אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שמואלוב נ' רויזן

שמואלוב נ' רויזן

תאריך פרסום : 09/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
42997-05-13
02/02/2014
בפני השופט:
רנה הירש

- נגד -
התובע:
בוריס שמואלוב
הנתבע:
רומן רויזן
פסק-דין

פסק דין

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.התובע הינו הבעלים של הדירה בקומה שנייה, והנתבע בעל הדירה בקומה שלישית, בבית מגורים ברמלה.

2.לטענת התובע, בשנת 2009 היו נזילות מדירת הנתבע שגרמו לנזקים בדירתו, והנתבע תיקן את הנזקים שהיו באותה עת, אך הנזקים המשיכו וחזרו עם חלוף הזמן. התובע עתר לחיוב הנתבע בהוצאות תיקון נזקי הצבע והטיח בדירתו בהתאם להערכת שמאי בסך של 1,200 ₪, להוצאות שכר השמאי בסך 580 ₪ ולפיצוי נוסף שלא פורט מהותו, והוא העמיד את התביעה על סך של 5,000 ₪.

3.הנתבע טען כי אין כל נזילה מצנרת דירתו. הנתבע ציין בכתב ההגנה כי תיקן בעבר את הנזקים בדירת התובע "למרות שלא היתה שום הוכחה שאכן מקור הנזקים הינו בדירתי." הנתבע צירף לכתב ההגנה אישור של אינסטלטור לפיו בוצעה בדיקת לחץ ובדיקת צנרת דלוחין בדירתו, ולא נמצא ליקוי כלשהו.

4.בדיון טען התובע כי תיקן בעצמו את הליקויים, ואין בידיו קבלות על הוצאותיו. התובע טען כי הנזק התגלה בתחילת שנת 2012 ואפשר שהנתבע ביצע את התיקון הנדרש בצנרת במהלך התקופה שחלפה מאז ועד שניתן לו אישור האינסטלטור מיום 25.10.12.

הנתבע טען שאם יש נזילה לא היתה צריכה להיות הפסקה בנזקים הנגרמים (הכוונה היא לתקופה שבין שנת 2009 ועד 2012, וכי סביר שהנזילה נובעת מצנרת ציבורית של הבניין.

5.נציגת ועד הבית, גב' אירנה פטלך, זומנה להעיד מטעם התובע, והיא אישרה כי קיימים נזקים לדירת התובע, כי היו כאלה בעבר בשנת 2009 ותוקנו, וכתמי הרטיבות חזרו פעם נוספת. העדה ציינה כי בעבר טען התובע, שהנזילה והנזקים בדירתו נובעים מדירתה, הנמצאת בקומה הרביעית בבניין ובשל כך תיקנה את הצנרת בדירתה, ובהליך גישור הוסכם כי ועד הבית יחזיר לתובע את הוצאות שכר השמאי שהוציא באותה שנה.

דיון והכרעה

6.לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וראיותיהם, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה, הכל כפי שיפורט להלן.

7.בפתח הדברים אציין כי נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמה, הן לאור סכום התביעה שאינו גבוה, והן בשים לב לכך כי מדובר בשכנים, מתוך מאמץ להביא ליחסי שכנות טובים ללא הכרעה משפטית וללא קביעת עובדות ומהימנות. ניסיון זה לא עלה יפה, שכן התובע עמד על מלוא תביעתו.

8.אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובע להוכיח הן את עובדות האירוע, הן את הנזק שנגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו אירוע, והן את אחריות הנתבע העולה מאותן עובדות שהוכחו.

הפסיקה קבעה לא פעם, כי תובע שאינו עומד בנטל השכנוע, הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו, לא יוכל לזכות תביעתו, והיא תידחה. על מנת לזכות בתביעתו, על התובע לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגרסתו היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות.

לפיכך, במקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים הצדדים הן  שקולות, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ותביעתו תידחה.

9.במקרה דנן, לא עלה בידי התובע להוכיח בראיות טובות כי דירת הנתבע היא מקור הנזילה והנזקים בדירתו. התובע טען כי בעבר היו נזקים שהנתבע תיקן, אך בהתאם לעדות גב' פטלך הובהר, כי התובע טען גם כלפיה כי היא האחראית לנזקים ולנזילה ועל כן היא תיקנה את הצנרת בדירתה. לא נטען ולא הוכח כי נעשתה בדיקה של צנרת הבניין המשותפת כדי לבדוק אם יש נזילה מצנרת זו.

10.חוות דעת השמאי שצירף התובע אינה קובעת באופן ראוי את מקור הנזילה, שכן השמאי אינו בעל המקצוע הנכון לקביעה זו, הוא לא ביצע בדיקה בדירת הנתבע או בדיקה של צנרת הבניין ועל כן הקביעה, כי הנזקים נגרמים בשל נזילה מהדירה שמעל לדירת התובע הינה, בנסיבות המקרה, בגדר השערה בלבד.

11.עם זאת, אין ספק כי דירת הנתבע היא מעל דירת התובע, וישנה אפשרות ממשית שהנזילה אכן הגיעה מדירת הנתבע, וזו תוקנה בטרם הגיע האינסטלטור לבצע בדיקת לחץ בצנרת דירת הנתבע.

12.עניין נוסף שיש להביאו בחשבון נעוץ בעובדה כי התובע, שסבל מנזקים בשל נזילה בשנת 2009, לא פעל לגלות באופן וודאי מהו המקור לאותה נזילה, והסתפק ככל הנראה בתיקון הצנרת שביצעה העדה ותיקון הנזקים בדירתו על ידי הנתבע – והכל מבלי שהיה בכך כדי להבטיח שניתן פתרון ראוי ויסודי לתקלה, באופן שיימנע מצב של נזק נוסף.

13.בנסיבות המקרה דנן, בשל הספק הקיים באשר למקור הנזילה, יש לטעמי לחלק את הנזק בין שני הצדדים, על מנת שלא להטיל על צד אחד בלבד לשאת במלוא האחריות, מתוך שיקולים חלוקה צודקת של הנזק.

אפשרות של חלוקת הנזק בין הצדדים ידועה בתחום דיני הנזיקין כ"חלוקת אחריות", או "אשם תורם" ובתחום דיני החוזים גם היא כבר חלק מההלכה הפסוקה, כפי שקבע בית המשפט העליון בע"א 3940/94 שמואל רונן חברה לבנין נ. ס.ע.ל.ר חברה לבנין בע"מ, פ"ד נב(1) 210, [1995] בע"מ 226-227:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ