אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שלום ואח' נ' עירית יהוד-מונוסון ואח'

שלום ואח' נ' עירית יהוד-מונוסון ואח'

תאריך פרסום : 25/07/2012 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי מרכז
31943-03-12
08/07/2012
בפני השופט:
בנימין ארנון

- נגד -
התובע:
1. אורטל נגר
2. מרגלית נגר
3. יפית איתן
4. נעמי שלום

הנתבע:
1. עירית יהוד-מונוסון
2. ועדה מקומית לתכנון יהוד

החלטה

החלטה

עניינו של הליך זה הינו המרצת פתיחה שהגישו המבקשות לקבלת פיצויי הפקעה – דיור חלוף ושווי מקרקעין – בגין החלטת העירייה להפקיע את המקרקעין הידועים כחלקה 371 בגוש 6711 בעיר יהוד (להלן: "המקרקעין") בהם החזיק והתגורר אביהן המנוח של המבקשות במשך שנים רבות ועד למועד פטירתו. המבקשות אף טוענות כי הן התגוררו במקרקעין יחד עם אביהן במשך שנים רבות, וחלקן אף ממשיכות להתגורר במבנה הבנוי על המקרקעין עד היום. לטענת המבקשות, הן אומנם אינן הבעלים או החוכרות של המקרקעין, אך יש להן רשות בלתי הדירה לעשות שימוש במקרקעין, ולפיכך הן זכאיות לפיצויים בגין הפקעתם על ידי המשיבות מכוח האמור בסעיף 9 בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי הציבור), 1943.

מנגד, טוענות המשיבות כי המבקשות ואביהן פלשו אל המקרקעין, בנו עליהם שלא כדין, עשו עושר ולא במשפט על חשבונה של המשיבה 1, וכי אין להן שום זכות שבדין או שביושר במקרקעין.

המבקשות הגישו בקשה להפחתת סכום האגרה בו חויבו בגין הגשת התביעה לסך של 1,115 ₪ בלבד (להלן: "הבקשה"). בתגובה לכך טוענת המשיבה 3 (להלן: "המדינה") כי יש לדחות בקשה זו ולחייב את המבקשות לשלם את מלוא סכום האגרה המסתכם בשיעור של 2.5% משווי הסעדים הכספיים הנתבעים במסגרתה התובענה. בהמשך הגישו המבקשות את תשובתן לתגובת המדינה, המדינה הגיבה לתשובת המבקשות, והמבקשות השיבו לתגובת המדינה.

במסגרת הבקשה טוענות המבקשות כי על המרצת הפתיחה שהוגשה על ידן חלה הוראת סע' 3(8) בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "התקנות") הואיל ומדובר בתביעה בגין נטילה שלטונית של זכויות במקרקעין. לטענתן, עיון בתוספת של התקנות (סעיף 10) מלמד כי תביעה שמוגשת כהמרצת פתיחה לבית משפט מחוזי לפי תקנה 3 בתקנות מחויבת באגרה בסך של 1,115 ₪ בלבד. מאחר שהמבקשות שילמו אגרה בסך 3,076 ₪ בעת הגשת המרצת הפתיחה, דורשות הן עתה זיכוי המסתכם בסך של 1,961 ₪ בגין ההפרש לו הן זכאיות לפי גירסתן.

מנגד, טוענת המדינה כי עסקינן בתובענה שהוגשה אומנם כהמרצת פתיחה, אך במהותה הינה תביעה לקבלת סכום כסף קצוב המסתכם בסך של 4,760,380 ₪. לטענת המדינה אין בניסוחה של התובענה ע"י המבקשות כתובענה לקבלת פיצויי הפקעה כדי לבסס את מהותה האמיתית, דהיינו – את היותה תובענה לקבלת סכום כסף קצוב. המדינה אף מאבחנת את הפסיקה אשר צוטטה ע"י המבקשות במסגרת הבקשה תוך שהיא מדגישה כי בפסקי דין אלה לא היתה כלל מחלוקת בדבר הפקעתן של זכויות התובעים (הנזכרים באותם פסקי דין שצוטטו ע"י המבקשות) במקרקעין שהופקעו. המדינה מדגישה כי במקרה הנוכחי שאלת הפקעת זכויות המבקשות שנויה במחלוקת והוא הדין גם לגבי טענת המבקשות לפיה ניתנה להן רשות שימוש במקרקעין. בנוסף טוענת המדינה כי התובענה מעוררת שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות אשר יצריכו קיומם של דיוני הוכחות הכרוכים בהוצאה כספית מהקופה הציבורית ולפיכך מן ראוי שהמבקשות תישאנה בתשלום מלוא האגרה המתיחסת לתביעה כספית. מכל הנימוקים האלה גורסת המדינה כי על בית המשפט לדחות את בקשתן של המבקשות ולחייב אותן לשלם את מלוא סכום האגרה המסתכם בשיעור של 2.5% משווי הסעדים הכספיים המפורטים בתובענה, כמתחייב מהאמור בסעיף 8 של התוספת לתקנות.

לאחר שקראתי את הבקשה, התגובות לבקשה והתשובות לתגובות, וכן לאחר שעיינתי ביתר כתבי הטענות הרלבנטיים לבקשה זו אשר הוגשו במסגרת ההליך, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשתן של המבקשות, ולקבל את עמדת המשיבה 3 בעניין חובת האגרה החלה על המבקשות.

תקנה 3(8) בתקנות קובעת כדלקמן:

"בענינים כמפורט להלן תשולם אגרה לפי פרט 3, 5 או 10 בתוספת, לפי הענין:

...

(8)תביעה בגין נטילת זכויות במקרקעין או שלילת הנאה מזכויות במקרקעין, על פי סמכות לפי דין, או תביעה בגין נטילה שלטונית של זכויות במקרקעין, והכל למעט תביעה בנזיקין בגין אלה.

...".

מנגד, קובע סע' 8 בתוספת לתקנות כי בתביעה לסכום כסף קצוב המוגשת אל בית המשפט המחוזי, תשולם אגרה בשיעור – "2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ו-1% מהסכום הנתבע בעבור כל סכום שמעל 23,374,240 שקלים חדשים".

לפיכך, השאלה המכרעת העומדת לפתחו של בית המשפט הינה האם ההליך נושא בקשה זו עומד בשני התנאים המצטברים הבאים:

נטילה שלטונית של זכויות במקרקעין;

התביעה איננה תביעת נזיקין.

ככל שההליך עומד בשני התנאים המצטברים הנ"ל – יש להיענות לבקשת המבקשות ולהפחית את סכום האגרה לסך של 1,115 ₪ בלבד.

מאידך, ככל שההליך אינו עומד בשני התנאים המצטברים הנ"ל – יש להיענות לדרישתה של המדינה ולחייב את המבקשות בתשלום אגרה בשיעור של 2.5% משוויה הכספי של התובענה (הגם שהוגשה כהמרצת פתיחה).

על מנת לעמוד בתנאי הראשון, בדבר נטילה שלטונית של זכויות במקרקעין, מוטל היה על המבקשות להניח בסיס ראייתי לכאורי לטענתן כי היו להן זכויות במקרקעין, וכי המשיבות נטלה מהן זכויותיהן במקרקעין אלה. דא עקא, עיון בכתבי הטענות של הצדדים – המרצת הפתיחה וכתב התשובה להמרצת הפתיחה – מלמד כי אין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדה שלמבקשות לא היו מעולם זכויות בעלות או חכירה במקרקעין שהופקעו. יתרה מזו: המבקשות טוענות אומנם כי הן בעלות רשות בלתי הדירה לעשות שימוש במקרקעין, אך לא צירפו להמרצת הפתיחה ראיות לכאורה המבססות טענה זו. בהקשר זה יצוין כי הן תמלול השיחה שניהלה המבקשת 1 עם סגן ראש מועצת יהוד לשעבר, מר עזריאל רגב (תמלול השיחה צורף כנספח ח' להמרצת הפתיחה), והן גירסת התובעות לפיה העירייה קיימה פגישות וכנסים בשטח המקרקעין (נספחים ט' 1-2 להמרצת הפתיחה) - אין בהן משום ראיות לכאורה לעניין הוכחת הזכויות הנטענות על ידי המבקשות לגבי רשות שימוש בלתי הדירה במקרקעין.

יצויין כי מקובלת עליי טענתן של המבקשות לפיה הרציונאל המונח בבסיסה של תקנה 3(8) בתקנות הינו הרצון להקל על מי שהופקע רכושו כאשר הוא נאלץ לפנות לערכאות בתביעה לקבלת פיצויים. הקלה זו באה לידי ביטוי בתשלום אגרה מופחתת. בהקשר זה, מפנות המבקשות לפסק דינו של כב' השופט ג'ובראן ברע"א 3899/04 מדינת ישראל נ' אבן זוהר (פורסם במאגרים המשפטיים, 1.5.2006). פסק דין זה ניתן, אומנם, ביחס לתקנה 3(א) בתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח – 1987 (להלן: "התקנות הישנות") – אך נראה כי העיקרון שנקבע בו לפיו "תכליתה הספציפית של תקנה 3(א) לתקנות האגרות היא להקל על מי שהופקע או נפגע רכושו, לצורכי ציבור או לטובת הציבור, לפי דין, בפנייתו לערכאות בתביעת פיצויים" רלבנטי גם לגבי תקנה 3(8) בתקנות אשר החליפה את תקנה 3(א) בתקנות הישנות [לעניין זה ראו – בש"א (י-ם) 7222/09 מדינת ישראל (שר האוצר) נ' הירש (פורסם במאגרים המשפטיים, 15.11.2009)].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ