שירזי נ' מדינת ישראל

השופט ע' פוגלמן:

           על רקע סכסוך בין ארגוני פשיעה סייע המערער להרוג אדם וקשר עם אחרים לפגוע באחר. לפנינו ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו (כב' סגן הנשיא ג' נויטל והשופטים ט' חיימוביץ וג' גונטובניק), שבו הושתו על המערער עונש של 9 שנות מאסר בפועל ושני עונשי מאסר על תנאי.

תמצית העובדות והכרעת הדין

1. בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו (כב' סגן הנשיא ג' נויטל והשופטים ט' חיימוביץ וג' גונטובניק) הרשיע ביום 19.6.2017 את המערער על יסוד הודאתו בהסדר טיעון בעבירה של סיוע להריגה לפי סעיפים 298 ו-31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק), ובעבירת קשירת קשר לביצוע פשע (פגיעה באדם) לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין. כתב האישום הוגש נגד המערער ונאשם נוסף – אסף יריב (להלן: יריב), חברו של המערער, איש סודו, יד ימינו ועוזרו. המערער הורשע בנפרד מיריב ובמועד שקדם להרשעת האחרון באישום אחר (כמפורט להלן).

2. נסקור בקצרה את עובדות כתב האישום המתוקן שבו הודה המערער. בשנים 2002–2004 התחוללו מאבקי שליטה בין ארגוני פשיעה בישראל. המערער ועבריינים המקורבים אליו נאבקו במשפחת אבוטבול והעומד בראשה, אסי אבוטבול (להלן: אבוטבול), על שליטה באזור השרון ובעסקי ההימורים. ביום 10.2.2003 או בסמוך לו נתפסו עבריינים חמושים ליד בית המערער. הם תכננו לרצוח אותו בירי. הם השתמשו ברכב ששכר גיא יחזקאל, איש אמונו של אבוטבול ומקורבו (להלן: המנוח). במהלך שנת 2003 עזב המנוח את ישראל מחשש לחייו (עקב פעולות נגד ארגון פשיעה אחר) ושהה באירופה עם אבוטבול.

3. לפי האישום הראשון, בסוף חודש ספטמבר 2003 או בסמוך לכך שוחח מקורבו של אבוטבול (להלן: סאשה) עם המערער באמצעות אדם נוסף – עד המדינה א"פ (להלן: א"פ). בשיחה ציין סאשה כי אבוטבול והמנוח שכרו את שירותיו כדי שירצח את המערער (להלן: תוכנית אבוטבול). המערער ויריב אישרו לסאשה לפגוע במנוח כדי לסכל את תוכנית אבוטבול. הם אף נענו לבקשתו של סאשה לקבל מימון לצורך זה. אלמלא אישורם של המערער ויריב לא היה סאשה מוציא לפועל את רצונו לפגוע במנוח. ביום 7.10.2003 נפגשו סאשה, א"פ, המנוח, אבוטבול והנהג שלו בבית קפה בעיר דרזדן שבגרמניה כדי לבצע עסקת סמים גדולה. לאחר שיחה קצרה עזבו אבוטבול ונהגו את המקום. סאשה, א"פ והמנוח יצאו מהמקום. השלושה המשיכו בנסיעה לכיוון העיר פוטסדם כדי לקדם את עסקת הסמים. במהלך הנסיעה עצרו בסמוך לדרך צדדית שמתפתלת מהכביש הראשי. סאשה והמנוח התרחקו מהרכב כדי לבצע את עסקת הסמים. סאשה ירה לעבר המנוח כמה יריות כדי לפגוע בו ובאדישות לתוצאה הקטלנית שהייתה עלולה לנבוע ממעשהו. המנוח מת במקום. סאשה נטל לעצמו כספים שהמנוח הצטייד בהם לביצוע העסקה. במהלך חודש נובמבר 2003 או בסמוך לכך נפגש א"פ – בשליחותו של סאשה – עם המערער ויריב בישראל. הוא עדכן אותם על מות המנוח. בתום הפגישה נתנו המערער ויריב לא"פ אלפי דולרים במזומן, בהתאם להסכמתם עם סאשה. במעשיו המתוארים סייע המערער להריגתו של המנוח באישור למעשה ובמימון כספי (להלן: האישום הראשון).

4. לפי האישום השני, בראשית שנת 2004 קשרו המערער, יריב, א"פ וסאשה קשר לפגוע באבוטבול על רקע נחישותו של האחרון להמית את המערער. א"פ וסאשה היו אמורים לעשות את המעשה בתמורה לתשלום עם ההוצאה לפועל של הקשר. סאשה וא"פ בחרו במקורבם (להלן: מושאילוב) לפגוע באבוטבול. ביום 1.8.2004 הגיעו אבוטבול ומאבטחיו ברכב ממוגן למלון "קזינו רויאל" בעיר פראג. מושאילוב זרק רימון יד לעבר הרכב. פיצוץ הרימון גרם לפציעת עוברי אורח ולנזק לרכבו של אבוטבול. במעשיו המתוארים קשר המערער קשר לביצוע עבירה מסוג פשע (פגיעה באדם) (להלן: האישום השני).

גזר הדין

5. ביום 18.7.2017 גזר בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיא ג' נויטל והשופטים ט' חיימוביץ וג' גונטובניק) את דינו של המערער. צוין כי הצדדים נקשרו בהסדר טיעון שלפיו תטען התביעה לעונש ראוי שלא יעלה על 12.5 שנות מאסר בפועל; ההגנה לא תהיה מוגבלת בטיעונה לעונש מזערי; הטיעון לעונש יהיה במנותק מעונש המאסר בן 8 השנים שהמערער נושא בימים אלה (להלן: העונש האחר); ותקופת המאסר בפועל שתושת על המערער תחפוף את המאסר שהושת עליו בעונש האחר ותחל החל מיום 21.5.2015. בית המשפט מצא כי המעשים המתוארים בכתב האישום נוגעים לשני אירועים נפרדים, שהתרחשו במועדים שונים בעניינם של נפגעים שונים. משכך נקבעו מתחמי עונש נפרדים לכל אחד מהאישומים שבהם הורשע המערער.