אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שלום נ' המוסד לביטוח לאומי

שלום נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 23/06/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
47437-11-12
13/06/2013
בפני השופט:
דורי ספיבק

- נגד -
התובע:
י. ש.
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 28.10.2012, לפיה נקבעו למערער 19% נכות.

טענות הצדדים

2.לטענת המערער, טעתה הוועדה בכך שלא קבעה למערער נכות בגין חוסר יכולתו להניע את אצבעות רגל שמאל בהשוואה לימין. בהקשר זה מוסיף המערער שאין די בקביעה של 10% לפי סעיף 32 (1)(א) 1 בתחום הנוירולוגי כדי לכלול את הקרנה של הכאבים לרגל השמאלית, את הנימול ואת חוסר היכולת להניע את האצבעות. על הוועדה היה להפריד ולקבוע נכות בגין כל פגימה בנפרד. עוד נטען שהוועדה לא פירטה בפרוטוקול את טווחי ההגבלה בטווח תנועות הגב.

במועד הדיון שנערך בפני חברי כב' הרשם תומר סילורה הדגיש המערער שפירוט טווחי תנועה הינו דבר בסיסי שמצופה מן הוועדה. לשיטתו, אין מדובר בענין רפואי אלא בעניין שצריך להיות תחת ביקורת שיפוטית ובאין פירוט לא המערער ולא בית הדין יכולים לבקר את החלטת הוועדה.

ביחס להפרדה בפגיעות הנוירולוגיות - המערער התלונן על הקרנה של כאב לרגל שמאל חולשה, נמול, ועל קושי להניע את האצבעות. כל התלונות לא נשללו בבדיקה וכסיכום נקבעו 10% באופן כללי בגין הפגימות מבחינה נוירולוגית. המערער סבור שיש להפריד בין הפגימות.

3.לטענת המשיב, כל טענות הערעור הן טענות היוצאות נגד שיקול דעתה הרפואית של הוועדה, ואינן מלמדות על פגם משפטי. הוועדה מציינת לגבי הגב כי בבדיקה האורטופדית קיימת הגבלה קלה. באשר לפירוט הטווחים של הגב, זהו כבר עניין רפואי, שכן צורת הבדיקה של הנפגע ואורכה הם נושאים שבגדר רפואה, שבית הדין אינו מוסמך להתערב בהם. לגבי ההבדלים בין רגל ימין לשמאל, גם כאן מדובר בעניין רפואי. לאחר שהמערער נבדק, הוועדה התייחסה לכל אחת ואחת מן הפגימות והעניקה אחוזי נכות בהתאם לממצאיה, התייחסה לאישור של ד"ר קמחין והסבירה כי איננה מקבלת את ממצאיו ומאחר וממצאיה שונים ממצאיו.

דיון והכרעה

4.הלכה פסוקה היא כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. אשר לחובת ההנמקה, עליה להיות ברורה ומפורשת אשר ממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם בית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק.

5.בענייננו, טענות המערער בכתב הערעור מכוונות כולן כנגד שיקול דעתה הרפואי של הועדה, שבית הדין אינו מוסמך להתערב בו. על פי ההלכה הפסוקה, בית הדין אינו שם עצמו כמומחה לרפואה. אין הוא קובע את דרגת הנכות של הנפגע. זהו תפקידה של הוועדה, ושלה בלבד.

6.מעיון בפרוטוקול הוועדה מיום 28.10.12 עולה כי הוועדה התכנסה בהרכב נכון הכולל מומחים בתחום הפגימה של המערער (אורטופד ונוירולוג). הוועדה שמעה את תלונות המערער וב"כ, עיינה בתיקו הרפואי על מסמכיו וביצעה בדיקה קלינית במערער. היא העריכה על פי שיקול דעתה הרפואי ובמסגרת סמכותה את אחוזי הנכות של המערער. למיטב שיפוטי, הוועדה ביצעה את עבודתה באופן יסודי והתבססה בהחלטתה על ממצאי הבדיקה הקלינית וכן עיינה בממצאים הדמייתיים. טענת המערער על כך שהיה על הוועדה לקבוע נכות בגין כל פגימה נוירולוגית בנפרד הינה טענה רפואית גרידא. בהקשר זה אזכיר כי קביעת שיעור הנכות היא קביעה רפואית מובהקת הנמצאת בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל 217/06 בן צבי נ' המוסד לביטוח לאומי, (22.6.06)).

טענת המערער על כך שהיה על הוועדה לציין במפורש את טווחי התנועה בגב גם היא טענה שיש בה כדי להתערב בצורת הבדיקה של הוועדה. אעיר בהקשר זה שהוועדה מציינת במפורש "שקיימת הגבלה קלה בתנועות של כיפוף של ע"ש מותני".

סוף דבר

7.לנוכח כל האמור לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בפעולת הוועדה, המחייבת התערבות בית הדין. על כן, הערעור נדחה.

כמקובל בהליכים שעניינם בטחון סוציאלי – אין צו להוצאות חרף דחיית הערעור.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה בתוך 30 יום.

ניתן היום, ה' תמוז תשע"ג, (13 יוני 2013), בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ