שלזינגר נ' קירון ואח'

פסק דין

1.א.א)התובע עוסק בהתקנת מערכות אזעקה ומצלמות אבטחה והקלטה והנתבע 1 (להלן: "מר חי") חתם ביום 15.3.13 על עסקה עם התובע, לפיה היה על התובע לבצע התקנת מערכת הקלטה בנכס בו גרים הנתבעים, הכוללת 6 מצלמות, כאשר סכום העסקה נקבע לסך של 6,000 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ 7,020 ₪.

סוכם על ידי הצדדים, שהסכום הנ"ל ישולם לתובע ביום ההתקנה.

ב)התובע טוען, שלאחר כשבוע מיום ההזמנה, בוצעה והושלמה העבודה, אך למרות פניותיו של התובע לתשלום עבור העבודה שבוצעה, שילם הנתבע 2 (להלן:"מר אבי"), שהינו אביו של מר חי סך של 5,000 ₪ ונותרה עדיין יתרה לתשלום בסך של 2,020 ₪.

ב.מאחר והיתרה הנ"ל לא שולמה לתובע, הגיש התובע תביעה זו לחייב הנתבעים לשלם לו היתרה הנ"ל בתוספת סך של 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש וכך הוגשה תביעה זו ע"ס 5,020 ₪.

2.א.א)הנתבעים אינם מכחישים ההתקשרות הנ"ל ואת סכום העסקה בסך 6,000 ₪ ואינם מכחישים ששילמו ע"ח העבודה הנ"ל סך של 5,000 ₪, אך טוענים, ששילמו גם סך של 400 ₪ במזומן.

הנתבעים גם אינם מכחישים את העובדה, שלא שילמו את היתרה, אך לטענתם היתרה לא שולמה, משום שהתובע טרם סיים העבודה – זאת למרות פניות חוזרות ונשנות.

ב)לטענת הנתבעים, הבטיח התובע, כי הראות במצלמות תהא ראיה "כמו באור יום", אך בפועל המצב שונה בתכלית ולכן על התובע לתקן את המצלמות ולכוונם. כמו כן, מציינים הנתבעים, שהתקנת מיקרופון נעשתה רק לאחר שהנתבעים פנו אל התובע מספר רב של פעמים.

עוד מלינים הנתבעים על כך, שהתובע השאיר את החוטים, כשהם בצורה רשלנית ומסוכנת והנתבעים עצמם נאלצו לסדר את החוטים.

ג)עוד מוסיפים הנתבעים וטוענים, שאם נגרמה עוגמת נפש, הרי שזו נגרמה לנתבעים לאור העבודה הירודה ושעדיין לא נסתיימה.

הנתבעים טוענים, שעל מנת לסיים העבודה נדרש לשלם 2,500 ₪ ואם התובע לא יסיים העבודה, ידרשו הנתבעים מהתובע להשיב להם את החלק בתמורה ששולם לתובע – זאת על מנת לשלם לאיש מקצוע אחר שישלים העבודה.

3.מטענות הצדדים, כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות עולה, שאין מחלוקת בדבר ההתקשרות, אין מחלוקת בדבר העבודה אותה היה צריך התובע לבצע, אך גם עולה, שעדיין נותרו שאלות במחלוקת בין הצדדים והם: מהו הסכום המוסכם על ידי הצדדים, האם התובע קיבל רק 5,000 ₪ או שמא קיבל בנוסף לכך גם 400 ₪, כטענת הנתבעים והשאלה העיקרית השנויה במחלוקת בין הצדדים היא, האם התובע סיים העבודה ולכן מגיעה לו גם היתרה הבלתי מסולקת, או האם- כטענת הנתבעים- התובע טרם סיים העבודה ושעדיין קיים פגם בכיוון המצלמות ולכן, יש להפחית מהסכום המוסכם סך של 2,500 ₪, הדרוש לנתבעים על מנת לשלם לבעל מקצוע אחר על מנת להשלים או לסיים העבודה.

4.לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות, אני מחליט לקבל התביעה בחלקה – זאת לאור הנימוקים הבאים:

א.א)התובע צרף לכתב התביעה חשבונית המפרטת את הפריטים שעל התובע להתקין בנכס הנתבעים ובחשבונית זו נקבע סך של 6,000 ₪, אשר ישולם במזומן ביום ההתקנה.

אין בחשבונית זו ציון: האם הסכום כולל מע"מ או שעל הנתבעים לשלם סכום זה בתוספת מע"מ. (ראה גם מוצג ת/1).

בעדותו בבית המשפט, מאשר התובע גם את קבלת הסך של 400 ₪, אך לטענתו הסך הנ"ל שולם בעד שדרוג מצלמה עם זום. (עמ' 1 לפ', ש' 18 ואילך).

ב)התובע העיד על מספר השיחות שהיו בינו ובין מי מהנתבעים או מי מבני משפחת הנתבעים בקשר ליתרת התשלום ולטענתו, באף שיחה לא עלתה שאלת סיום העבודה. (ראה בעמ' 3 לפ',ש' 1 ואילך)

התובע גם הגיש תמליל שיחות (ת/2).

מהתמליל עולה, שהתובע ניהל שיחה עם מר אבי, אבל השיחה התנהלה בעת שמר אבי היה בחו"ל והוא ביקש מהתובע להמתין ולשוחח שוב לאחר שיחזור ארצה.

נכון, שמהתמליל עולה, שיש בדעתו של אבי לשלם לתובע את המגיע לו, אך בכל זאת ביקש להמתין לו עד שיבדוק העניין כשיחזור ארצה.