אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שימנוק נ' משרד הפנים

שימנוק נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 28/03/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
33905-02-11
28/03/2011
בפני השופט:
דר' קובי ורדי

- נגד -
התובע:
סיטיפון שימנוק מס' דרכון 795497 M ע"י ב"כ עו"ד לנקרי
הנתבע:
משרד הפנים
פסק-דין

פסק דין

1.בפני בקשה לצו ביניים למניעת הרחקת העותר/המבקש או העותרת/המבקשת (להלן: "העותר" או "המבקש") מן הארץ עד להכרעה בעתירה.

זאת, במסגרת עתירה בה מבוקש לבטל את החלטת המשיבה שלא להכיר בעותר כפליט ולהעניק לו מעמד של פליט המבקש מקלט בישראל, ושהמשיבה תבחן את החלטתה מחדש.זאת, עקב היות העותר פליט על-פי האמנה, לאחר שבמהלך השנה האחרונה לשהותו של העותר בישראל הגיעו אליו איומים על חייו מצד נושים.

לחילופין, מבוקש בעתירה ליתן לעותר שהות לצורך הגשת בקשה למקלט מדיני במדינה אחרת.

2.יש לציין כי בעניין זה הוגשו בחודשים האחרונים מאות עתירות ובקשות על ידי עורכי דין שונים, כאשר חלק גדול מהעתירות הינן דומות מאוד ואף זהות, ואף ב"כ העותר הגיש עשרות בקשות כאלו.

3.לסוגייה המועלית בעתירה לדיון יש הן פן משפטי, העולה וחוזר באותן עתירות ומעלה לדיון עניינים משפטיים שונים והן פן עובדתי, אישי, לגבי כל מקרה ומקרה ונסיבותיו.

4.כנגד עתירות ובקשות אלו, הגישה המדינה את תגובותיה לבקשה לצו הביניים ובמסגרתן היא עותרת גם לסילוק העתירות על הסף בהיעדר עילה, ובהיותה עתירת ובקשת סרק המהווה ניסיון להארכת השהות בישראל ממניעים כלכליים, תוך שימוש בבקשות לקבלת מקלט מדיני כפליט בלא כל עילה ממשית, במטרה לנסות ולהכשיר את השהות בישראל לתקופה נוספת לצורך המשך התפרנסות, ובלא שקיימת כל עילה על-פי האמנה או עילה אחרת לבטל את ההחלטה הסבירה שהתקבלה, כאשר החלטה זו היתה מתקבלת בכל מקרה, בין על-פי הנוהל הישן ובין על-פי הנוהל החדש, שאין כל מניעה להחלתו מיום פרסומו.

5.העתירות עוסקות בשאלות הקשורות לאמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951) (להלן: "האמנה"), והנוהלים שהוצאו בעניין זה.

6.כיוון שהוגשו מאות בקשות שעניינן דומה בחרתי ליתן החלטה כללית שתיתן מענה לפן המשפטי הנתקף בעתירות אלו ואח"כ לפנות ליישום הפן המשפטי על עובדות המקרה הספציפיות ובהתאם לכך להגיע לתוצאה בבקשה לצו הביניים/סילוק על הסף של העתירה.

רקע עובדתי

7.מדינת ישראל הצטרפה לאמנה בשנת 1951 וכן הצטרפה לפרוטוקול משנת 1967 אשר הסיר את מגבלת המועד שהיתה קבועה באמנה (שדובר על מי שנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל מאורעות שארעו לפני 1/1/51).

8.על פי האמור בסימן א', סעיף א(2) לאמנה מוגדר למעשה "פליט" כמי שנמצא מחוץ לארץ אזרחותו "בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסויים או להשקפה מדינית מסויימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקובע, והוא חסר אזרחות ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור".

9.על פי סימן לג לאמנה שכותרתו: "איסור גירוש או החזרה", "שום מדינה מבעלות האמנה לא תגרש ולא תחזיר (“Refouler”) פליט באיזו צורה שהיא אל גבולות הארצות שבהן יהיו חייו או חירותו בסכנה מטעמי גזע, דת אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסויים או להשקפה מדינית מסויימת".

על פי הוראת האמנה, המקלט המוענק לפליט הינו מקלט זמני עד לשוך הסכנה ממנה נמלט או עד לישובו מרצון במדינת המקלט או במדינה שלישית בטוחה.

10.השאלה העולה לדיון, הינה, בין היתר, האם אדם שנטען שהוא בסכנת חיים עקב עניינים פליליים (סכסוך פלילי) או כלכליים (כמו נושים מאיימים) או אישיים (איומי בן משפחה) או אחרים (כמו עניינים שבטיים ומסורתיים) וטוען למאויימות עקב כך, נכנס לגדר הגדרת "פליט" אם לאו, וגם במידה ולא, האם ניתן להרחיק מן הארץ אדם כזה והאם ניתן להרחיקו לאותה ארץ בה הוא מצוי בסכנת חיים או שמא לארץ אחרת או לפחות יש ליתן לו זמן, לצורך התארגנות ליציאה לארץ אחרת בה לא יהיה מאויים, או לצורך מציאת ארץ אחרת שתעניק לו מקלט מדיני.

11.עניין זה נדון בבג"צ 4702/94 אל טאיי נ' שר הפנים, פ"ד מט(3) 843 (1995) (להלן: "פס"ד אל טאיי"), שדן בעניין עתירה כנגד גירושם של אזרחי עיראק שנכנסו כמסתננים מגבול ירדן לארץ.

העותרים בעניין אל טאיי טענו כי הם "פליטים" כמשמעות הדיבור באמנה וכי יש לאפשר להם לקבל מקלט זמני בישראל עד שתימצא מדינה אחרת שתסכים לקלטם, והמדינה טענה כי ספק אם הם פליטים שכן ספק אם עזבו את עיראק בשל רדיפות נגדם ושמחקירתם עולה כי הם עזבו את עיראק מסיבות כלכליות.

יחד עם זאת, היה מקובל על המדינה כי אין לגרש את העותרים למדינה שבה יהיו חייהם או חירותם נתונים בסכנה, אלא לגרשם למדינה שבה לא נשקפת סכנה לחייהם או לחירותם.

כבוד הנשיא ברק ציין לעניין הגירוש, בעמוד 848 לפסק הדין:

"לשר הפנים הסמכות לגרש את העותרים מישראל. עם זאת, סמכות הגירוש צריכה להיות מופעלת, ככל סמכות אחרת, במסגרת התכלית המונחת ביסודה. אין מחלוקת כי בהפעלת סמכות הגירוש על-פי חוק הכניסה לישראל יש לקחת בחשבון שיקולים של טובת הציבור בישראל. אין אלה השיקולים היחידים. כבכל מקרה של הפעלת סמכות שלטונית, אף בהפעלה של סמכות הגירוש יש לקחת בחשבון את חייו של הפרט ואת חירותו. מי שנכנס לישראל ושוהה בה שלא כדין אינו זכאי להישאר בישראל, אך הוא זכאי לכך כי חייו לא יהיו בסכנה - לא בישראל ולא בארץ היעד שאליה יגורש. על כן, אין לגרש אדם מישראל למקום שבו נשקפת סכנה לחייו או לחירותו. כל סמכות שלטונית - לרבות סמכות הגירוש על פי חוק הכניסה לישראל - צריכה להיות מופעלת על בסיס ההכרה "בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין..." (סעיף 1 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו). זהו העיקרון הגדול של ה-non refoulment, לפיו אין לגרש אדם למקום שבו יועמדו חייו או חירותו בסכנה. עיקרון זה מעוגן בסעיף 33 לאמנת הפליטים. הוא מהווה חלק מהחקיקה הפנימית של מדינות רבות, הקולטות את הוראות האמנה, או המסדירות את הדבר בנפרד. הוא עיקרון כללי, שאינו מוגבל אך ל"פליטים". הוא חל בישראל על כל סמכות שלטונית שעניינה גירוש אדם מישראל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ