אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שלוס נ' רשות שדות התעופה בישראל

שלוס נ' רשות שדות התעופה בישראל

תאריך פרסום : 17/07/2013 | גרסת הדפסה
ד"מ
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
56294-04-13,56635-04-13,56627-04-13,56621-04-13,56
03/07/2013
בפני השופט:
חופית גרשון-יזרעאלי

- נגד -
התובע:
אדר שלוס ו- 11 אח'
הנתבע:
רשות שדות התעופה בישראל
פסק-דין

פסק דין

פתח דבר

התובעות עבדו אצל הנתבעת בתקופות שונות כבודקות ביטחונית, ותביעתן, שהוגשה ביום 30.4.2013, הינה לתשלום שכר בגין תקופת הכשרה. הצדדים חלוקים בשאלה האם מדובר בהכשרה או בהליכי מיון.

הנתבעת טוענת להתיישנות התביעות ומבקשת סילוקן על הסף. לטענת הנתבעת, הוגשו התביעות לאחר תום תקופת ההתיישנות, באשר התובעות השתתפו בקורסים שונים בתקופה שמחודש מאי 2005 ועד לחודש ינואר 2006, וחלפו למעלה משבע שנים ממועד זה ועד למועד הגשת התביעות.

טענות הצדדים

התובעות, במסגרת תגובתן לבקשה, לא חלקו על הטענה העובדתית כי חלפו למעלה משבע שנים ממועד השתתפות התובעות בקורסים נשוא התביעה ועד למועד הגשת התביעה. טענתן העיקרית של התובעות הינה, כי טענת ההתיישנות לא נטענה בהזדמנות הראשונה בתיק, היא מועד הגשת בקשה לאיחוד התביעות. כמו כן, טענו התובעות את הטענות העיקריות הבאות:

אין להסתמך על הפרוצדורה על חשבון המהות, ובאיזון בין האינטרסים גובר האינטרס המחייב בירור התביעות.

בין הצדדים התנהלו מגעים ממושכים לפשרה, אשר לא צלחו, ולפיכך מושתקת הנתבעת מלהעלות טענה זו כעת. התובעות הוסיפו כי התנהלו תביעות של עובדים אחרים נגד הנתבעת בעניין דומה, והן המתינו לסיום ההליכים בתביעות אלה. משהסתיימו ההליכים, לדבריהן, בכך שהתביעות התקבלו, מן הראוי היה שהנתבעת תשלם אף לתובעות, מכוח עקרון השוויון.

חלוף הזמן לא גרם לנתבעת קשיים ראייתיים ולפיכך לא מתקיים הרציונל שביסוד דיני ההתיישנות.

עמדת הנתבעת כלפי עובדיה היתה כי הקורס היווה חלק מתהליך מיון שאינו מזכה בשכר. רק לפני כשלוש שנים שילמה הנתבעת לעובדים אחרים שכר, באופן מפלה, ולפיכך זהו המועד בו יש להתחיל למנות את תקופת ההתיישנות, בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות.

הנתבעת הודתה בחובתה לשלם, כלפי עשרות עובדים אחרים, לפני כשלוש שנים וגם מטעם זה, יש לראות את המועד בו הודתה כמועד הקובע לעניין ההתיישנות.

זכות הגישה של בעל דין לערכאות הוכרה כזכות בעלת אופי חוקתי, ולפיכך יש לאפשר לתובעות לממש את זכותן להגן על שכרן מפני מעביד המנסה לחסום דרכן בדרך לא ראויה.

טענת הנתבעת נגועה בחוסר תום לב קיצוני. לאור זהות המעביד, שהינו מעביד ציבורי, יש לבחון את הטענה גם מכוח עקרונות המשפט המנהלי, וחלה חובת תום לב מוגברת. בפסה"ד בעניין עופרה אילן בע"ע 533/09, דחה בית הדין הארצי טענת התיישנות מטעמים של חוסר תום לב, בהליכים בעלי השלכות רוחב.

לעמדת הנתבעת, כאמור, יש לדחות את התביעה על הסף, ואלה נימוקיה העיקריים, בהתייחס לטענות התובעות:

הנתבעת הגישה את הבקשה לסילוק על הסף בהזדמנות הראשונה. הבקשה היחידה שהוגשה בתיק, יום קודם לבקשה לסילוק על הסף, הינה בקשה מוסכמת לאיחוד תביעות התובעות. בהתאם לפסיקה, הליכים פרוצדורליים אינם נחשבים "הזדמנות ראשונה" לעניין התיישנות. הבקשה שהוגשה הינה בקשה טכנית קצרה, אשר נועדה לייעל את ההליכים, לא כללה כל טענה לגופו של עניין ואין לראות בה "הזדמנות ראשונה" להעלות טענת התיישנות.

טענת ההתיישנות הינה טענה כבדת משקל, ונועדה להגן על נתבעים מפני אי ודאות כלכלית והכבדה כספית וראייתית. אין המדובר בהליך פרוצדורלי גרידא. בפרט נכונים הדברים שעה שמדובר במעסיק ציבורי, הנדרש להתגונן בפני תביעות רבות של עובדים לתקופות זמן שונות.

בחינת מאזן האינטרסים אינה נוגעת להכרעה בטענת התיישנות ומכל מקום המאזן נוטה לטובת הנתבעת. האינטרס הציבורי מחייב לשמור על עקרונות הוודאות המשפטית והכלכלית, לאחר חלוף פרק זמן ממושך של שבע שנים המעניק לתובע שהות ארוכה להגיש תביעתו.

תקופת ההתיישנות בעניינן של התובעות חלפה. התובעות פנו לנתבעת לראשונה כארבעה חודשים לפני תום תקופת ההתיישנות, והאחרונה הביעה עמדתה בפני בא כוחן, ביחס למועד הפנייה, כי היא נגועה בשיהוי ובחוסר תום לב. תקופת ההתיישנות החלה להימנות לכל המאוחר ממועד תום הקורס, הוא מועד היווצרות העילה.

לא נעלמו מן התובעות עובדות המהוות את עילת התובענה והנתבעת לא הודתה בכל זכות כלפי התובעות. לא ניתן להסתמך על משא ומתן לפשרה כהודאה בזכות והנתבעת הבהירה לתובעות לכל אורך הדרך כי היא דוחה את כל טענותיהן. מוסיפה הנתבעת ומבהירה, כי משא ומתן לפשרה אינו עוצר את מירוץ ההתיישנות.

הנתבעת פעלה בתום לב כלפי התובעות ואילו הן פעלו בחוסר תום לב כלפיה. יש לראות בחומרה את העובדה שהתובעות חשפו את פרטי הליכי המשא ומתן בפני בית הדין ללא שהתבקשה וניתנה הסכמת הנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ