אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שכטר ואח' נ' הרפז משה ואח'

שכטר ואח' נ' הרפז משה ואח'

תאריך פרסום : 06/02/2012 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת
3974-11-11
02/02/2012
בפני השופט:
אברהם אברהם

- נגד -
התובע:
יורם שכטר
הנתבע:
1. הרפז משה
2. ברכה הרפז
3. לארי ברקוביץ
4. מלינדה ברקוביץ

פסק-דין

פסק דין

הסכסוך

1.המשיבים 3-4 (ומערערים שכנגד, להלן - "ברקוביץ") והמערער (ומשיב שכנגד, ולהלן - "שכטר") הינם בעליהם של משקים חקלאיים סמוכים במושב אלמגור. ברקוביץ מסרו את השטח החלקאי לידיהם של המשיבים 1-2 ("הרפז"). בין בעלי הדין מתנהל ויכוח רב שנים ביחס לגבול העובר בין החלקות השכנות, ועל רקע זה נולד ההליך בו עסקינן.

2.בתביעה שהגישו הרפז וברקוביץ לבית המשפט קמא הם טענו, כי ביום 21.6.2003 עלה כלי עיבוד של שכטר על חלקתם של ברקוביץ ופגע בצינורות פיקוד הקשורים למערכת ההשקיה, דבר שגרם להצפת השטח, שגרמה לנשירת יתר של פרי, ולפגיעה ביבול.

עוד נטען בכתב התביעה, כי ביום 5.7.2003 עשה שכטר דין לעצמו ועקר 21 עצי מנגו המצויים בתחום המשק של ברקוביץ.

עוד מוסיף כתב התביעה ומתאר, כי לאחר עקירת העצים שבו המשיבים ושתלו (ביום 30.7.2003) עצי מנגו תחת אלה שנעקרו, אלא שביום 1.8.2003 עקר אותם שכטר.

מכאן באה תביעת המשיבים נגד שכטר, ובה עתרו לפיצוי על הנזק שנגרם כתוצאה ממעשיו המתוארים מעלה.

3.שכטר טען להגנתו, כי המשיבים אינם בעלי זכות במשק, כיוון שברקוביץ נטשוהו כעשרים שנה קודם לכן.

4.לעיצומה של תביעה אישר שכטר, כי עקר את עצי המנגו בשני המועדים הנזכרים מעלה, ואת זאת הוא עשה כיוון שהשטח שייך למשקו, כפי שסומן במפת החלוקה שנערכה בישוב. לטענתו ניטעו השתילים בכוונה תחילה, על מנת להשתלט על חלק משטח החלקה שלו.

פסק הדין בבית משפט השלום

5.בפתח פסק הדין הבהירה שופטת השלום, כי לא תידרש לשאלת מיקומו של קו הגבול שבין שתי החלקות, באשר לטעמה אין היא צריכה להכריע בסוגיה לשם הכרעה במחלוקת שנתגלעה בין בעלי הדין. היא בחרה לדון אך בשאלה, האם העקירה נעשתה כדין אם לאו, ומהו הנזק שנגרם בעטיה, כמו גם בשאלה, האם שכטר פגע במערכת ההשקיה וגרם להצפה, ומהו הנזק שנגרם בעטיה.

6.שכטר טען בתצהירו, כי הרפז השתלט על חלק מחלקתו לפחות עשור שנים לפני האירוע בו עסקינן (בשנת 1993). מלים אחרות הוא אישר, כי הרפז אוחז באותה פיסת קרקע עוד משנת 1993. משכאלה הם פני הדברים, כי אז לא היה שכטר רשאי לעשות דין לעצמו ולעקור את עצי המנגו. אם, לפי הבנתו, ניטעו העצים בשטח שבבעלותו, היה עליו לפנות לערכאות ולא ליטול את החוק לידיו. יוצא אפוא, העקירה נעשתה שלא כדין, כך בית המשפט קמא. הוא הטיל, אפוא, על שכטר את האחריות לגרימת הנזק שבעקירת העצים.

7.אשר לפגיעה במערכת ההשקיה קבעה השופטת קמא, כי היה זה שכטר שגרם לה, שכן הצנרת נפגעה מכלי כבד שעבד בשירותו בעקירת עצי המנגו.

8.אחר שמצאה, כי שכטר אחראי לעקירת העצים ולפגיעה במערכת ההשקיה וההצפה שבאה בעקבותיה, פנתה השופטת קמא לאמידת הפיצויים עבור הנזק, והעמידה את הפיצוי, כשהיא נסמכת על חוות דעת של שמאי שהניחו לפניה המשיבים, על סך של 61,233 ₪. סכום זה, בצירוף הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ ושכר טרחת עורכי דין בסך של 10,000 ₪, היא חייבה את שכטר לשלם למשיבים.

הערעור והערעור הנגדי

9.על פסק דין זה מלין שכטר, בערעור שהניח לפניי. הוא שב וטוען, כי על בית המשפט קמא היה להידרש לשאלת הזכויות בקרקע המריבה, ובכלל זה קביעת קו הגבול שבין החלקות. הוא מלין על קביעתה של השופטת קמא, לפיה הוא שפגע במערכת ההשקיה, וכופר בקיומה של הצפה ובנזק שנגרם בעקבותיה. לבסוף הוא טוען כנגד פסיקת הפיצויים, כשהוא שוטח טענות מטענות שונות כנגד חוות הדעת עליה נסמכה השופטת קמא בפסיקתה.

הפגיעה במערכת ההשקיה

10.המערער תוקף, כאמור, את קביעתה העובדתית של השופטת קמא, לפיה כלי כבד שעבד בשירותו הוא שגרם נזק למערכת ההשקיה, ומכאן להצפה ולנזקיה. בכגון דא הלכה מבוססת היטב היא, כי ערכאת הערעור איננה נוהגת להתערב בקביעות שבעובדה, להוציא יוצאים מן הכלל, והכל משום היתרון שנודע לערכאה המבררת בשל התרשמותה הבלתי אמצעית מן העדים (ע"א 5574/09 קזל נ' קרן קיימת לישראל, תקדין (2011); ע"א 989/03 חטר-ישי נ' חיננזון, פ"ד נט(4) 796 (2005)). עם זאת, כאשר את התמונה העובדתית משרטטת הערכאה הדיונית על ידי הסקת מסקנות מתוך מסכת של ראיות, בין ראיות ישירות שזכו לאמון, ובין ראיות נסיבתיות, יש בידי ערכאת הערעור לבחון את נכונות הסקת המסקנות, שמא נפלה בה טעות. את זאת אעשה עתה.

11.ובכן מכלול נרחב של ראיות נסיבתיות מביא לכדי שרטוט תמונת מצב, אותה ניתן לקבוע על פי מאזן ההסתברויות, לפיה היה זה טרקטור שעבד בשירותו של שכטר, שגרם לפגיעה במערכת ההשקיה. ומהן ראיות אלה:-

12.בשנת 1993 שלח שכטר מכתב לברקוביץ (נ/13), ובו התרעם על כי האחרון נטע שורת עצים על הדרך שעוברת בחלקתו (של שכטר), ופרש קווי מים לרוחבה (של הדרך). שכטר מודיעו במכתב זה, כי הוא מתכוון להשתמש בדרך, וברקוביץ נדרש להגן על קווי המים הפרושים לרוחב הדרך. שכטר דורש מברקוביץ לסלק את השתילים שנטע, כמו גם לסלק את כל הצינורות המצויים שם, שאם לא כן הוא (שכטר) מתכוון להשתמש בדרך כראות עיניו, כשהאחריות לכל נזק שייגרם לרכושו של ברקוביץ והנמצא בתחום הדרך – תהא עליו (על ברקוביץ).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ