אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שיפוני נ' יעקב

שיפוני נ' יעקב

תאריך פרסום : 02/06/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום נתניה
4067-09-10
29/05/2012
בפני השופט:
יעל קלוגמן

- נגד -
התובע:
אלונה ינקו
הנתבע:
אברהם יעקב
פסק-דין

פסק דין

1. התנגדות לביצוע של שלושה שיקים, ע"ס 500 ₪ כל אחד, שמסר הנתבע כתשלום עבור בגדים, אשר אשתו דאז, גב' תהילה אביב (להלן: תהילה) רכשה בחנות של התובעת בחודש אוקטובר 1992 (החנות נוהלה אז על ידי דודתה המנוחה של התובעת. החנות היתה רשומה על שם אמה של התובעת, גב' שיפוני, ובשל כך נרשם שמה כזוכה בתיק ההוצאה לפועל שנפתח בזמנו לביצוע השיקים, אך כיום התובעת, גב' ינקו, היא בעלת החנות).

הנתבע ביטל את השיקים, ועל כן הם לא נפרעו בבנק.

התובעת טוענת כי לאחר פניות אל תהילה, שלא נענו, ולאחר חיפושים אחריה ואחרי הנתבע, שלא הניבו פירעון סכום השיקים - הוגשו השיקים לביצוע בהוצאה לפועל, באוקטובר 1994.

הנתבע ותהילה עברו בינתיים לגור באשדוד, ואף התגרשו. הנתבע טוען כי קיבל את אזהרת ההוצל"פ לראשונה רק באוגוסט 2010, ואז הגיש את התנגדותו לגבי השיקים וקיבל רשות להתגונן.

2.העובדות הבאות מוסכמות: בחודש אוקטובר 1992 רכשה תהילה בחנות של התובעת בגדים במחיר 1,500 ₪, ותמורתם שולמה בשלושת השיקים דנן, למועדי פירעון דחויים, אשר הנתבע משך מחשבונו. זמני הפירעון של השיקים: 10.10.92, 10.11.92 ו- 10.12.92.

סמוך לפני מועד הפירעון של השיק הראשון נתן הנתבע הוראת ביטול לגבי שלושת השיקים.

לאחר מכן לא היה עוד קשר בין הצדדים. הנתבע לא פנה שוב לחנות בעניין השיקים, והם נותרו ברשות התובעת ובהמשך הוגשו כאמור לביצוע בהוצאה לפועל.

3.מכאן מתפלגות גירסות הצדדים:

הנתבע ותהילה טוענים כי ימים ספורים לאחר רכישת הבגדים מצאה תהילה כי אינם מתאימים לה והחזירה אותם לחנות. בעת החזרת הבגדים הובטח להם כי השיקים יוחזרו להם. הנתבע ותהילה טוענים כי מנהלת החנות (דודתה המנוחה של התובעת) הסבירה להם שכבר הפקידה את השיקים המעותדים בבנק, וכי אין לה זמן לגשת לבנק ולקחתם משם. על כן הוסכם כי הנתבע יבטל את השיקים, וכאשר יוחזרו על ידי הבנק, תודיע לו מנהלת החנות לבוא לקבלם. הנתבע ותהילה טוענים כי על פי סיכום זה ביטל הנתבע את השיקים.

אין מחלוקת כי במשך כל השנים שחלפו לאחר מכן לא פנו הנתבע, או תהילה, אל החנות בדרישה לקבל בחזרה את השיקים. השניים טוענים כי עניין השיקים נשתכח מהם בשל מעברם לגור באשדוד ובשל גירושיהם, ועל כן לא פנו שוב לחנות, למרות שהשיקים לא הוחזרו להם כפי שהובטח, לטענתם.

הנתבע טוען כי הופתע, בשנת 2010, לקבל את אזהרת ההוצל"פ בגין חוב בן כ- 18 שנים. בתצהירו מסר כי לאחר שקיבל את תצלומי השיקים, הוא סר למקום שבו היתה החנות בעבר, ואז נזכר בנסיבות המקרה, כפי שפירט בתצהירו. תהילה מסרה תצהיר דומה.

המחלוקת בענייננו היא בין צדדים קרובים לשטר. הגנתו של הנתבע מבוססת, בראש ובראשונה, על הטענה העובדתית, כי הבגדים שנרכשו על ידי תהילה הוחזרו לחנות, על פי הסכמה עם מנהלת החנות דאז, שהסכימה אף להחזיר לו את הכסף ששילם עבור הבגדים.

הפועל היוצא המשפטי של טענה זו הוא כי לא ניתנה תמורה עבור השיקים, ועל כן אין התובעת זכאית להיפרע את סכומם.

4.התובעת מצידה כופרת בתוקף בטענה העובדתית, שהבגדים הוחזרו לחנות. היא טוענת בתצהירה כי טענה זו של הנתבע אינה אלא בדייה, שהומצאה לאחר שהנתבע אותר, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. התובעת טוענת כי מדיניות החזרת המוצרים של החנות היתה, גם לפני עשרים שנים, כנגד זיכוי בלבד, ולא בהחזר כספי. התובעת טוענת כי הנתבע לא הציג ראייה כלשהי לטענתו בדבר החזרת הבגדים לחנות ובדבר הסיכום, כביכול, עם דודתה המנוחה כי הוא יבטל את השיקים ויקבלם לאחר מכן בחזרה.

טענה נוספת של התובעת: כי אינה נוהגת להפקיד בבנק שיקים דחויים, ואף בכך ראייה לגירסה השקרית של הנתבע; נשמטה, לאחר שהסתבר מתוך עדות התובעת, כי במועד הרלבנטי היא הפקידה בבנק שיקים דחויים (עדות התובעת, בעמ' 3 לפר'). אין בעניין זה כדי לגרוע מטענותיה האחרות של התובעת.

5.הנתבע ותהילה חזרו בעדויותיהם על גירסתם בדבר החזרת הבגדים לחנות ובדבר הסיכום עם דודתה המנוחה של התובעת, בעניין ביטול השיקים והחזרתם לנתבע.

לשאלת התובעת, מדוע לא ביקש מדודתה אישור בכתב כי הבגדים הוחזרו, וכי יקבל בחזרה את השיקים; השיב הנתבע כי שררו יחסי אמון וידידות בין תהילה לבין מנהלת החנות, ועל כן לא ביקש אישור בכתב לסיכום שהוא טוען לו.

תהילה העידה כי לא היתה זו הפעם הראשונה שרכשה בגדים בחנות זו. היא ביצעה מספר רכישות קודם לכן, ובאחת מהן אף החזירה לחנות בגדים שרכשה. תהילה לא זכרה אם באותה הזדמנות קודמת היא קיבלה החזר כספי, או רק זיכוי שמאפשר לה לבחור מוצרים אחרים במקום אלה שהחזירה. לשאלה אם במקרה דנן לא הציעה לה המוכרת זיכוי, על מנת שתבחר בגדים אחרים במקום אלה שהחזירה, השיבה תהילה כי יכול להיות שהמוכרת הציעה לה זיכוי, וכי לו מצאה מוצר אחר שחפצה בו, היתה לוקחת אותו, אך היא לא מצאה מוצרים אחרים כאלה.

יש לציין כי בתצהירה טענה תהילה שבמקרה המדובר היא החזירה לחנות את כל הבגדים שרכשה, ואילו בעדותה (בעמ' 4 לפר') אמרה שהחזירה את רוב הבגדים הללו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ