אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שירות בתי הסוהר נ' עיסא(אסיר)

שירות בתי הסוהר נ' עיסא(אסיר)

תאריך פרסום : 31/12/2011 | גרסת הדפסה
עת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
37888-11-11
27/12/2011
בפני השופט:
דוד חשין

- נגד -
התובע:
שירות בתי הסוהר ע"י ב"כ עו"ד עידית עמיר
הנתבע:
מחמוד עיסא (אסיר)
פסק-דין

פסק דין

זוהי בקשת שירות בתי הסוהר (להלן – שב"ס) להורות על הארכת החזקתו של המשיב בתנאי הפרדת יחיד למשך ששה חודשים נוספים, וזאת מיום 30.11.11.

רקע והליכים

1.משיב הינו אסיר בטחוני שהורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים (תפ"ח 235/93) ונגזרו עליו שלושה מאסרי עולם ו- 40 שנות מאסר החל מיום 10.06.1993 בגין עבירות רצח, חטיפה לשם רצח ונסיון לרצח. במהלך תקופת מאסרו הקים המשיב בבית הסוהר חוליה שמטרתה ביצוע פיגועים וחטיפת ישראלים לצורכי מיקוח. הוא הורשע על פי הודאתו בבית דין צבאי ונגזרו עליו שש שנות מאסר נוספות במצטבר.

2. משיב, המסווג כאסיר בטחוני, מוחזק בתנאי הפרדת יחיד החל מיום 26.10.02. הבקשה להמשך החזקתו בהפרדה הוגשה לפי סעיף 19ה לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב- 1971 (להלן – פקודת בתי הסוהר). על-פי הנטען בה, המשך הפרדתו נדרשת מטעמים של בטחון המדינה, ואין ניתן להשיג את מטרות ההפרדה בדרך אחרת. המשיב הוחזק בעבר תקופה מסויימת בתנאי הפרדה זוגית, אולם בשל עמדת גורמי הביטחון הוחזר להפרדת יחיד בחודש אוקטובר 2010.

3. "כ המשיב, המייצגת אותו בהליך זה מטעם הסניגוריה הציבורית, מייצגת משיב נוסף, אף הוא בטחוני, שגם בעניינו הוגשה בקשה דומה (עת"א 46995-11-11) ואף היא נדונה בפניי באותו יום. ב"כ המשיבים העלתה, הן בכתבי התשובה מטעמם והן במהלך הדיונים בעניינם, טענות דומות, למעט הבדלים הנובעים מנסיבותיו הספציפיות של כל משיב. במסגרת כתב התשובה טענה היא כי יש לדחות את הבקשה, הן בשל היעדר תשתית עובדתית מספקת והן מפאת הפגיעה הבלתי מידתית במשיב ובזכויותיו החוקתיות נוכח החזקתו בהפרדה תקופה כה ממושכת, ללא בחינת חלופות פוגעניות פחות. לטענתה, אין בידי המבקש ראיות דיות מהן עולה כי החזקתו של המשיב בהפרדה הינה הכרחית, והוא אף לא הראה כי נעשה נסיון למציאת חלופה אחרת. המבקש אף לא צירף לבקשתו כל חוות דעת רפואית וחוות דעת של עו"ס או גורם אחר בתחום רפואת הנפש, שיהיה בהם כדי להעיד על מצב המשיב ולהראות מה מידת ההשפעה שיש להחזקתו בהפרדה על גופו ונפשו. בנוסף טוענת היא, כי לא צורפה לבקשה עמדתו של המשיב כמו גם המלצת ועדת ההפרדות המחוזית, כפי שמתחייב על פי פקודת נציבות מס' 04.03.00. לאור האמור סבורה ב"כ המשיב, כי בפני בית המשפט לא הונחה מלוא התשתית העובדתית הרלוונטית לצורך החלטה בבקשה.

4. וד טענה ב"כ המשיב, כי הלה מוחזק בהפרדה תקופה של למעלה מתשע שנים בשל עבירות שביצע בשנת 2002, והורשע בגינן. מסוכנותו של המשיב אז אינה יכולה להוות עילה להחזקתו בהפרדה כיום, שכן המבקש מחוייב לבחון את המסוכנות הנשקפת מהמשיב מעת לעת ולבסס את בקשותיו על תשתית עדכנית. מדובר, כך לטענתה, באקט של ענישה אשר אינו עולה בקנה אחד עם לשון החוק והוא אף אינו מידתי.

5. דיון שנערך ביום 13.12.11 הסבירה ב"כ המבקש, בתשובה לשאלת בית המשפט, כי בטרם הגשת בקשה לבית המשפט בדבר הארכת הפרדה, מעביר המבקש לפרקליטות המחוז את הנימוקים לבקשה בצירוף כל חוות הדעת, הרפואיות, הסוציאליות ואחרות, כפי שנדרש על פי פקודות הנציבות הרלוונטיות. ככל שאין מניעה להמשך החזקתו של אסיר בהפרדה, הדבר מצוין בגוף הבקשה, וחוות הדעת המלאות מצורפות רק במקרים בהם מתעורר קושי, או שהיתה מניעה כלשהי בעבר. ב"כ המבקש הגישה לבית המשפט טופס חוות דעת להארכת הפרדה, הכולל בין השאר חוות דעת רופא (סומן מב/1), וכן טופס טיעוני אסיר להארכת הפרדה (סומן מב/2), בו מובאת עמדת האסיר ביחס לבקשה. עוד הגישה ב"כ המבקש לבית המשפט קלסר ובו חומר מודיעיני התומך בבקשה.

ב"כ המשיב טענה לעומתה כי הטופס שסומן מב/1 אינו מספק. החזקת אסיר בהפרדה הינה צעד קיצוני, ואין די במשפט לאקוני המתבסס על תיקו הרפואי שלפיו אין מניעה רפואית להמשך הפרדתו. נדרש, כך לטענתה, כי תיערך למשיב בדיקת רופא שיציג לו שאלות רלוונטיות לעניין ההפרדה ואשר יתייחסו אף למצבו הנפשי בהקשר זה. לטענתה, המשיב מדווח על חולשת זיכרון ביחס לבני משפחה ולדברים שידע בעבר, ועל שב"ס מוטלת החובה לעמוד על מצוקותיו בטרם יגיש בקשה להארכת החזקתו בהפרדה.

6. החלטתי מאותו יום ציינתי כי ככלל, ראוי ששב"ס יצרף לבקשות להארכת הפרדה חוות דעת, דוגמת מב/1, ואת עמדת האסיר, דוגמת מב/2. הוספתי, כי מקום בו מדובר באסיר המוחזק בהפרדה תקופה ממושכת, דוגמת האסיר שלפניי, יצורפו, ככל הניתן, אף חוות דעת גורמי הרפואה והגורמים הסוציאלים שבדקו את האסיר. לפיכך, בנסיבות תיק זה, הוריתי לשב"ס להמציא לבית המשפט חוות דעת רפואית בעניינו של המשיב, חוות דעת קצין בריאות הנפש או פסיכולוג, וחוות דעת של עו"ס, הכל בשאלת כשירותו של המשיב להמשיך לשהות בתנאי הפרדת יחיד.

7.חוות הדעת המשלימות הוגשו ביום 20.12.11. למשיב נערכה ביום 15.12.11 בדיקה על ידי רופא בתחום בריאות הנפש, ממנה עולה כי לבד מקושי שהביע המשיב בשל היותו מנותק מבני משפחתו, לא נמצאו כל סימנים המעידים על בעיה נפשית מג'ורית שנגרמת לו כתוצאה מהחזקתו בהפרדה. הרופא התרשם מאדם המשיב לעניין, בעל חשיבה מאורגנת ודיבור ספונטני. גם מחוות הדעת האחרות לא עלתה כל מניעה להמשך החזקתו בהפרדה.

לעניין חוות הדעת טענה ב"כ המשיב, בדיון המשלים מיום 21.12.11, כי אלה אינן מספקות. מדובר בחוות דעת לאקוניות שנכתבו בתום שיחה קצרה בת דקות ספורות, כפי שמדווח המשיב. לטענתה, בבקשה להארכת הפרדתו של אסיר, ובוודאי כאשר האסיר מוחזק בהפרדה תקופה ממושכת, מחובתו של המבקש לקיים שיחות עם האסיר ולבדוק אותו על בסיס קבוע, ומן הראוי שלבקשה להארכת הפרדה יצורפו אסמכתאות לכל תהליך המעקב המתמשך, שאחרת לא ממלא המבקש את חובתו על פי דין.

במסגרת כתב התשובה טענה ב"כ המשיב אף נגד תנאי כליאתו של המשיב, ההופכים את הפרדתו, כך לשיטתה, לבלתי חוקית. כך למשל, נמנעים ממנו ביקורי בני משפחה ושיחות טלפון. המשיב אמנם מנוי על שני עיתונים יומיים, אולם אין בהם כדי להקל על בדידותו ועל השיעמום הנגרם לו משהייה לבדו בתאו משך 23 שעות ביממה. למשיב מותרת שעה ביום לטיול בחצר, אולם רק כאשר החצר ריקה מאסירים, ובמהלכה הוא נאלץ להיות כבול בידיו. בגדר הקדמת המאוחר, אומר כאן, כי טענות אלה, לעניין תנאי כליאותו של המשיב, אין מקומן במסגרת פסק דין זה והן צריכות להתברר בדרך של הגשת עתירת אסיר. אמנם, בתי המשפט כורכים לעיתים טענות לעניין תנאי כליאה בהחלטות בבקשות שעניינן הארכת הפרדה, אולם סבורני כי אין זה המקרה לעשות כן, כפי שיבואר להלן.

דיון והכרעה

8. ער אני לטענות ב"כ המשיב, שנטענו אף ביחס למשיב בעת"א 46995-11-11, על אודות הקושי הנובע מבידודם משך רוב שעות היממה, בשל החזקתם בהפרדה, אך אין באמור כדי להפוך את מאסרם ל"אכזרי ובלתי הולם" כדבריה. כבר נפסק לא אחת, כי החזקת אסיר בתנאי הפרדה היא בבחינת חריג לעקרון לפיו, דרך כלל, יוחזק אסיר יחד עם כלל האסירים. זאת על בסיס ההכרה בכך שהחיים בסביבה אנושית ובחברת אנשים הם צורך חיוני לאדם ובבחינת זכות אדם בסיסית, שהפגיעה בה ראוי שתיעשה רק בהתקיים טעמים מיוחדים וכבדי משקל (רע"ב 552/05חג'אזי נ' מדינת ישראל,ניתן ביום 9.03.05). ואולם, זכויות היסוד כולן, על אף המעמד החוקתי שהוענק להן, אינן מוחלטות, אלא יחסיות, בהיותן נובעות ממציאות החיים ומן הצורך לאזן בינן לבין אינטרסים אחרים בעלי משקל. בשל חשיבותן, ראה המחוקק לנכון לעגן בחוק יסוד אף את הדרך בה ניתן יהיה לפגוע בזכויות יסוד אלה, ולשם כך נקבע בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו" (להלן - פיסקת ההגבלה).

תחת אותה מטריה חוקתית, המעגנת את זכויות האדם בנורמה חוקתית על חוקית, חוסים אף מי שהורשעו בדין. אדם הנדון לעונש מאסר, חירותו האישית נפגעת מטבע הדברים, אולם אין בפגיעה זו כדי לשלול ממנו את כל זכויות האדם הנתונות לו, וכל פגיעה בזכויותיו צריך שתהא מוגבלת אך במידה שהיא נדרשת להשגת תכלית שבאינטרס ציבורי חשוב. יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט (כתוארו אז) ברק בבג"צ 355/79 קטלן נ' שרות בתי הסוהר פ"ד לד(3) 294, 298, שנאמרו עוד בטרם קבלתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לאמור:

"חומות הכלא אינן מפרידות בין העצור לבין כבוד האדם. משטר החיים בבית הסוהר מחייב, מעצם טבעו, פגיעה בחירויות רבות מהן נהנה האדם החופשי... אך אין משטר החיים בבית הסוהר מחייב שלילת זכותו של העצור לשלמות גופו ולהגנה מפני פגיעה בכבודו כאדם".

9. ברי כי עונש מאסר מגביל את החירות והגבלת חירות זו גוררת אחריה פגיעה הכרחית גם בזכויות אדם נוספות שאינן ניתנות למימוש עקב כליאתו. ברם אלה אינן חלק מן התכלית העונשית, וההצדקה החוקתית להטלתן מותנית בקיומה של תכלית ציבורית בעלת משקל, המכשירה את הפגיעה על פי מבחני פיסקת ההגבלה. תכלית ציבורית שכזו, העשויה להצדיק פגיעה בזכויות אדם של אסיר, יכול שתהא קשורה בצורך להגן על ניהול תקין של בית הסוהר והבטחת שלומם של יושביו, כמו גם בשיקולים של בטחון המדינה, הרלוונטיים בעיקר לאסירים בטחוניים, אשר ההגבלות הנוספות מכוחם, תיחשבנה כהגבלות שנועדו לתכלית ראויה אשר יש בה כדי להכשיר את הפגיעה בזכויות אדם של אסיר.

10. מושכלת ראשונים היא כי בית המשפט ייזהר ויימנע מלהתערב בניהול אורחות בתי הסוהר, המוקנות בחוק לשב"ס ואורגניו כרשות המופקדת על שלומם ובטחונם של האסירים. כל שעל בית המשפט לבחון, בבואו להחליט, בגדר סמכותו המקורית, בבקשה להורות על הארכת החזקתו של אסיר בהפרדה, הינם שניים אלה בלבד: האם יש עילה להחזקתו של האסיר בהפרדה, והאם לא ניתן להשיג את מטרות ההפרדה בדרך אחרת. עם זאת, יש טעם בטענת ב"כ המשיב לפיה על שב"ס מוטלת החובה לבדוק כל העת כיצד משפיעה החזקתו של אסיר בהפרדה על מצב בריאותו הפיסי והנפשי. עוד מחוייב שב"ס לבחון כל העת האם יש דרך להקל על הקושי הנובע מהשהייה בהפרדה, בין בדרך של הפרדה זוגית ובין באמצעים אחרים, שלא יהיה בהם כדי לסכל את תכלית ההפרדה. ברי כי חובה זו מתעצמת ככל שמתארכת תקופת ההפרדה, ועליה להוות חלק מהתשתית המוגשת לבית המשפט בתמיכה לבקשה להארכת תקופת ההפרדה. לחובה זו כיוונה ב"כ המשיב בדבריה על אודות תנאי כליאתו הקשים. לדבריה, כפי שהבהירה בדיון מיום 21.12.11, הטענות שהעלתה ביחס לתנאי הכליאה הקשים בהם מוחזק המשיב, והמגבלות הנוספות המושתות עליו, לא נטענו לשם הכרעה בהם במסגרת פסק דין זה, אלא כדי להבהיר כי הם מגבירים את המצוקה הנובעת מעצם ההפרדה, ושב"ס לא הראה כל טעם להוספת מגבלות אלה ולא הצביע על נחיצותן להגשמת תכלית ההפרדה.

11. על הסכנה הנשקפת מאסירים בטחוניים המונעים על ידי אידאולוגיה אותה שואפים הם להפיץ ולהגשים, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים, ועל ההצדקה להשית עליהם מגבלות נוספות על אלה המוטלות על כלל האסירים בכלא, עמד כב' השופט (כתוארו אז) יצחק כהן בבג"צ 221/80 דרוויש נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד לה(1) 536 , 544, באומרו את הדברים הבאים:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ