שלו נ' אזואר ואח'

פסק דין

ביום 22.3.09 ארעה תאונת דרכים בצומת אבו ער בכביש 25.

רכבו של התובע עלה על אי תנועה ונגרמו לו נזקים.

לא היה מפגש בין רכבו של התובע לרכבה של הנתבעת 2, אשר היה נהוג על ידי הנתבע 1.

לטענת התובע, התאונה נגרמה בשל התפרצותו לכביש של הנתבע 2, שלא ציית לתמרור עצור, ולפיכך ועל מנת למנוע נזקים גדולים יותר לרכוש ולנפש, סטה התובע ופגע באי התנועה.

לעומתו טוען הנתבע כי עמד וציית לתמרור העצור והבחין בתובע שנסע באופן רשלני וסטה ללא כל סיבה ובשל כך נגרמה התאונה.

מטעם הנתבע העיד עד אשר כביכול אין לו כל קשר לנתבע.

יחד עם זאת, העד לא ידע לומר מאיזה כיוון נסע התובע, ולפיכך איני מייחס משקל לעדותו.

שתי העדויות הינן עדויות סותרות.

הכלל הינו ש"המוציא מחברו עליו הראיה", קרי; שעל התובע להוכיח את תביעתו.

במקרה דנן סבורני כי התובע לא הצליח להרים את הנטל ולהוכיח את תביעתו, שכן לא הוצגו ראיות חיצוניות ו/או עדים אשר יכולים לתמוך בגרסתו ולא נתגלתה סתירה בעדותו של הנתבע.

ויודגש, ברכבו של התובע היתה נוסעת אשר ניתן היה להזמינה לעדות.

הלכה פסוקה היא כי משבעל דין אינו מזמן לעדות עד אשר יכול להעיד לטובתו, הרי שהדבר פועל לרעתו.

גם אם הגב' סירבה להתייצב לעדות מטעמו, הרי שניתן היה לכפות את עדותה על ידי זימונה באמצעות בית המשפט.

לפיכך, סבורני כי התובע לא הצליח להרים את הנטל ולהוכיח את תביעתו, ועל כן התביעה נדחית.

היות שנסיבות התאונה אינן ברורות לחלוטין, איני עושה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ג חשון תשע"א, 21/10/2010 במעמד הנוכחים.

יובל גזית, שופט

הוקלד על ידי: הילה קכל