אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שלו נ' בטאט ואח'

שלו נ' בטאט ואח'

תאריך פרסום : 17/03/2014 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום נתניה
31325-09-13
13/03/2014
בפני השופט:
חנה קיציס

- נגד -
התובע:
גרשון שלו
הנתבע:
1. יוסי בטאט
2. שלמה תחבורה (2007) בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לתשלום הסך של 4,480 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בעקבות תאונת דרכים מיום 3/8/12.

התובע הינו הבעלים של רכב מ.ר. 89-588-60, והוא אשר נהג ברכב בעת התאונה.

על-פי הנטען בכתב התביעה, הנתבע 1 הינו הנהג או המשתמש בהיתר כדין ברכב מ.ר. 63-342-72 שהיה מעורב בתאונת הדרכים. והנתבעת 2 הינה חברת הביטוח שביטחה את הנתבע 1 ואת הרכב שבו נהג בפוליסת ביטוח תקפה.

כמפורט בכתב התביעה, התאונה ארעה בתאריך 3.8.12 עת נסע התובע ברכבו בצומת הרחובות הרצל פינת ויצמן בנתניה, בנתיב הימני המורה על נסיעה ישר או לפניה ימינה. בעת שחצה התובע את הצומת בנסיעה ישר, הגיח לפתע הרכב שבו נהג הנתבע 1 מהנתיב השמאלי המורה לנסיעה ישר בלבד וסטה לנתיב נסיעתו של רכב התובע, ובכך פגע בו בחלקו הקדמי שמאלי. על-פי הנטען, כאשר הבחין התובע כי הרכב בו נהג הנתבע 1 סוטה לנתיב נסיעתו הוא ניסה למנוע את קרות התאונה והסיט את רכבו ימינה אך ללא הצלחה. כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובע נזקים שהוערכו בסך 3,980 ₪ כמפורט בחוות הדעת השמאי שצורפה לכתב התביעה.

הנתבעת 2 הכחישה בכתב הגנתה את מרבית הנטען בכתב התביעה. לטענתה, הנהג שנסע ברכב אינו משתף עימה פעולה לבירור פרטי נסיבות האירוע ופרטי הכיסוי הביטוחי. בנסיבות אלו, לעמדתה, הנתבע 1 מונע ממנה אפשרות להתגונן ולברר את עניין האחריות והנזק הנטען.

ביום 12.3.14 התקיימה בתיק זה ישיבה מקדמית ובמהלכה נחקר התובע. בטרם חקירתו הודיעה ב"כ התובע כי מבדיקה שערכה התברר כי הנתבע 1 הינו תייר.

בסיכומיה טענה ב"כ התובע כי הנתבעת 2 אינה מכחישה שהינה הבעלים של הרכב הפוגע, וכי נתנה הרשאתה לנתבע 1 לעשות שימוש ברכב. לטענתה, לאחר קרות התאונה נטל התובע את פרטיו הנתבע 1 וכן את פרטי הסכם ההשכרה שנחתם בינו לנתבעת 2. התובע ציין כי הוא שוחח עם הנתבע 1 בטלפון בעת שהותו בחו"ל כחודש או חודשיים לאחר התאונה, אך הפרטים שמסר אינם עדכניים כיום.

עוד הוסיפה ב"כ התובע וטענה כי הנתבעת 2 לא הציגה אסמכתא לתמיכת גירסתה כי לא נגרם נזק לרכב בעת שהוחזר לחזקתה, וביקשה להדגיש כי חרף דרישות חוזרות ונשנות נשלח אליה הסכם ההשכרה רק בסמוך למועד הדיון בבית המשפט.

מנגד טענה ב"כ הנתבעת כי התובע התרשל בבירור חבותו של הנתבע 1 משלא פעל בהתאם לדיני ההמצאה לחו"ל. לטענתה אין היא מחויבת בתשלום הנזק בשל היותה בעלת הרכב ויש לתבוע נזק זה מהנהג. לשם ביסוס טענתה הפנתה לבר"ע 159-95 אלדן השכרת רכב נ' עופר שנהב. עוד טענה כי אינה אחראית לנזקי התאונה כאשר שוכר הרכב אינו משתף עימה פעולה.

בבר"ע 159/95 אלדן השכרת רכב (1965) בע"מ נ' עופר שנהב עמדה השופטת א' פרוקצ'יה על עקרון היסוד בנזיקין לפיו ככלל אחראי אדם לעוולתו שלו בלבד, ואין הוא אחראי לעוולות הזולת, למעט בהתקיים חריג המטיל אחריות שילוחית או בשל אחריות בעל חוזה למעשה הצד השני לחוזה. לגישתה, בנסיבות בהן לא פורשה עילה ליצירת יריבות בין התובע לחברת ההשכרה, בעלת הרכב, האחריות הישירה לנזקו של התובע מוטלת על נהג הרכב המעורב בתאונה ואפשר שקיימת גם אחריות על חברת הביטוח המבטחת מפני נזקים צפויים לצד ג'.

עם זאת, בנסיבות שבפני הנתבעת 2 אינה מכחישה את הנטען בסעיף 4 לכתב התביעה, לפיו הינה חברת הביטוח שביטחה את הנתבע 1 ואת הרכב הפוגע בפוליסת ביטוח תקפה המכסה אחריותו כלפי צד ג' בגין השימוש שברכב.

התובע תיאר בחקירתו את התרחשות התאונה וציין כי לאחר האירוע הציג בפניו הנתבע 1 את הסכם ההשכרה עם הנתבעת 2, והוא רשם את פרטיו. הסכם זה הוגש לבית המשפט רק במועד הדיון ביום 12.3.14. כפי שעולה מהחלק הראשון של הסכם ההשכרה (operation lines), הנתבעת 2 גבתה מהנתבע 1 תשלום עבור כיסוי ביטוחי מסוג LDW. וברי כי הנתבעת 2 לא הצביעה על הוראה כלשהי בהסכם המתייחסת להעדר חבות, ואף לא צירפה לראיותיה מסמך אחר ממנו ניתן ללמוד על היקף אחריותה כחברה המבטחת . עוד אציין כי הנתבעת 2 לא הביאה לעדות נציג מטעמה על מנת שיבאר מדוע יש לשלול את אחריותה כמבטחת.

בתא"מ (י-ם) 10161-12-10 שקיק אלנועמאן להשכרת רכב נ' אלה קרלינסקי סקרה השופטת יעל ייטב מספר דרכים לקביעת קיומה של יריבות בין בעל רכב שניזוק בתאונת דרכים לבין חברת ההשכרה.

כך למשל נפסק בבר"ע 3057/05 (מחוזי ת"א) בסט קאר חברה להשכרת רכב נ' דגן עופר כי חברת השכרת רכב משמשת "מעין-מבטחת" ומכאן שיש יריבות ישירה בין צד שלישי ובינה: "על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחברת השכרה; חברות השכרה שעיסוקן בהשכרת רכב מודעות לכך שלעתים השוכר שגרם נזק לרכב השכור או לצד שלישי אינו ניתן לאיתור. לפיכך, מחובתן לבטח עצמן מפני מקרים מסוג זה, שהרי כבעלים של הרכב הן אחראיות לכל נזק שנגרם באמצעותו ... חברות השכרה חייבות, עפ"י דין לבטח רכב שמושכר על ידן. הפרת חובה זו מהווה הפרת חובה חקוקה המקימה חבות בנזיקין, שחלה מכוח סעיפים 19(7) ו- 40(א) לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) התשמ"ה – 1985 (להלן: "צו הפיקוח"), ומכוח הוראת המפקח על התעבורה מיום 1/3/89 שקבע במפורש כי חברת השכרה, להבדיל מבעלים של רכב לשימוש עצמי, מחויבת בביטוח צד שלישי גם לנזקי רכוש. זאת ועוד, סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א – 1981 מטיל על חברת השכרה חבות ישירה כלפי צד שלישי, גם אם לא ביטחה עצמה, במקרה בו לא אותר הנהג..." .

דרך אחרת הציעה לבסס אחריות משולבת של חברת השכרת רכב מכוח היותה הבעלים ומעין –מבטחת, והן מכוח היותה מתירת השימוש ברכב (ת"ק 1471/06 (חי) ביסקר הלנה נ' דן רכב ותחבורה בע"מ (20.8.06).

מקור נוסף להטלת אחריות נמצא בעוולת הרשלנות. כך למשל נקבע כי חברת ההשכרה אשר מתרשלת באי קבלת פיקדונות וערובות מתאימים בזמן השכרת רכב ובאי עריכת ביטוח מתאים, אחראית מכוח עוולת הרשלנות, (ת.א. 165156/02 אילון חברה לביטוח ואח' נ' בסט קאר חברה לשירותי רכבים בע"מ). לעיתים חייבו בתי המשפט את חברת ההשכרה לאחר שמצאו שחוזה ההשכרה הינו חוזה לטובת צד שלישי, וזאת מקום שחוזה ההשכרה כולל כיסוי ביטוחי (ת.א. 6969/01 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' יזרעאלוב אשר ואח').

לאור האמור מצאתי שקיימת יריבות בין התובע לנתבעת 2, בין מכוח היותה בעלת הרכב ומתירת השימוש בו, בין מכוח היותה מבטחת או מעין מבטחת, בין מכוח חוזה לטובת צד שלישי, בין מכוח עוולת הפרת חובה ובין מכוח עוולת הרשלנות.

במהלך הדיון שהתקיים בפני העיד התובע אודות נסיבות התרחשות התאונה, ועדות זו לא נסתרה על ידי הנתבעת. בנסיבות אלו אני מקבלת את גירסת התובע כי האחריות לתאונה מוטלת על הנהג שנהג ברכבה של הנתבעת 2 בעת קרות התאונה.

שוכנעתי כי הנזקים הנטענים על ידי התובע הוכחו כדבעי על ידו כאשר צורפה לכתב התביעה חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה. הנתבעת לא סתרה את הנזקים הנטענים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ