודק מוסמך למכונות הרמה, יועץ בטיחות ובודק מוסמך, מקח עבודה ראשית במשרד העבודה והרווחה, בודק מוסמך ויועץ בטיחות ועוד. בנוסף לכל תאריו ופעולותיו המקצועיות, עסק המומחה מגנוס בפועל בבדיקות דו שנתיות של מתקני חניה ולאורך תקופה של כ- 10 שנים.

     

  98. חקירתו הנגדית של המומחה בעניין זה בידי ב"כ התובעים, ובעקבות זאת הטענות בעניין זה בסיכומים אינן ענייניות. כך בעמ' 98 לפרוטוקול הדיון מיום 31.10.2019 העיד המומחה: "ש. ... האם לאדוני יש תואר של בודק מוסמך למתקני חניה? ת. אין לי דבר כזה... אני בודק מוסמך למכונות הרמה ולמעליות. ש. לא שאלתי. שאלתי על מתקני חניה, אין לך תואר כזה. ת. לא קיים תואר כזה".

     

  99. ממילא, גם המומחה מטעם התובעים אינו בעל תואר בודק מוסמך למתקני חנייה, ואף לא בעל תואר של בודק מוסמך למכונות הרמה ולמעליות הרלוונטי לענייננו.

     

  100. למצער ניסיונו המקצועי עולה על זה של המומחה מטעם התובעים.

     

  101. התובעים טוענים כי בדיקת המתקן נעשתה על ידי המומחה שלא כראוי שכן הם ביקשו שהמומחה יאפשר לאחד מהם לבצע את הכנסת הרכב לחניון והוצאתו ממנו במסגרת הבדיקה של המתקן על ידו. הם אף הציעו כי המומחה הוא שיעשה כן, אך הוא סירב ואפשר לאנשי חב' פרומוט להכניס את הרכב לחניון ולהוציאו משם.

     

  102. אני סבורה שלא נפל כל פגם בסירובו של המומחה כי התובעים הם שיכניסו את הרכב לחניון במסגרת בדיקתו את המתקן. אני מסכימה עם המומחה אשר השיב לעניין זה שתפקידו היה לבדוק את תקינות המתקן ובטיחותו לפי התקנים והדין ולא את כישורי הנהגים.

     

  103. אוסיף כי אין מחלוקת כי התנסות חוזרת ונשנית בשימוש במתקן, מקלה על השימוש במתקן ביחס להתנסות ראשונית בכך. כך גם, אגב, שימוש בחניון רגיל במשטח אחד ישר, כאשר הדרישות מחניון ציבורי, שבו הנהגים אינם רגילים לחניון הספציפי, שונות חניון בבית מגורים, שם ההנחה כי הדיירים מתרגלים לשימוש בחניה, גם אם היא נוחה פחות.

     

  104. התובעים אינם מדייקים בטענתם כי הנתבעת ביקשה וחזרה וביקשה את מינויו של המהנדס מגנוס דווקא. הנתבעת הציעה מספר מהנדסים שלאף אחד מהם לא הסכימו התובעים, אך ורק משום שנאחזו בדרישתם כי המהנדס שימונה יהיה ממכון התקנים. מינוי של מהנדס מכון התקנים כשלעצמו היה בעייתי בנסיבות לנוכח התביעה הייצוגית שניהלה ב"כ צד ג'2 כנגד המכון.

     

  105. אציין כי התובעים הגישו בר"ע על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בתל אביב (רע"א 14282-08-18), וזו נדחתה בהחלטה של כב' השופטת א' כהן.

     

  106. להיכרות שבין המומחה לבין המהנדס בורוביץ כ"קולגה" אין כל משמעות בענייננו והיא מתבקשת דווקא מהרזומה המקצועי של שניהם.

     

  107. אשר לטענה בדבר היכרות מוקדמת בין המומחה לבין חב' פרומוט, וכי למומחה ישנה דעה נחרצת אודות טיב עבודתה של חב' פרומוט:

     

  108. בפרוטוקול הדיון מיום 31.10.2019 בעמ' 110 ש' 2-6 נשאל המומחה והעיד: "ש. אתה השבת, או אמרת על חברת פרומוט שהיא חברה טובה, האם אתה עומד מאחורי האמירה הזו? ת. אני חושב שהיא טובה, לא מעבר לזה. ש. מאיפה אדוני יודע את זה? ת. היא כזו".

     

  109. טענת התובעים כי מדברים אלו עולה כי דעתו של המומחה אודות טיב עבודתה של חב' פרומוט נעולה, הינה טענת סרק. אין בדברים כדי להצביע על כך שלדעת המומחה עבודתה של פרומוט מעולה ותמיד תהיה מעולה, ואין לבדוק אם אכן נעשתה עבודה טובה במקרה זה או אחר.

     

  110. המומחה ציין כי בדק שני מתקני חניה לא אוטומטיים של חב' פרומוט לפני שנים רבות לצורך תסקיר בדיקה עבור דיירי הבניין בו הותקנו מתקני החנייה. כן העיד כי לצורך עריכת התסקיר עמד בקשר עם טכנאי בכיר של פרומוט וכן הגיע למשרדי חב' פרומוט כדי לקבל את כתבי הטענות ומידע באותו עניין.

     

     

  111. במהלך עדותו התבלבל תחילה המומחה והעיד כי הגיע כאמור למשרדי חב' פרומוט לצורך עריכת חוות הדעת בתובענה זו, אולם, כאשר העיד כי קיבל בפגישה זו את כתבי הטענות, ואחר כך נשאל מדוע היה צריך לקבל את כתבי הטענות שכן העיד כי קיבל את כתבי הטענות בתובענה זו בדואר, נזכר המומחה, כי הפגישה לא הייתה לצורך הכנת חוות הדעת בתובענה שבכותרת, אלא שמדובר בחוות דעת בעניינים אחרים, שפגישות אלו היו בשנת 2019, בעוד שחוות הדעת בענייננו ניתנה בשנת 2018.

     

  112. התרשמתי כי עדותו של המומחה בעניין זה כנה ונתתי בה אמון. אני סבורה כי אף מי שקורא את פרוטוקול הדיון (שהוקלט) יכול להתרשם מכנותו המוחלטת של המומחה (ראו עמ' 101 – 103 לפרוטוקול), כאשר מתברר שאפילו את שמו של הטכנאי הבכיר שאתו נפגש, לא זכר המומחה, וכאשר העיד לאחר שנשאל מדוע קיבל בפגישה את כתבי הטענות: "רגע, סליחה, אני חושב שאני טעיתי. אני הייתי במשרדי פרומוט בתיק אחר, לא בתיק הזה, מצטער, אני התבלבלתי עכשיו... אני קיבלתי את כל החומר בדואר. ובעצם ההסבר קיבלתי בזמן הפגישה במקום שגם אתה היית. אני טעיתי. אני מצטער".

     

     

    העדויות מטעם התובעים

  113. מטעם התובעים מי שהגישו תצהירים, הם מר עודד שי טולדנו, בעלה של בעלת הדירה, ומר שמואל גילר, אביו של בעל דירה אחרת.

     

  114. ניתן היה לצפות כי בתביעה שבה בעלי הדירות טוענים שאינם יכולים להשתמש במתקן החנייה וכי הבינו שיקבלו מתקן מסוג שונה, יגישו התובעים, תצהירי עדות ראשית, אם לא כולם, לפחות, חלקם.

     

  115. עיקרם של התצהירים שהוגשו על ידי מר טולדנו ומר גילר היה התייחסויות למתקן שהן בבחינת חוות דעת מומחה, וכאשר הם אינם מומחים, וכאשר ממילא אין מגישים חוות דעת מומחה באמצעות תצהיר.

     

    לקראת סיום

  116. במהלך שמיעת הראיות התברר כי בעלי הדירות והנציגות נמנעו מלשלם לחב' פרומוט את התמורה עפ"י הסכם השירות שנכרת בין חב' פרומוט לבין הנתבעת ואשר הועבר אל התובעים ויתר בעלי הדירות בהתאם להסכמים שבין הנתבעת לבין בעלי הדירות. הסכמי שירות כאלה נכרתים בין היזם לבין מתקין המתקן, בין אם מדובר בחניה מכנית ובין אם מדובר במעלית או במתקנים אחרים בבניינים.

     

  117. בעקבות סירוב בעלי הדירות והנציגות לקבל על עצמם את הסכם השירות, בניגוד להסכמי המכר, וסירובם לשלם את דמי השירות המתחייבים (או אף כל סכום אחר שהם היו מכירים בו), הביאו לכך שהנתבעת שילמה במקום בעלי הדירות או נציגות הדיירים את דמי השירות לחב' פרומוט במשך כל התקופה עד לסיום תקופת ההסכם, והמהנדס בורוביץ המשיך לבצע את בדיקות הסקר.

     

  118. בגין כך הגישה הנתבעת הודעת קיזוז, אשר הייתה מתקבלת אילו התקבלה תביעת התובעים.

     

    לסיכום

  119. לאור כל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת עמדה בהתחייבויותיה החוזיות כלפי התובעים בעניין החניון ומתקן החנייה, וכי המתקן מתאים לייעדו ובטיחותי לשימוש.

     

  120. אשר על כן התביעה העיקרית (שהגישה התובעת נגד הנתבעת), נדחית.

     

  121. בהתחשב בסכום התביעה ובהיקף ניהול ההליכים בתובענה, ובמיוחד שעה שהיקף זה היה רחב מהנדרש וזאת בשל התנהלות התובעים, ישלמו התובעים לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 100,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

     

  122. בנוסף ישלמו התובעים לנתבעת יציאות משפט כגון עלות חוו"ד המומחה מטעם הנתבעת, חלקה של הנתבעת בהוצאות מומחה בית המשפט וכדומה.

     

  123. משנדחתה התביעה העיקרית, נשמט היסוד לתביעה בהודעת צד ג'.

     

  124. בהתחשב בהיקף הדיון בהודעות לצד שלישי, הנתבעת תשלם לכל אחד מצדדי ג' הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ (סה"כ 60,000 ₪) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

     

  125. בנוסף תשלם הנתבעת לצדדי ג' יציאות משפט, כאמור לעיל.

    ניתן היום, כ"ה אדר תשפ"א, 09 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ