אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שנאור ואח' נ' עיריית עכו ואח'

שנאור ואח' נ' עיריית עכו ואח'

תאריך פרסום : 23/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עכו
62891-12-12
13/06/2013
בפני השופט:
זהבה (קאודרס) בנר

- נגד -
התובע:
איריס שנאור
הנתבע:
עיריית עכו
פסק-דין

פסק דין

העובדות הצריכות לעניין:

ביום 21.12.12 הגישה התובעת תביעה כספית ע"ס 30,000 ₪ כנגד עיריית עכו בגין עוגמת נפש.

בכתב התביעה טענה התובעת כי בשנת 2001 החנתה את רכבה בחנייה אסורה ולכן קיבלה דו"ח חנייה ע"ס 130 ₪. בכתב התביעה הודתה התובעת כי לא שילמה הדו"ח במועד ולכן בשנת 2009 נשלחה אליה הודעת עיקול על חשבון הבנק שלה מעיריית עכו. התובעת ניגשה לעירייה ושם נאמר לה כי החוב עומד כעת ע"ס 654 ₪, סכום הכולל את קרן החוב והוצאות עיקול. במעמד זה שילמה התובעת את סכום החוב הנ"ל וכעבור 72 שעות הוסר העיקול מחשבונה והיא סברה כי התיק בגין דו"ח חנייה זה נסגר.

בשנת 2012, הודבקה על דלת ביתה הודעת עיקול, אולם, לאחר שווידאה כי בידה הקבלה משנת 2009 על תשלום החוב, התעלמה התובעת מהודעת עיקול זו.

ביום 2.2.12 בשעה 18:00 בערב הגיעו לבית התובעת מעקלים וטענו שעליה לשלם 932.64 ₪ . לטענתה המעקלים לא נתנו לה לחפש את הקבלה המוכיחה כי שילמה את החוב וכי אחד המעקלים משך את חוט הטלוויזיה וקרע אותו. המעקלים התנהגו בגסות והתעלמו מנוכחות ילדיה הקטנים בבית באותו מעמד. לבסוף ולאור התנהגותם המאיימת שילמה התובעת את החוב בסך 932.64 ₪ פעם נוספת והתפנתה לחפש הקבלה. עם מציאתה, תרה התובעת אחר המעקלים והראתה להם הקבלה אולם הדבר לא שינה עבורם והם אמרו לה לפנות לעירייה.

התובעת תיארה כי בנותיה לא הצליחו להירדם במשך יומיים לאחר הארוע וישנו עם הוריהם במיטה בשל הפחד.

למחרת הארוע התובעת פנתה לעירייה והתלוננה על דרך ההתנהלות לעיל וביקשה לקבל כספה חזרה אולם הועברה מפקיד אחד לשני, כך משך ימים מבלי לקבל הסבר תוך שהם מדברים אליה בזלזול. התובעת נפגשה אף עם היועצת המשפטית של העירייה אולם ועד להגשת התביעה לא קיבלה כל תשובה עניינית לרבות לא החזר כספי על תשלום הקנס פעמיים. לפיכך, תבעה את העירייה בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה.

בכתב ההגנה טענה העירייה כי ביום 19.2.01 בהתאם לדו"ח פעולות מחלקת הגביה עולה כי התובעת אכן שילמה סך של 654 ₪, אך בו ביום נותרה יתרה של 100 ₪ לחובת התובעת, אולם חוב זה לא הצדיק המשך העיקול ולכן מס' ימים לאחר התשלום הנ"ל הוסר העיקול. דא עקא, החוב הנותר צבר ריבית פיגורים כדין ולתובעת נשלחו התראות לרבות שתי דרישות תשלום והודעה בדרך של הדבקה, אך היא בחרה להתעלם מתשלום החוב. הנתבעת ציינה כי המעקלים נשלחו מטעם חב' מילגם ולכן כל תלונותיה באשר להתנהגות המעקלים יש להפנות לחברה. משכך, הגישה הנתבעת בד בבד עם כתב ההגנה הודעת צד ג' לחב' מילגם, שהינה חב' הגבייה המבצעת צווים הניתנים לה ע"י העירייה לביצוע גביית חובות. בכתב ההגנה ביקשה הנתבעת לדחות התביעה כנגדה. בהודעת צד ג' טענה הנתבעת כי במידה ותימצא אחראית אזי על צד ג' לשפותה ו/או לפצותה ו/או להשתתף בכל סכום שייפסק כנגדה.

ביום 21.5.13 הגישה צד' ג' בקשה לדחיית התביעה על הסף וכתב הגנה מטעמה בו נטען כי הסמכות לדון בעבירות חנייה נתונה לבית המשפט לעניינים מקומיים ועל כן יש לדחות התביעה על הסף בשל העדר יריבות וחוסר סמכות מקומית.

לגופו של עניין נטען כי מהלך השנים נשלחו לתובעת הודעות דרישה ע"מ לנסות ולגבות את החוב נשוא כתב התביעה ואף התובעת שלחה ערעורים בגין הדו"ח אך משלא שילמה הדו"ח וזה הפך לחלוט, הנתבעת פעלה בהתאם להוראות הדין והחלה בהליכי אכיפה וכל זאת במטרה לנסות ולגבות את החוב. לטענת צד ג' אין לתובעת אלא להלין על עצמה בלבד על כך שלא שילמה את הדו"ח כמחויב עפ"י דין. עוד נטען כי כל הפעולות אשר ננקטו כנגד התובעת ע"י צד ג', נעשו כנדרש בהתאם לנתוני הנתבעת והכל עקב אי תשלום החוב לעירייה ובהתאם להנחיית הנתבעת בהליך מנהלי ועיקול.

באשר לטענות התובעת כי המעקלים נהגו בגסות כלפיה ועקרו את כבל הטלויזיה, צורף תצהיר מטעם אחד המעקלים במסגרתו הוכחשה ההתנהגות שיוחסה להם.

לנוכח כל האמור התבקש בית המשפט לדחות התביעה על הסף.

הדיון:

בדיון שהתקיים ביום 28.5.13 העידה התובעת כי ביום 24.6.09, דהיינו, כשמונה וחצי שנים לאחר קבלת הדו"ח המקורי שילמה סך של 645 ₪ עפ"י הנדרש ממנה ואף קיבלה קבלה למשלם, הוגש וסומן ת/1. במעמד זה לא ציינו בפניה כי קיימת יתרת חוב בסך 100 ₪. התובעת הוסיפה ותיארה את נסיבות תשלום החוב: התובעת הגיע ביחד עם בעלה לעירייה, הראתה לפקידה את המכתב שקיבלה מחב' מילגם, בעירייה הקישו את מספר ת.ז. של התובעת וראו כי הדו"ח רשום על שמה. לאחר מכן הדפיסו פלט מחשב שעל גביו צוין מספר הדו"ח והסכום לתשלום 645 ₪. התובעת שילמה החוב במזומן, קיבלה קבלה ונאמר לה כי בתוך 72 שעות יוסר העיקול מחשבונה ואכן כך היה. לא נאמר לתובעת כי קיימת יתרת חוב נוספת.

בעלה של התובעת, מר שניאור שמעון, העיד בדיון כדלקמן: הבעל תמך בגרסת אשתו. לדבריו, בשל אי תשלום הדו"ח המקורי, הוטל עיקול על חשבון הבנק ולכן הוא ואשתו, התובעת, הלכו לעירייה לשלם החוב. בעירייה נאמר להם כי רק לאחר תשלום מלוא החוב יוסר העיקול והם שילמו את החוב כפי שהתבקשו.

נציגת הנתבעת העידה בדיון כדלקמן: לדבריה ת/1 הונפק ע"י מחלקת הגבייה של העירייה המנוהלת ע"י צד ג'. לנציגה לא היה הסבר מדוע לא נגבתה יתרת החוב בסך 100 ₪ במעמד תשלום הדו"ח ע"י התובעת בעירייה.

נציגת צד ג' העידה בדיון כדלקמן: הנציגה העידה כי לא ידוע לה במקרה זה מדוע לא עודכנה התובעת במעמד התשלום על יתרת החוב בסך 100 ₪. הנציגה טענה כי נשלחה אל התובעת הודעה בדואר רגיל ושתי הודעות רשומות בעניין. כמו כן הדביקו לה צו פריצה בכוח על הדלת ועדיין התובעת לא טרחה לברר יתרת החוב כולל הצגת הקבלה על תשלום לגורמים המתאימים או שליחת מכתב המעלה טענותיה בעניין.

נערך דיון בלתי פורמאלי בו ביהמ"ש הבהיר לצדדים את המצב המשפטי.

נציגת הנתבעת סיכמה: לדבריה יש לדחות התביעה כנגדם על הסף מחוסר סמכות עניינית, מדובר בערעור על הדו"ח ועל כן הסמכות אינה נותנה לבית משפט זה. לאחר שבית המשפט הבהיר לנציגה כי מדובר בתביעת פיצוי בגין עוגמת נפש ועל כן בהתייחסותה להבהרה זו של בית המשפט, טענה הנציגה כי את הטענות כנגד התנהלות הליכי הגבייה יש להפנות כלפי צד ג' האמון על הליכי הגבייה ולא לעירייה. לפיכך, יש לדחות התביעה כנגד העירייה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ