אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שניידר נ' ווייס

שניידר נ' ווייס

תאריך פרסום : 28/07/2013 | גרסת הדפסה
רע"צ
בית משפט השלום חיפה
7462-07-11
21/07/2013
בפני השופט:
שלמה לבנוני

- נגד -
התובע:
ויטיה שניידר
הנתבע:
אלה ווייס
פסק-דין

פסק דין

נתוני רקע

1.בתאריך 21.7.81 הותקפה המבקשת על ידי המנוח בנימין בורמן ז"ל (להלן – "המנוח"). עקב כך הגישה המבקשת תובענת נזיקין לבית המשפט המחוזי בחיפה ב-ת.א. 65/82. כב' השופט בן-יאיר, בגדר פסק דינו מיום 15.4.85, חייב את המנוח לשלם למבקשת סכום קרן נומינאלי של 6,731,000 שקלים ישנים. זמן קצר לאחר מתן פסק הדין המנוח נפטר. הוא הותיר אחריו את אלמנתו, שאף היא נפטרה אחריו, והיא אולגה בורמן ז"ל (להלן – "המנוחה"). המשיבה שבפניי (להלן, גם "אלה"), היא בתם של המנוח והמנוחה. בעקבות מותו של המנוח, ומכוח צוואתו, הייתה המנוחה ליורשתו היחידה. בעקבות מותה של המנוחה ירשו אותה בניה, והם אלה ואפרים בורמן (להלן – "אפרים"), אשר כעולה מהחלטתו של כב' רשם ההוצאה לפועל גור שי מיום 5.4.10 (נספח 3 לבר"ע שבפניי) "הקשר עמו אבד".

2.בעקבות פסק הדין הנ"ל נקטה המבקשת בהליכי הוצל"פ. עוד בגדרו של פסק הדין של השופט בן-יאיר אושר עיקול זמני שניתן ביום 8.1.82 ב-ת.המ. 86/82 בגין מחצית זכויותיו של המנוח בדירה ברח' קלבנוב 35 בחיפה (להלן – "הדירה"). הדירה רשומה על שם עמידר ולמנוח ולמנוחה היו זכויות חכירה בה בחלקים שווים. לכשנפתח תיק ההוצל"פ למימוש פסק הדין מונו עו"ד ש. אלקלעי (להלן – "עו"ד אלקלעי") ועו"ד ברוך שיפמן ככונסי נכסים על זכויות המנוח בדירה. כיום משמש ככונס נכסים כאמור עו"ד גיא סיוון, הוא בא-כוחה של המבקשת. לכשמונו כונסי נכסים מלכתחילה הם הוסמכו, בין השאר, "למכור את מחצית הדירה ו/או לגבות מהמחזיקים בה דמי שימוש ראויים".

3.בתאריך 30.12.02 ניתן ב-ת.א. 5871/98 בבית משפט זה פסק דיני. במסגרת הליך זה הגישה המבקשת, אז באמצעות עו"ד אלקלעי, תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין. הגם שהבעתי אהדה רבה לעניינה של המבקשת, דחיתי את התביעה. אכן רשמתי שם כי "דומה שעד עצם היום הזה לא נפרע החוב הפסוק בגין פסק דינו של כב' בית המשפט המחוזי בחיפה. עובדה זו מצערת, אף מצערת העובדה שב"כ הנתבעים חוזר ומציין כי פסק הדין הנ"ל שגוי מיסודו. ברי כי לדברים אין שחר ופסק דינו של כב' בית המשפט המחוזי בחיפה חלוט ומחייב" (סעיף 3).

ועוד רשמתי שם כי "ככל הנראה המנוח לא היה משופע באמצעים. דומה כי הדרך היחידה לרדת לנכסיו ולהיפרע את המגיע ממנו, הוא באמצעות מחצית זכויותיו בדירה. דרך זו של מימוש נכסים היא דרך מסורבלת ומסובכת. ואולם, זהו מזלה הרע של התובעת. מזלה יכול היה להיות רע יותר אילו למנוח לא הייתה, ולו מחצית זכויות בדירה. מכאן שעל התובעת למצות הליכי ההוצל"פ, על פי כל דין, למימוש הזכויות במחצית זכויות המנוח בדירה" (סעיף 7).

4.משום כך סבור הייתי כי ניתן יהיה להגיש תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין רק משעה שהמבקשת, היא הזוכה, תהיה בעלת מחצית הזכויות בדירה, בעקבות הליכי מכירה פומבית על פי כל כללי ודקדוקי חוק ההוצל"פ והתקנות שעל פיו. ועוד רשמתי כי "יכול שמכירת מחצית זכויות בדירה היא בעייתית ואולם לא בהכרח. בתחרות פומבית באשר לרכישת מחצית זכויות הדירה של המנוח נמצאת התובעת, היא הזוכה, בעמדת יתרון. בעוד אשר כל מציע אמור לשלם טבין ותקילין את מלוא הערך של מחצית הזכויות בדירה, פטורה התובעת מלעשות כן, כדי גובה החוב הפסוק. יכול, איפוא, שהיתרה לתשלום מבחינתה היא נמוכה, ויכול, אולי, שהיא זכאית לעודף. אם כך ואם אחרת, ככל שמחצית הזכויות בדירה תימכר לצד ג', ממילא תבוא התובעת על סיפוקה ותגבה את התמורה. ככל שמחצית הזכויות בדירה 'תימכר' לתובעת, תהפוך היא לבעלת מחצית זכויות בדירה ולשותפה במקרקעין של המנוחה. או-אז, ורק אז, זכאית התובעת לנקוט בהליכי פירוק שיתוף במקרקעין כנגד שותפתה למקרקעין, היא המנוחה" (סעיף 10).

5.עתה נחזור להליכי ההוצאה לפועל של המבקשת נגד אלה. פסק דיני הובא לידיעתו של רשם ההוצאה לפועל גור שי וביום 5.4.10, וכמתחייב מפסק דיני זה, הוא נענה לבקשתו של כונס הנכסים ומינה אותו ככונס נכסים על זכויותיהם של שני היורשים, שמקורם במנוח, דהיינו אלה ואפרים. עוד הורה הרשם להמציא את ההחלטה לידיהם. ככל שעסקינן באפרים הוא הורה כי יש לבצע במידת הצורך "תחליף המצאה, ככל שהנסיבות יחייבו זאת", ואין לי אלא להניח שהדבר נעשה. והעיקר, ובהתאמה לפסק דיני, הוא הורה כי "בשלב השני, ובכפוף לאישור ופיקוח רשם ההוצאה לפועל, ימכור הכונס את מחצית הזכויות של הנכס התפוס לידי צד ג' (בכפוף למתן זכות פדיון למי מהיורשים). צד ג' ושני היורשים יהפכו לבעלים משותפים בנכס. לאחר שהזכויות תימכרנה, יפתח ב"כ הזוכה בהליך של פירוק שיתוף בנכס תפוס בערכאה המתאימה".

6.בשלב הבא, ומשעה שאלה הודיעה שאין בדעתה לאפשר לשמאי להיכנס לדירה על מנת לערוך שומה, הורה רשם ההוצאה לפועל "לגב' אלה וייס שלא להפריע להליכי הכינוס, לרבות מתן אפשרות לשמאי להיכנס לנכס לצורך הערכת הנכס. ביקור השמאי יתואם מראש עם הגב' וייס" (נספח 4 לבר"ע הנ"ל).

7.דומה שמיום 19.12.10 ואילך, וללא הנמקה או סיבה אחרת הגלויה לעין, שינה רשם ההוצאה לפועל דעתו. וכך, משנתבקש לעצור את אלה, על מנת למנוע ממנה הפרעה לביצוע השומה, הוא הורה כי "אין הצדקה למתן הסעד המתבקש על ידי הכונס. יצויין כי ניתן לערוך חוות דעת שמאית לאחר ביצוע הפינוי (אם יבוצע פינוי), כאשר הנכס ריק" (נספח 5 לבר"ע הנ"ל).

8.וככל שניתן היה לסבור שהנמקת החלטה זו בטעות יסודה, והרי היא אף אינה עולה בקנה אחד לא עם פסק דיני ולא עם החלטותיו הקודמות של רשם ההוצאה לפועל, הרי חזר והורה הרשם בהחלטתו מיום 9.1.11, כי לא זו בלבד שהוא לא מוצא הצדקה לביטול החלטות קודמות, אלא הוא רשם במפורש כי "הוריתי, כי בטרם המשך הליכי המימוש, ימציא ב"כ הזוכה החלטה מהערכאה המוסמכת בדבר פירוק שיתוף בנכס" (נספח 6 לבר"ע הנ"ל).

9.הדבר חזר ונשנה בהחלטה נוספת מיום 7.2.11 בה חזר ורשם רשם ההוצאה לפועל כי "יובהר, כי המכירה הפומבית שאמורה להתבצע ביחס לנכס נשוא תיק זה, תתבצע (אם תתבצע), במסגרת הליכי פירוק השיתוף, בפיקוח בית המשפט, ולא במסגרת תיק ההוצאה לפועל, אם כי תתבצע בדרך בה נמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל (וראו סעיף 40 לחוק המקרקעין). בכל מקרה, ניתן לערוך חוות דעת שמאית לאחר ביצוע הפינוי (אם יבוצע פינוי), כאשר הנכס ריק" (נספח 7 לבר"ע הנ"ל).

10.ובעקבות בקשה נוספת לפינוי הנכס ניתנה על ידי הרשם החלטתו מיום 3.4.11, שהיא נשוא הבר"ע שבפניי, בה חזר רשם ההוצאה לפועל וקבע כי "כפי שציינתי בהחלטות קודמות, אני סבור כי אין מנוס מביצוע הליך של פירוק שיתוף, בפני הערכאה השיפוטית הרלוונטית" (נספח 1 לבר"ע הנ"ל).

לנוכח כל אלו עותר ב"כ המבקשת ליתן לו רשות לערער על ההחלטה הנ"ל, ובעקבות מתן הרשות האמורה לקבל את הערעור ולהיענות לבקשה, על מנת לאפשר לשמאי מטעם כונס הנכסים להיכנס לדירה כדי לערוך שומה כבסיס למכירה פומבית של מחצית זכויות המנוח בדירה.

11.בדיון ראשון שהתקיים בפניי הוריתי לב"כ הצדדים להגיש לי עיקרי טיעון, משעה שלא עשו כן באותו שלב.

12.חזרתי וקיימתי דיון נוסף. בגדרו רשמתי, בין השאר, כי "מבלי שאני קובע מסמרות, ולכאורה, בלתי נסבלת האפשרות שפסק דין שניתן על ידי בית משפט מוסמך לא יכובד וכי העיקול לא ימומש, אם בערכאה זו ואם בערכאה אחרת. כאמור יכול שאני שוגה בכך ואתן דעתי לעניין זה. ואולם נהיר לחלוטין שהנני מצפה שב"כ הצדדים יתנו דעתם אף לעניין זה" (סעיף 4 להחלטה מיום 23.1.12).

13.הונחו בפניי, איפוא, עיקרי טיעון משלימים. בכך לא הסתיימה המסכת. שהרי, מעבר לסוגיות דיוניות ומהותיות לרוב שעליי להידרש להן, נטען על ידי ב"כ המשיבה כי מכל מקום המבקשת החמיצה את המועד להגיש את בקשת רשות הערעור שדנה בהחלטתו האחרונה מיום 3.4.11 של רשם ההוצאה לפועל. אף בעניין זה הונחו בפניי טיעונים משלימים. בגדרם, ולחילופין, עתר ב"כ המבקשת להאריך לו את המועד להגשת הבר"ע, ככל שיתר טענותיו תידחינה.

14.אקדים אחרון לראשון. בסופה של דרך, ולאחר דיון ועיון כמפורט להלן, בדעתי לקבוע כי אכן בקשת רשות הערעור שבפניי הוגשה באיחור. חרף זאת בדעתי להאריך את המועד להגשת בקשת רשות הערעור, ולהידרש לה. בדעתי להעניק את הרשות ולדון בבקשה כבערעור. ואכן, בעיקרו של דבר, בדעתי להיענות לערעור. ואולם אדרש לסוגיית הארכת המועד, בסופה של דרך ולא בתחילתה, וזאת כמבואר בשיקוליי שלהלן.

התפתחויות משפטיות נוספות

15.רק בגדר הדיון שבפניי, ואכן ביוזמת ב"כ המשיבה, התוודעתי לכך שבעקבות פסק דיני הנ"ל הגיש עו"ד אלקלעי תביעה נוספת לפירוק השיתוף במקרקעין ב-ת.א. 4478/05 שנדונה בפני כב' השופטת ג'דעון. תביעה זו, כך נטען, הוגשה על ידי עו"ד אלקלעי בפועלו ככונס נכסים, במובחן מן התביעה שנדונה בפניי, שהוגשה על ידי המבקשת עצמה. בפסק דינה מיום 3.1.06 השופטת ג'דעון דחתה על הסף את התביעה. כך, משום מעשה בית-דין שצמח, כך היא הכריעה, לנוכח פסק דיני הנ"ל. השופטת ג'דעון פסקה, ולטעמי בכל הכבוד בצדק, כי "פסק הדין שניתן בתביעה הראשונה מקים מעשה בית דין המשתיק את המשיב מלהגיש פעם נוספת, בין אם בשמו ככונס נכסים ובין אם בשם מרשתו הגב' שניידר תביעה לפירוק שיתוף". וכך, "היות והמשיב הינו חליפה של גב' שניידר לצורך החלת הדוקטרינה של מעשה בית-דין ומבחן זהות הצדדים". דומה שבעקבות פסק דין זה מונה עו"ד סיוון ככונס נכסים והוא חידש את ההליכים, במתווה שנכבש על ידי, בפסק דיני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ