שמשון בע"מ נ' ניסים ואח'

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ אודליה ביטון אוחיון מיום 19.11.13 בתיק הוצל"פ 34-11993-12-3 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). בהחלטה נקבע, כי סך של 6,795 ₪ לגביהם קיימת מחלוקת בין הצדדים, נגבו ביתר במסגרת התיק ועל המערערת להשיבם למשיבים.

ב"כ המשיבים ביקש להסתמך על כתבי הטענות שהוגשו במסגרת בקשת הרשות לערער ולא לקבוע את התיק לדיון.

ב"כ המערערת השאיר את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט.

הגעתי למסקנה לפיה השאלה המתעוררת היא שאלה משפטית, אשר הועלתה במלואה בכתבי הטענות ואין צורך בקיום דיון.

לפיכך יינתן פסק הדין על פי כתבי הטענות.

עיקרי העובדות :

המערערת מכרה למשיבים נכס מקרקעין.

המשיבים שילמו את התמורה. את סכום המע"מ על העסקה בסך של 23,018 ₪ נתנו בהמחאה דחויה.

התעוררו מחלוקות בין הצדדים בכל הנוגע לעסקה, והמשיבים ביטלו את השיק.

לצורך גביית היתרה הוגשה תביעה בסכום קצוב במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 21-04340-08-2.

המשיבים הגישו התנגדות לתביעה אשר נדחתה בהחלטת כב' הרשמת גרינוולד מיום 26.3.09.

המשיבים הגישו ערעור על החלטה זו והערעור התקבל.

בפסק הדין, שניתן ביום 01/07/2009 (להלן: "פסק הדין בערעור הראשון") , נאמר כי "...אני מקבל את הערעור ומבטל את החלטתו של בית משפט קמא מיום 26.3.09 וכפועל יוצא מכך את פסק הדין... הוצאות הדיון בערעור זה בסכום של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולמו על פי התוצאות במשפט עצמו". (להלן: "ההוצאות המותנות").

בעקבות פסק הדין בערעור הראשון, שמשמעותו קבלת ההתנגדות, עברה התביעה לדיון במסגרת תיק אזרחי 4734-12-09.

ביום 22.9.08 הגישו המשיבים תביעה כנגד המבקשת במסגרת תיק אזרחי 5247/08.

שתי התביעות נדונו במאוחד.

ביום 27.11.12 ניתן פסק דין שחייב את המשיבים לשלם למערערים סך של 49,153 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסכום של 17,000 ₪. (להלן: "פסק הדין בבית משפט השלום").

בעקבות פסק הדין בבית משפט השלום, נפתח תיק ההוצל"פ שבו ניתנה ההחלטה עליה הוגש הערעור.

ביום 8.1.13 הגישו המשיבים ערעור על פסק הדין בבית משפט השלום. (להלן: "הערעור השני")