אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שלמוב נ' יפת

שלמוב נ' יפת

תאריך פרסום : 09/04/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
1280-08-11
04/04/2012
בפני השופט:
יעל קלוגמן

- נגד -
התובע:
אולגה שלמוב
הנתבע:
צפריר יפת
פסק-דין

פסק דין

1. הנתבע הוא שרברב.

ביום 2.12.10 הזמינה התובעת את הנתבע על מנת לטפל בסתימה בכיור בדירתה. התובעת טוענת כי לאחר שהנתבע טיפל בסתימה בכיור, הוא טען שיש לבדוק פתח ניקוז באמבטיה, ולאחר הבדיקה החליף אותו. לדבריה, הנתבע עבד בדירתה במשך כשעה וחצי וסיים את העבודה בסביבות השעה 21:30.

התובעת טוענת כי ירדה עם הנתבע אל רכבו על מנת לקבל קבלה בגין התשלום ששילמה לו, ואז התקשר אליה בנה מדירתם והתלונן כי האמבטיה הוצפה כולה, ואינו יכול להתקלח.

התובעת מסרה זאת לנתבע, והוא הבטיח לשוב ולטפל בסתימה, אך לא חזר. עוד טוענת התובעת כי גם הסתימה בכיור שבה והופיעה, כך שבסופו של דבר לא הועילה עבודתו של הנתבע לתקן את התקלה שהוזמן לתקן.

עוד טוענת התובעת כי הנתבע אמר לה שפנקס הקבלות שלו מצוי ברכבו, ולכן ירדה עמו אל הרכב, אך אז אמר לה ששכח את הקבלות בביתו, ורק כעבור כשבוע המציא לה את הקבלה. התובעת טוענת כי נפגעה מהתנהגות זו של הנתבע.

התובעת תבעה החזר התשלום עבור התיקון, בסך 650 ₪, ופיצוי בסך 500 ₪ בגין טרחה ועוגמת נפש.

2.בכתב ההגנה טען הנתבע כי הבעיה בדירת התובעת היתה סתימה בקו ביוב פנימי, שהיא אשר גרמה להצפה בכיור ובקופסאות ביקורת. הנתבע טען כי הוא שחרר את הסתימה ואף ביצע ניקוי בקופסאות הביקורת, באמצעות צינור לחץ מים. הנתבע טען כי השלים את עבודתו לשביעות רצונה של התובעת, ועל כן אין בסיס לתביעה.

3.בעדותה בביהמ"ש תיארה התובעת את הסיטואציה לאחר תום העבודה, כשהיא עומדת ליד רכבו של הנתבע, ואז קיבלה מבנה את ההודעה כי האמבטיה מוצפת לחלוטין. התובעת מסרה זאת מייד לנתבע, אך הוא השיבה כי סיים את עבודתו, והוא עוזב, והבטיח לשוב ולתקן את התקלה, אך "הוא לא אמר לי מתי בדיוק הוא מתכוון להגיע, ולא הגיע עד היום" (בעמ' 1 לפר').

מנגד טען הנתבע כי אין זה נכון שבנה של התובעת התקשר אל אמו מהדירה, אלא הבן ירד למטה ואמר שיש מים באזור קופסת הביקורת באמבטיה. עוד טען הנתבע כי בעקבות דברים אלה של הבן, הוא עלה בחזרה לדירה, ועל כך הגיבה התובעת מייד: "לא נכון, לא עלית למעלה" (בעמ' 2 לפר').

הנתבע מצידו עמד על טענתו כי הוא כן עלה בחזרה לדירת התובעת. לדבריו, הוא פתח את המים באמבטיה והראה לבנה של התובעת כי המים זורמים בחופשיות. לטענת הנתבע, לא היתה הצפה באמבטיה. לדבריו, הוא הסביר לבן התובעת כי יש לתת לסיליקון שמרח הנתבע להתייבש, במשך 24 שעות, לפני שימוש חוזר באמבטיה, והבן השיבו: אין בעיה.

התובעת טענה כי דברים אלה שקריים: "הבן שלי לא ירד מהדירה, הוא היה עירום, הוא צילצל אלי בטלפון כשהייתי ליד הרכב של הנתבע". לשאלה אם בשלב זה עלה הנתבע בחזרה לדירה, כפי שהוא טוען, השיבה התובעת: "לא. הוא נסע" (בעמ' 2 לפר').

התובעת חזרה וטענה כי הנתבע לא הסדיר גם את הסתימה בכיור, אשר בגינה הזמינה אותו. לדבריה, הנתבע היה מאד אגרסיבי, ועל כן שילמה לו עבור העבודה חרף כשלונה.

4.לאחר ששמעתי את הצדדים, אני מעדיפה את גירסת התובעת, שעשתה עלי רושם אמין, בעוד שגירסת הנתבע לא היתה אמינה בעיני. אני מאמינה לתובעת, כי בנה טילפן אליה מהדירה, לאחר שגילה שהאמבטיה הוצפה. אינני מאמינה לנתבע כי הוא עלה לדירה שנית לבדוק את הטענה. אני מאמינה לדברי התובעת, כי הנתבע נסע מהמקום מבלי לעלות לדירה.

אין מחלוקת כי גם לאחר מכן לא שב הנתבע אל דירת התובעת על מנת לבדוק את הטענה בדבר ההצפה החוזרת.

לעניין ההנמקה הנדרשת, על פי סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], להכרעה על פי עדות יחידה של בעל דין, אציין את התרשמותי הברורה, כי התובעת דוברת אמת בפרטים שתיארה, ואילו הנתבע אינו דובר אמת בגירסתו הנגדית. אין מחלוקת כי התובעת שילמה לנתבע את מלוא המחיר שדרש עבור העבודה. לו אמנם היה הנתבע עולה בחזרה לדירה, לאחר ששמע מהבן תלונה על מים סביב קופסת הביקורת - כך, על פי עדותו בביהמ"ש - מצופה היה שהנתבע יציין דברים אלה בכתב הגנתו. אולם בכתב ההגנה נאמר רק שהתובעת היתה מרוצה בתום העבודה, ועל כן אין בסיס לתביעתה. דברים אלה אינם תואמים אפילו את עדותו של הנתבע עצמו בביהמ"ש, שבה אישר כי לאחר תום העבודה היתה תלונה של הבן על מים שצצו באמבטיה.

התרשמותי היא כי משקיבל הנתבע את התמורה עבור עבודתו, הוא נסע לדרכו, מבלי לשעות לתלונה על הופעה מחדש של מים ברצפת חדר האמבטיה, אשר הוא עצמו העיד ששמע.

כפי שצויין, אין מחלוקת כי הנתבע לא שב לבדוק תלונה זו במועד מאוחר יותר.

מדובר בהצפה באמבטיה ובכיור, אשר למותר לומר שדרושים לשימוש יומיומי. אני מקבלת את טענת התובעת, כי נטישת המקום על ידי הנתבע, למרות שמייד בתום העבודה נמסר לו על תלונה חוזרת, גרמה לה עוגמת נפש וטרחה, כיוון שבעיית ההצפה לא נפתרה.

5.על כן אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת 1,150 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה: 1.8.11, ועד לתשלום בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ