אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שלאעטה נ' מדינת ישראל

שלאעטה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 04/06/2017 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון ירושלים
4146-17
29/05/2017
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
העורר:
מוחמד שלאעטה
עו"ד טארק נעאמנה
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד מורן פולמן
החלטה
 

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' פורת) שהורה על מעצר העורר עד לתום ההליכים נגדו.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות סחר בנשק שלא כדין; ועבירות נוספות של רכישה, החזקה והובלה של נשק שלא כדין. לפי האישום הראשון בכתב האישום, במהלך שנת 2013 או בסמוך לכך הגיע העורר לביתו של אדם בשם רביע חוסיין (להלן: רביע) ביחד עם אדם בשם נסר מחמוד ח'ליפה (להלן: נסר), ורכש מרביע נשק מאולתר מסוג "קרל גוסטב" (להלן: קרלו) עם מחסנית תואמת וסיכם עם רביע כי ישלם לו סך של 7,000 ש"ח. בהמשך מסר העורר לרביע, בתמורה לקרלו וחלף תשלום הסכום האמור, אקדח חצי אוטומטי מסוג "סירקיס" שהחזיק העורר בלא רשות על פי דין. לפי האישום השני בכתב האישום, במהלך שנת 2013 או בסמוך לכך מכר העורר לנסר שתי מחסניות התואמות לאקדח מסוג FN וכן מאות כדורים התואמים לאקדח זה, שאותם החזיק העורר בלא רשות על פי דין. לפי האישום השלישי, במהלך שנת 2015 או בסמוך לכך, פנה העורר לרביע והציע לו לקנות אקדח מסוג "חלוואני" ושתי מחסניות ריקות תואמות לאקדח זה שאותם החזיק בלא רשות על פי דין. בהמשך, הגיע העורר לביתו של רביע כשהוא נושא ומוביל עמו את האקדח והמחסניות האמורים, ומכרם לרביע תמורת סך של 14,000 ש"ח. לפי האישום הרביעי, במהלך שנת 2012 או בסמוך לכך פנה נסר לעורר וביקש לרכוש אקדח. העורר מסר לנסר שיש ברשותו אקדח מסוג STAR, וכי ימכור לו אותו בתמורה לתשלום של 18,000 ש"ח. בהמשך, הגיע נסר ביחד עם אדם אחר לרפת של העורר, ושם מכר העורר לנסר תמורת 18,000 ש"ח את האקדח האמור, שאותו החזיק בלא רשות על פי דין.

 

           בגין כל אלה יוחסו לעורר עבירות של סחר בנשק שלא כדין לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); רכישה והחזקה של נשק לפי סעיף 144(א) לחוק; ונשיאה והובלה של נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום התבקש מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 18.5.2017 נעתר בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' פורת) לבקשה תוך שקבע כי ישנן ראיות לכאורה למעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. אשר לאישום הראשון, נקבע כי האקדח שלפי גרסתו של רביע העביר העורר לרביע – הוסגר על ידי רביע במהלך החקירה, ותיאורו של רביע את כלי הנשק בחקירתו תואם לכלי הנשק שנמצא אצלו; וכי אף תיאורו של נסר את כלי הנשק האמור, דומה באופן מדויק לתיאורו של רביע. נקבע כי אף שנסר טען שלא זכר את המועד המדויק של האירוע נושא האישום הראשון, לא נפלה סתירה בין גרסתו לבין זו של רביע בעניין זה. ביחס לאישום השני, נקבע כי העובדה שרביע ונסר מסרו גרסאות שונות אשר לכמות הכדורים שמכר העורר לנסר, אינה פוגמת בעיקר גרסתם ובסיפור העיקרי שהציגו, כל אחד מהם בנפרד, שעניינו מכירת המחסניות עבור אקדח שנמכר קודם לכן מתוצרת ובמחיר שאישרו שניהם. באשר לאישום השלישי, נקבע כי פרטים שהציג רביע בגרסתו, שנגעו בין השאר לסוג האקדח שנמכר ולמחירו, עלו גם מגרסתו של נסר. עוד נקבע כי חיזוק נוסף לגרסאותיהם המפלילות של רביע ושל נסר, ניתן לראות בהימצאות מספר הטלפון של רביע בידי העורר וקיומה של היכרות ביניהם, חרף הכחשתו הברורה של העורר בעניין. בנוסף, נקבע כי טענות העורר כי רביע ונסר הפלילו אותו נוכח קיומו של סכסוך בינו לבינם, לא נתמכו בתיעוד מספק ולא עלה בידו להצביע על סיבה ברורה לעשות כן.

 

           נוכח כל אלה קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים לנאשם. בנוסף, בית המשפט קבע כי סוגן וטיבן של העבירות המיוחסות לעורר מקימות עילת מעצר סטטוטורית למעצר; וכי בשל טיב האישומים וריבוי מעשי הסחר בנשק המיוחסים לו והמסוכנות הרבה הגלומה במעשים אלה, חלופת מעצר לא תסכון. לפיכך נמנע בית המשפט מלהורות על הגשת תסקיר בעניינו של העורר.

 

           על החלטה זו נסוב הערר שלפניי.

 

הטענות בערר

 

  1. לטענת העורר, שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים לו. נטען כי התשתית הראייתית בכללה חלשה, שכן אל מול הכחשתו הגורפת של העורר את המיוחס לו, נסמכת המשיבה אך על גרסאותיהם המפלילות של רביע ונסר, שעמם העורר מסוכסך. העורר התייחס ביתר פירוט לחולשה הראייתית הקיימת לדידו ביחס לכל אחד מהאישומים הפרטניים שהמשותף להן הוא טענות לסתירה בין הגרסאות שמסרו נסר ורביע, או היעדר חיזוקים מספקים לגרסאות אלו. הדברים יפורט להלן עת נבחן את התשתית הקיימת ביחס לכל אחד מן האישומים השונים. בצד טענתו כי שגה בית המשפט המחוזי שקבע כי ישנן ראיות לכאורה לחובת העורר, טוען העורר כי שגה בית המשפט המחוזי שלא בחן את האפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר מתאימה. לבסוף, נטען לקיומה של אכיפה בררנית כלפי העורר משישנם מעורבים נוספים בפרשה שלא נעצרו.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ