אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שליבו ואח' נ' בירן ואח'

שליבו ואח' נ' בירן ואח'

תאריך פרסום : 22/04/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
52783-01-13
10/04/2014
בפני השופט:
ניר נחשון

- נגד -
התובע:
1. עובדיה שליבו
2. אודט שליבו

הנתבע:
1. גרא בירן
2. טטיאנה בירן

החלטה

1.לפני בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של צירוף נתבעים נוספים, הוספת טענות משפטיות ועובדות נוספות וכן הוספת סעד כספי. בקשות קודמות נדחו בעבר, זאת, נוכח ליקויים שנפלו בהגשתן ועתה מוגשת בקשה שלישית במספר ולטענת המבקשים תוקנו הפגמים שהביאו לדחיית הבקשות הקודמות וכי מוגשת בקשה מפורטת הנתמכת בתצהיר המבקש כמתחייב אשר עומדת בתנאים המצדיקים לשיטתם את התיקון.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, נחתם הסכם בין הצדדים ביום 3.6.99, (להלן: "הסכם המכר") על פיו, מכרו המבקשים את זכויותיהם בבית ובמגרש המהווים חלק מנחלה מס' 32 במושב בית זית למשיבים 1 ו- 2 (להלן: "המשיבים") בתמורה לסכום של 525,000$. מתוכם, סך של 425,000$ שולם בסמוך לחתימה על ההסכם והוסכם, כי את יתרת הסכום בסך 100,000$ ישולם על ידי המשיבים עם חתימת הסכם חכירה מול מינהל מקרקעי ישראל וזאת, לאחר שהמבקשים יפעלו לפיצול הנכס מהנחלה. הליך פיצול הנכס מהנחלה כאמור לא הושלם עד כה.

3.החל מחודש אוגוסט 2011 נתחוור למבקשים, כי המשיבים מעוניינים למכור את זכויותיהם בנכס לצד ג', כאשר לשיטתם, על פי ההסכם שנכרת בין הצדדים, אין למשיבים זכות לעשות כן וכל שעומדת לזכותם היא הזכות לבטל את הסכם המכר ולקבל את כספם בחזרה, בכפוף להוראות הסכם המכר.

4.לאחר התנגדות המבקשים בכל הנוגע למכירת זכויות המבקשים לצד ג' נפגשו הצדדים ביום 30.10.12 והסכימו, כך לשיטתם של המבקשים, כי הסכם המכר יבוטל בתמורה להשבת סך של 2,000,000 ₪ למשיבים תוך תקופה קצרה יותר מזאת אשר נקבעה בסעיף 10א' להסכם המכר וזאת בכפוף להסרת השעבודים שהוטלו על הנחלה. (להלן: "הסכם הביטול").

5.עוד ובנוסף, נטען בכתב התביעה, כי המשיבים הפרו את הסכם הביטול כאשר בא כוחם דרש את סכום ההשבה באופן מיידי בניגוד לתקופה המוסכמת בהסכם הביטול ועוד ציין בא כוחם של המשיבים, כי המשיב 1 שומר על זכותו לניהול מו"מ במקביל עם קונים פוטנציאליים וזאת חרף התנגדותו של המבקש 1 שדרש קיומו של ההסכם. לאחר שפעל המבקש מס' 1 לטענתו, להשגת הסכום שהיה עליו להשיב למשיבים נודע למבקש, כי המשיבים חתמו על הסכם עם צד שלישי שזהותו למעט שם משפחתו לא היו ידועים לו.

6.בטרם הגשת כתב התביעה הגישו המבקשים בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד. בדיון בבקשה שהתקיים במעמד הצדדים ביום 13.3.13 דחה בית המשפט טענות המבקשים משלא מצא בסיס איתן לטענת המבקשים, כי נחתם הסכם מחייב בע"פ בין הצדדים לביטול הסכם המכר ובהיעדר הסכם כאמור לא נמצא בסיס האוסר על המשיבים למכור את זכויותיהם לצד שלישי.

7.בבקשה לתיקון כתב תביעה טוענים המבקשים, כי בעקבות תגובת המשיבים לבקשה למתן צו מניעה על צרופותיה וכן בעקבות הדיון בבקשה וחקירת המשיב 1 וכך גם מנימוקי ההחלטה כאמור, הגיע לידיהם מידע חדש אשר בעטיו נאלצו לנסח מחדש את העובדות הרלבנטיות לתובענה ולנסח מחדש את השאלות הטעונות הכרעה על מנת לקבל את יומם בבית המשפט. לטענתם, הם מבקשים להוסיף פירוט לטענות שכבר טענו בכתב התביעה המקורי ולהוסיף סעד כספי בגין הפרת ההסכמים עליהם חתמו עם המשיבים בחוסר תום לב לדבריהם וכן פיצויים נוספים בגין עוגמת הנפש אשר נגרמה להם. בנוסף, עותרים הם להוספת נתבעים פורמליים, נתבעים 4 – 6 אשר צירופם נדרש על מנת לאפשר לבית המשפט להכריע ביעילות בשאלות שבמחלוקת. הנתבע הפורמאלי 4 – בית זית מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (להלן: "המושב"). הנתבע הפורמאלי 5 – רשות מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") והנתבעת הפורמאלית 6 – רשות המסים בישראל – מיסוי מקרקעין ירושלים (להלן: "הרשות"). לטענת המבקשים זכויותיהם בנחלה תלויות ביחסים חוזיים בין המושב והמינהל קרי: בהסכם דו צדדי המעניק למושב רשות שימוש במקרקעין מאת המינהל אשר הוא בעליהם ולמעשה, המבקשים הם ברי רשות של בר רשות, קרי המושב, עליו מצוי הנכס נשוא הסכסוך בין הצדדים. הוספת הרשות כנתבעת פורמאלית 6 נדרשת לטענת המבקשים על מנת להוכיח את חשדם, כי המחאת זכויותיהם של המשיבים לנתבע מס' 3 היא עיסקה פיקטיבית ומשמעותה חוסר תום לב בהתנהגות המשיבים בדרך של הפרת חוזה הביטול ולחילופין בעת ניהול משא ומתן עם המבקשים לקראת כריתתו.

8.לנוכח השלב בו מצויה התובענה, בטרם הגשת כתב הגנה ולנוכח הגישה הליבראלית הנוהגת בבתי המשפט ביחס לתיקון כתבי הטענות הרי שיש להיעתר לבקשה. לטענתם, התיקון יועיל לצדדים לגבש את השאלות השנויות במחלוקת ביניהם ולייעל את ההליך המשפטי וכן, כי הבקשה אינה טומנת בחובה חריגה מעילות התביעה בכתב התביעה המקורי וכי הראיות להוכחתן זהות לאלה הדרושות להוכחת העילות בכתב התביעה המקורי.

9.בכל הנוגע להוספת סעד כספי טוענים המבקשים, כי תיקון כתב התביעה על דרך של הוספת סעד כספי תייתר סירבול ההליך המשפטי באופן שבו ככל שיינתן פסק דין לטובתם, יאלצו להגיש תביעה נוספת לסעד כספי וכן תייתר את הצורך בבקשה לפיצול סעדים ובנקיטת הליכים נוספים. הבקשה נתמכה בתצהיר המבקש מס' 2 לתמיכה בעובדות הנטענות בבקשה.

10.המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, לנוכח היקף תיקון כתב התביעה הנדרש על ידי המבקשים על דרך של הוספת שלוש נתבעות, עילות חדשות וטענות עובדתיות חדשות למכביר, כמו גם השמטות של עובדות שאוזכרו בכתב התביעה המקורי, הרי שמדובר בכתב תביעה חדש. הבקשה מוגשת עתה 'בגלגולה השלישי' לוקה באותם פגמים כמו בבקשות הקודמות ואף נוספו בה פגמים נוספים רבים. הבקשה לשיטתם נועדה לבצע 'מקצה שיפורים רחב היקף'. בנוסף נטען, כי תצהירו של המבקש 1 לוקה בעמימות ביחס לתיקונים המבוקשים ואף אינו מתייחס לכולם. לשיטתם, מדובר בשינוי חזית בחסות של בקשה לתיקון כתב התביעה ומשכך יש לדחות את בקשתם. עוד נטען, כי נוספו עילות תביעה חדשות הנלמדות מן הסעדים החדשים שנוספו כגון דרישת המשיבים בחיוב המשיבים בשיפויים על כל סכום שיחוייבו כבעלי הנחלה לשלם לכל גורם בגין השכרת הבית או כל שימוש אחר שנעשה בבית שלא כדין. עילות אלה מצריכות ראיות אחרות מן הראיות הדרושות לעילות שנטענו בכתב התביעה המקורי. בנוסף נטען, כי על מנת לחמוק מתשלום אגרת בית המשפט בגין סעד כספי במסווה של סעד הצהרתי, לא כימתו המבקשים את הסעד שעניינו פיצויים בגין הפרת הסכם הביטול והפנו גם לסעיפים 88.1 ו- 88.2 לכתב התביעה המתוקן בהם לא כומת הסעד הנדרש והפנו לפסיקה רלבנטית. בנוסף נטען, כי המבקשים עותרים בכתב התביעה המתוקן לסעדים סותרים ובהם סעדים של אכיפת הסכם המכר לצד סעדים לביטולו.

11.בכל הנוגע להוספת נתבעים, טוענים המשיבים, כי המבקשים לא הצביעו כראוי על עילת תביעה כנגד המינהל והמושב או על נחיצותם לבירור המחלוקות בתיק. לטענם, מדובר בצירוף מיותר שכן לא ניתן לשיטתם לחלוק על מצב הרישום במינהל ועל מהות הזכויות שנמכרו במסגרת הסכם המכר. עוד מציינים המשיבים, כי טענת המבקשים כנגד העסקה הנ"ל כעסקה פיקטיבית הם דברי כזב וכי לא ברור כיצד לטענת המבקשים תסייע לבית המשפט בבירור המחלוקות בתיק ומכאן שמתייתרת לדבריהם גם הוספת הרשות כנתבעת פורמאלית בהליך.

12.דיון והכרעה: סוגיית תיקון כתבי הטענות מוסדרת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות") ולפיה, רשאי בית המשפט בכל עת להתיר לבעל דין לתקן את כתבי טענותיו על מנת שניתן יהיה 'להכריע בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין'. על פי רוב נוקטים בתי המשפט בבואם להכריע בבקשות מעין אלה בגישה ליבראלית וזאת מן הטעם, כי לרוב התיקון המבוקש נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת ביניהם ובכך לייעל את ההליך המשפטי (רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998), גורן, בעמ' 152-153). אולם, בית המשפט יבחן גם את התנהגות מבקש התיקון, ובכלל זה האם נהג בשיהוי בהגשת בקשת התיקון, והשלב הדיוני בו מוגשת הבקשה. (ראה: רע"א 7615/13 מובלי עטייה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל, פורסם בנבו, 30.1.14). כמו כן, נפסק, כי כאשר מתבקשת הוספתה של עילת תביעה חדשה, שהוכחתה כרוכה בהבאת ראיות נוספות, בית המשפט ייעתר לבקשה בצמצום (גורן, 156). עם זאת, המונח "עילה" לצורך תיקון כתבי טענות, זוכה להגדרה רחבה הכוללת את העסקה או המעשה המובא לדיון ואין מניעה להיעתר לבקשת התיקון כאשר זה אינו חורג מגדר עילת התובענה כהגדרתה הרחבה (גורן, 154 וההפניות שם).

13.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה וזאת מהנימוקים הבאים: א. הצורך בתיקון המבוקש התעורר לנוכח המידע והמסמכים אליהם נחשפו המבקשים במסגרת הדיון בהחלטה בבקשה לסעד זמני וכן לנוכח הממצאים אשר נקבעו בה. ב. הבקשה הוגשה בטרם הגישו המשיבים כתב הגנתם ובטרם החל הדיון בתיק לגופו. בהתחשב בעילות התביעה הנטענות הרי שיש בתיקון כדי להביא לליבון יעיל של השאלות האמיתיות אשר במחלוקת האמיתית בין הצדדים במערכת היחסים החוזית- קניינית ביניהם. בכך, שאין בתוספות הנדרשות כדי לשנות את מצב המשיבים לרעה באופן שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

14.בנוסף, מהשוואת כתב התביעה המקורי מול התיקונים הנדרשים בבקשה ומול טיוטת כתב התביעה המתוקן מעלים כי התיקון המבוקש כעת נשען על אותה מסכת עובדתית ומתבסס, בעיקרו, על הנסיבות והסיבות לאי-מימוש חוזה המכר והפרתו לטענת המבקשים ועל נסיבות כריתת הסכם הביטול ככל שהוא מחייב את הצדדים. לפיכך, אין המדובר בהוספת עילות תביעה חדשות.(ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, 2009, 155 (להלן: "גורן") בין היתר, נדרשים כעת דיון והכרעה בטענת המבקשים באי-עמידה בחוזה הביטול ובהפרתו היסודית של חוזה המכר מצדם של המשיבים. לפיכך, קיים אינטרס לצדדים ולבית המשפט ואף לעדים פוטנציאליים כי המחלוקת הנטושה בין הצדדים היא שתידון ותוכרע ובמקרה זה החובות והזכויות ככל שקיימים מכוח ההסכמים שנחתמו (אם נחתמו) בין הצדדים ו/או ההסכם הנטענים.

15.בנוגע לטענה כי נוספו אינספור עובדות חדשות, תיקוני עובדות והשמטות, ציינו המשיבים לשם הדוגמא, כי בכתב התביעה המתוקן בסעיף 42.4 נטען כי סוכם בין הצדדים בהסכם הביטול כי המבקשים ישלמו למשיבים 2,000,000 ₪ בקיזוז דמי השכירות ראויים מוסכמים לפי סעיף 18 להסכם המכר ואילו בכתב התביעה המקורי וכן בתצהירו של המבקש 1 עניין הקיזוז כאמור אינו מוזכר. אולם, תיקון שנפקותו הוספת סעד כספי ימנע את הצורך בפיצול תביעות ואת הדיון בהיתר לפיצול סעדים ויש בו כדי להביא את המחלוקת כולה אל קיצה בלא צורך בנקיטת הליכים נוספים כפי שהיה נדרש במקרה של סעד הצהרתי בלבד ובכך מתקיים הרציונל של מניעת התדיינות כפולה (גורן, 159). כדוגמא להשמטה מפנים המשיבים למספר סעיפים אשר עיון בהם מעלה כי השמטתם אינה פוגעת בעילות התביעה הקיימות או בסעד שבצדן והיא איננה רלבנטית לגביהם. לדוגמא הפנו המשיבים למספר סעיפים המפרטים מקרים אשר בעטיים הבינו המבקשים, כי יש בכוונת המשיבים להמחות את זכויותיהם בנכס. אולם, משהגיע לידי המבקשים המידע המבוסס על המחאת הזכויות כאמור ונודעה להם זהותו של הצד השלישי, הנמחה, בהמשך ההליך כפי שפורט לעיל בנימוקי בקשתם, הרי שככל הנראה לא נזדקקו המבקשים לפירוט יתר של השמועות על המחאת הזכויות של המשיבים לצד שלישי כאמור.

16.בכל הנוגע לתצהיר המבקש 1 הרי שתצהיר זה בא לתמוך בעובדות המשמשות יסוד לבקשה. עיון בתצהיר שהוגש מעלה, כי הינו מפורט במידה הנדרשת ובנוסף לכך ניתן לקבוע, כי התיקונים המתבקשים פורטו בצורה מספקת בבקשה ואין צורך לשוב על כך בתצהיר.

17.בנוגע לטענת המשיבים כי העתרות לבקשה תביא לקיומם של סעדים מנוגדים: האחד, אכיפת חוזה המכר והשני- ביטולו. מעיון בפסיקה עולה, כי ככלל, אין מניעה מן הבחינה הדיונית לתבוע סעד של ביטול הסכם כחלופה לסעד של אכיפתו אך לעולם לא יוכל התובע לזכות בשני הסעדים (ע"א 7272/91 יוסף ברבי נ' פרדי ברבי, פ"ד מח (4) 689, 699 וראה גם ע"א 5403/90 מדינת ישראל נ' ר.א.ם רבחי את איברהים , (פורסם בנבו, 3.6.92).

18.באשר לתיקון המבוקש בסעיף 84.2 לכתב התביעה המתוקן ולפיו נדרש סעד של פיצוי המבקשים בגין הפרת הסכם הביטול, מקובלת עלי עמדת המשיבים כי יש לכמת את הסעד הנדרש ולשלם אגרה בהתאם. על פי תקנה 2(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007, לא יזקק בית המשפט מלכתחילה להליך שלא שולמה בו אגרה. על פי הפסיקה חשיבות הבהרת הסעד מתוקף עיקרון השבת מצבו של הצד שזכותו הופרה על דרך של פיצויו בכסף באופן בו יהא מצבו כאילו לא הופר החוזה. (ע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר בציוד בנייה בע"מ (פורסם בנבו, 27.7.08) בפסקה 15. משמעות נוספת נובעת מהצורך בהבהרת היקף הסכסוך והסיכונים הכרוכים בו לכל הצדדים המעורבים ולשם קביעת ערכאת הדיון אשר מוסמכת לדון בו. תא (י-ם) 2320/08 אבו חמדה מוחמד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3.6.13). מאידך, בהמשך כתב התביעה המתוקן, בסעיף 87 על תת סעיפיו, מכומת הסעד הכספי כנדרש. ככל שבסעיף 84.2 נתבקש סעד כספי במובחן מהסעד אשר נדרש בסעיף 87 על תת סעיפיו כאמור לעיל, יכמתו המשיבים את הסעד הנדרש בו וינקבו בגובה הסכום הנתבע על ידם וישלמו אגרה בהתאם שאם לא כן, לא יזקק כאמור בית משפט לסעד זה, אלא, ברשות מיוחדת.

19.בנוגע לבקשה לצירוף נתבעים פורמאליים נוספים, על פי תקנה 22 לתקנות, מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד — בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין — בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עיסקאות, או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות הייתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית. המבחן לאישור צירופו של בעל דין הינו האם הוא נדרש "כדי שבית המשפט יוכל לפסוק בשלמות וביעילות בפלוגתות שקמו עקב הגשת התביעה העומדת לבירור" (ע"א 203/77 חברת זמיר בע"מ נ' החברה לבניין פ"ד לב(1) 159). עוד נקבע, כי לשם צירוף בעל דין "יש להגיע למסקנה, שצירוף של פלוני להליך קיים ישמש לצורך הכרעה בנושא מהותי, העומד לדיון בהליך המתנהל אותה שעה ואשר גם מהווה נושא מהותי בהליך אפשרי נוסף אותו מבקשים למנוע על-ידי הצירוף המבוקש" (ראו: בשא 3973/91‏ אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים‏ פ''ד מה(5) 457, 462). לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים אני סבור, כי יש לאפשר את הוספת הנתבעים כ-"נתבעים פורמאליים", זאת, הגם ומושג זה בתקנות אינו מצוי בתקנות אולם לדידי לא ניתן לחסום את המבקשים בשלב מוקדם זה מלצרפם כצד הנדרש לשם הכרעה בפלוגתאות שבמחלוקת ובשים לב לכך, כי מערכת היחסים החוזית בין הצדדים קשורה באופן זה או אחר גם למערכות היחסים החוזיות בין הנתבעים הפורמאליים 4- ו- 5 לכתב התביעה המתוקן בינם לבין עצמם ובינן לבין המבקשים. כך גם קיומו של חוזה המכר תלוי בפעולות של הנתבע הפורמאלי 5 ומשכך, באם תידחה הבקשה יאלצו המבקשים להגיש תביעה נוספת ונפרדת כנגדם ועל כן מתן היתר לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספתם כנתבעים פורמאליים יוביל לחיסכון בזמן שיפוטי יקר, ליעילות ומניעת החלטות סותרות בהליכים שונים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ