אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שנברג נ' מורן ואח'

שנברג נ' מורן ואח'

תאריך פרסום : 21/11/2013 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום קריית גת
8618-04-12
13/11/2013
בפני השופט:
נעם חת מקוב

- נגד -
התובע:
תם תמה שנברג
הנתבע:
1. גרשון מורן
2. שנברג אמיר
3. שנברג יעל שניהם

פסק-דין

פסק דין

המרצת פתיחה, בה התבקש בית המשפט להצהיר כי המבקשת היא בעלת הזכויות הבלעדית ברכב מסוג רנו מגאן מ.ר. 50-818-64 להלן: "הרכב"). המשיב 1 (להלן: "המשיב"), ביקש לעקל את הרכב במסגרת תיק הוצל"פ שפתח כנגד הוריה של המבקשת, הם המשיבים 2 ו – 3 בהמרצה זו (להלן: "המשיבים"). לטענתו, הרכב משמש את המשיבים ונרשם על שם המבקשת רק בשל מצבם הכלכלי הדחוק ועל מנת להבריח את הרכב מידי נושיהם של המשיבים והוא בינהם.

טענות הצדדים והראיות שהובאו בפני

המשיב בתצהירו טען, כי בחודש יולי 2011 מצא את הרכב בשימושו של אביה של המבקשת בקריית מלאכי שם עובד האב וכן טען כי בחודש פברואר 2012 ראה כמעט בכל יום את הרכב ליד בית הספר מקיף א' בו עובדת אמה של המבקשת, כן ראה את הרכב בסמוך לרח' אברהם בלסברג 10 באשקלון שם התגוררו המשיבים. לעומת זאת לא ראה את הרכב מעולם ברח' המלך שלמה 45 באשקלון שם לכאורה מתגוררת המבקשת.

אציין כי המשיב נעדר מן הדיון והוסכם בין הצדדים, כי תצהירו יוגש ללא חקירה נגדית ועל כן האמור בתצהירו בהקשר זה לא נסתר. בעקבות התנגדות ב"כ המבקשת, הוחלט כי הנספחים לתצהירו של המשיב, למעט התמונות שצולמו על ידו והמכתב שנתקבל על ידו (כראיה לכך שנתקבל על ידו, אולם לא כראיה לאמיתות תוכנו), יוצאו מן התיק, בהיותם מסמכים שלא נערכו על ידי המשיב ולא הוגשו על ידי עורכם.

המבקשת מצידה, נתנה הסברים הן בתצהירה והן בחקירת הנגדית ככל שנשאלה, לעניין הימצאות הרכב בקריית מלאכי אצל אביה ביולי 2011 והן לעניין הימצאותו בבית הספר מקיף א' ובסמוך למקום המגורים של המשיבים בפברואר 2012.

לעניין הימצאות הרכב בקריית מלאכי ביולי 2011, הסבירה המבקשת בתצהירה (ואביה בתצהירו ציין זאת אף הוא), כי בחודשים הראשונים לאחר רכישת הרכב התגלו בו תקלות אשר היו באחריות המוכר (סוחר רכב שמכר רכב של חברת השכרה) והיה צורך לתקנן במוסך איתו עובדת חברת ההשכרה בקריית מלאכי. על כן, בשל השירות הצבאי של המבקשת ובשל ניסיונו הרב יותר של אביה, הוא שלקח את הרכב למוסך. אציין כי הרכב נרשם על שמה של המבקשת ביום 22.6.11 (כפי שעולה מרישיון הרכב שצורף כנספח לתצהירה). עוד אציין כי המבקשת או אביה לא נחקרו בעניין זה ועל כן יש לקבל הסבר זה שלהם כנכון.

לעניין הימצאות הרכב בחניה של תיכון מקיף א' באשקלון בפברואר 2012, הסבירה המבקשת כי בחודש פברואר 2012 יצאה לקורס קצינים והייתה בחופשה לפני הקורס ועל כן עבדה בבית הספר מקיף א' באשקלון (בו עובדת גם אמה) יותר ימים מכרגיל (בימים רגילים עבדה רק בימי חמישי ושישי כמורה ממלאת מקום). בחקירה הנגדית, נשאלה המבקשת אם לא ייתכן כי קורס הקצינים החל ביום 10.2.12 ולא בסוף חודש פברואר והיא לא זכרה את התאריך המדויק בו החל הקורס, אולם נראה כי אין בכך כדי לסתור גרסתה אשר נתנה הסבר סביר להימצאות הרכב בחניית בית הספר בו עבדו גם היא וגם אימה.

אין מחלוקת כי המבקשת לא צירפה לתצהירה מסמכים שיעידו כי היא מימנה את רכישת הרכב מחשבונה ואף כי טענה בתצהירה כי שילמה לסוחר הרכב בשיקים, לא צירפה לתצהיר אישור מן הבנק בעניין זה. במהלך עדותה הציגה בפני בית המשפט צילומים של שיקים ושל הצד השני של שיקים, עם אישור לכאורה כי השיקים נפרעו מחשבונה של המבקשת, אולם מדובר בצילומים בלבד, אשר לא הוגשו כראיה לבית המשפט וכאמור לא הוגש לבית המשפט אישור מן הבנק בדבר ביצוע התשלומים. המבקשת לא הציגה לבית המשפט דף חשבון ממנו ניתן יהיה ללמוד כי השיקים ירדו מחשבון הבנק שלה. המבקשת החזיקה בעת הדיון במסמכים מהם עלה כי בשנת 2013 היא שילמה בגין ביטוח הרכב וכן שילמה על דלק, אולם לא היו בידיה מסמכים דומים לגבי השנים 2011 ו - 2012.

לטענת המשיב, אין סבירות כי נעשתה עסקה למכירת רכב מסוחר מכוניות, שבמסגרתה הבעלות ברכב הועברה על שם המבקשת ביוני 2011 והתשלום עבורו החל בספטמבר 2011 והסתיים ביוני 2013. כך לא נעשות עסקאות רכב, וודאי לא בין אנשים זרים זה לזה. המבקשת העידה כי היא לא הכירה את סוחר הרכב קודם לרכישה , אולם אביה הכיר אותו (ע' 13 ש' 17-20). אביה בעדותו טען כי הכיר אותו זמן קצר בלבד קודם לביצוע העסקה (ע' 23 ש' 22,23). בחקירתה הנגדית הסבירה המבקשת, כי הטעם לתנאי הרכישה הנוחים היה כי הרכב נותר אצל סוחר המכוניות זמן רב והוא רצה למכור אותו והיה מוכן לעשות כן בתנאי מימון נוחים (ע' 13 ש' 21-26). אביה של המבקשת טען כי סוחר הרכב, לא קיבל את השיקים לפני שבדק את העניין (ע' 24 ש' 11-14). ייאמר כי תצהירו של סוחר הרכב נמשך מן התיק לאחר שלא הגיע להיחקר עליו.

המבקשת צירפה לתצהירה שלושה תלושי שכר של חברת מוסדות חינוך, מהם עלה כי השתכרה בחודשים דצמבר 2011 עד פברואר 2012 בין 950 ₪ ל – 1,400 ₪ לחודש, כשבפברואר השתכרה 1,400 ₪ והדבר לטענתה נבע מכך שהייתה בחופשה לפני קורס הקצינים ועבדה יותר שעות בחודש פברואר 2012. המבקשת טענה, כי לפני הגיוס, עבדה כסייעת בגנים כשבעה חודשים והרוויחה כסף ובמהלך השירות קיבלה היתר לעבודה פרטית ומלבד העבודה בבית הספר, נתנה שיעורים פרטיים (והרוויחה כ – 2,000 ₪ לחודש) וכן קיבלה כסף מסבתה (ע' 17 ש' 19-21).

דיון והכרעה

השאלה שיש להכריע בה תחילה בהקשר לתיק זה, היא שאלת הנטל. המבקשת, הביאה מעט מאוד ראיות לתמוך בגרסתה על פיה רכשה את הרכב מכספה ומימנה אותו באמצעות שיקים שנמשכו מחשבון הבנק שלה. אם הנטל על המשיב לסתור את הבעלות הרשומה של הרכב, אין קושי עם מיעוט הראיות מצידה. אם הנטל עליה, המצב שונה.

ב"כ המשיב הפנתה בהקשר זה לע"א 1680/03 לוי נ. ברקול פד נח(6)941 (להלן: "פסד ברקול"). שם בע' 947 נקבע:

"...עדיין לא הוכרעה רמת ההוכחה הדרושה בכגון דא .....ואולם נטל השכנוע כאמור הוא על מבקש ההצהרה, וברור גם שבית-המשפט יידרש לכך בהקפדה, שהרי מדובר בהוצאת נכס מידי בעליו הרשום. דרך ההוכחה בנויה על קיומם של אותות של מירמה (Badge of Fraud), שהם חזקות שבעובדה שפותחו במשפט האנגלו-אמריקני, אשר אם נותרים הם ללא מענה מצביעים הם על מירמה. באלה ייכללו למשל חדלות-פירעון של מעביר הבעלות, קשרים בין המעביר לנעבר, חריגה מדרך מקובלת לניהול עיסקאות, שמירת החזקה בנכס ועוד (ה"פ (ת"א) 1823/92 הנ"ל [7], בעמ' 433). ככל שמצטברים יותר אותות כאלה, כך עובר הנטל לנתבע להפריכם... סבורני, מכוח היקש, כי דין דומה למקרקעין ראוי להחיל על מיטלטלין, מכל מקום כשמתנהל מרשם. אותות המרמה כפי שתוארו לעיל יפה כוחם גם כאן."

כן ראה, פש"ר (י-ם) 2268/05 אקסגון אזחקות והשקעות בע"מ נ. עו"ד קידר, מפרק חברת יורם בן עמי בנייה ופיתוח (1990) בע"מ (בפירוק) שם נקבע בסעיף 12 לפסק הדין:

"...בהליכים לפי חוק ההוצל"פ, חולש סעיף 28 לאותו חוק הקובע כי מיטלטלין שעוקלו כשהיו על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב כל עוד לא הוכח אחרת. ואולם, בעניין זה נפסק כי למרות שרישום כלי רכב הינו, כאמור, בעל אופי דקלרטיבי, הרי שנטל הראיה להוכיח כי הבעלות על הרכב היא של החייב ולא של מי שרשום כבעליו, הוא על הטוען לשינוי הבעלות הרשומה ועליו להוכיח קיומן של "אותות מרמה". באלה נכללים למשל חדלות פירעון של החייב; קשרים בינו ובין הבעלים הרשום; שמירת החזקה בנכס ועוד. אם הטוען לבעלות הלא רשומה מצליח להצביע על אותות מרמה, הוא הופך את נטל הראייה לכתפי יריבו וככל שמצטברים יותר אותות כאלה, כך עובר הנטל לנתבע להפריכם (ע"א 1680/03 בעניין לוי, שם 947)."

בפסד ברקול, ההצהרה התבקשה על ידי הנושה שטען כי החייב הבריח נכסים. בענייננו המבקשת היא מי שהרכב רשום על שמה והיא מבקשת כי בית המשפט יצהיר כי הרישום משקף את הבעלות ברכב. נטל השכנוע מוטל אם כן על המשיב, להראות "אותות מרמה", אשר ככל שיצליח להראות אותם, יעבור הנטל להפריכם למבקשת.

לאחר עיון בראיות שבפני, אני סבורה כי המשיב הצביע על "אותות מרמה" שדי בהם כדי להעביר את נטל הפרכתם אל המבקשת. כך, הורי המבקשת אומנם טרם הוכרזו פושטי רגל, אולם הם מצויים בהליך פשיטת רגל (המשיבים לא היו בהליכי פשיטת רגל במועד רכישת הרכב אולם כבר אז לא היה לאביה של המבקשת חשבון בנק, ועוד שנים מספר קודם לכן - ע' 22 ש' 20). אין ספק כי בין המבקשת למשיבים קיימים קשרים הדוקים. אומנם לא היה כאן מצב של העברת הרכב בין המשיבים לבין המבקשת, אולם הטענה היא כי הרכב למעשה נרכש על ידי המשיבים ולשימושם.

אילו בכך הסתכמו "אותות המרמה", הייתי סבורה כי המשיב לא הרים את נטל השכנוע, אולם "אות המרמה" המשמעותי ביותר בענייננו, הוא החריגה מן הדרך המקובלת לניהול עסקאות. אני סבורה, כי יותר מדי מרכיבים של העסקה לכאורה בין המבקשת לבין סוחר המכוניות, אינם סבירים ואינם מקובלים. לכאורה, מדובר בעסקת מכר של רכב, בין סוחר מכוניות לבין המבקשת, אשר לא הכירה את הסוחר קודם לעסקה ואפילו אביה שהכיר אותו, איננו טוען להיכרות משמעותית איתו. לכאורה, סוחר המכוניות, העביר את הבעלות ברכב למבקשת, עוד לפני ששילמה לו את התשלום הראשון ואפילו פיסת נייר לא הוחלפה בין הצדדים. כלומר, אילו לאחר העברת הבעלות הייתה המבקשת מבטלת את השיקים שלכאורה נתנה לסוחר המכוניות, לא היה בידי אותו סוחר כל הסכם להוכיח שנעשתה בין הצדדים עסקה באופן בו נעשתה ושהמבקשת טרם שילמה לו 46,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ