אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שימוש בזרעו של נפטר והימנעות הערכאה הדיונית להכריע בשאלות שאינן משפטיות במהותן באמצעות מעין "חקיקה שיפוטית"

שימוש בזרעו של נפטר והימנעות הערכאה הדיונית להכריע בשאלות שאינן משפטיות במהותן באמצעות מעין "חקיקה שיפוטית"

תאריך פרסום : 09/02/2017 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
43504-02-10
30/01/2017
בפני סגן הנשיאה:
אלון גביזון

- נגד -
מבקשים:
1. משפחה חדשה - הארגון לקידום זכויות המשפחה בישראל
2. פלונית
3. פלונית
4. פלוני

עו"ד אירית רוזמבלום
משיבים:
1. מרכז החולים הממשלתי המרכז הרפואי תל אביב ע"ש א. סוראסקי
2. היועמ"ש/ פרקליטות מחוז דרום - אזרחי

עו"ד שני כץ
פסק דין
 

 בענין: שימוש בזרעו של XXX ז"ל (המנוח)

 

בבקשה שבפני עותרים המבקשים  לאשר ההסכם שנחתם בין מבקשת 2  ובין מבקשים  3-4 בעניין שימוש המבקשת 2 בזרעו של המנוח,  XXX  ז"ל  (להלן: "המנוח"), בנם של מבקשים 3-4.

 

כן עותרים המבקשים למתן צו עשה כלפי המשיבים, שיאפשר למבקשת 2 לעשות שימוש במבחנות המכילות את תאי הזרע של המנוח, המצויות בידי משיב 1, לצורך הפרייתה.

 

א. השתלשלות עובדתית ודיונית:

 

  1. מבקשים 3 ו-4 הינם הוריו  (להלן : "ההורים") של המנוח יליד 1986 , אשר הלך עולמו ביום XXX, לאחר מאבק במחלת הסרטן, בהיותו בן 27 כשהוא רווק.

 

  1. המבקשת 2 (להלן: "המבקשת") הינה רווקה, בת 32.

 

  1. ע"פ המפורט בתסקיר העו"ס לסדרי דין מיום 11/1/17, המנוח ומבקשת 2 הכירו לראשונה לפני מספר שנים, עת עבדו יחד. הקשר ביניהם כלל יחסי רעות וידידות כחברים לעבודה.

            לאחר שהמנוח חלה ונאלץ לעזוב את עבודתו, נותק הקשר ביניהם, אך בהמשך חודש כאשר המנוח פנה למבקשת כי תסייע בידו בהקמת מענה קבוצתי- תמיכתי לצעירים חולה סרטן. המבקשת  חברה למנוח, ויחד הקימו קבוצת תמיכה כזו, והקשר הידידותי  ביניהם התחזק, אך  לא הפך לקשר זוגי.

 

  1. בהתאם למפורט בסעיף 20 לתגובת היועמ"ש, המנוח הפקיד את זרעו בעודו בחיים, וזאת בטרם החל בטיפולים במחלת הסרטן. ב"כרטיס שומר זרע"  מיום  8/2/11 ציין המנוח כי:

"במידה ולא אוכל לתת הוראה מכל סיבה שהיא, לרבות פטירה, אני מאשר שימוש בזרעונים לצורך טיפולי פוריות לבת זוגי", תוך שציין מפורשות את שם אמו, המבקשת 3, כמוטבת.

 

  1. ע"פ האמור בסעיף 16 לבקשה, המנוח פעל ועשה באופן רצוני ואקטיבי למען הפקדת זרע של עצמו, מתוך רצון ברור וצלול להמשיך את זרעו שלו ולהעמיד ממנו צאצאים, בין אם יחיה ובין אם ימות.

           

            עפ"י הנטען בסעיף 13  לבקשה, ביום 25.5.2014 , ארבע שנים לאחר גילוי המחלה, ביקש המנוח מאמו- המבקשת  3, כי תדאג לכך שייעשה שימוש במנות הזרע המוקפאות שלו לצורך הבאת ילדים, ככל שילך לעולמו – " אני מבקש בכל לשון של בקשה תדאגי לכך שישתמשו במנות הזרע שלי כדי להביא ממני ילדים לעולם במידה ואמות".

 

  1. ביחס למבקשת, נטען בבקשה , כי גמרה אומר בליבה להקים משפחה משל עצמה בין בדרך של זוגיות ובין בדרך של הורות יחידנית . משהזמן נקף והמבקשת נותרה  רווקה,  היא החליטה שבשלה העת להרות ולהפוך לאם יחידנית מתוך בחירה.

 

  1. ההורים , כך נטען בבקשה, פנו אל המבקשת על מנת שתהרה מזרעו של המנוח וזו  נעתרה לפנייתם, תוך שבין ההורים לבין המבקשת נרקמו במשך הזמן  יחסים קרובים ואוהבים.

            ההורים והמבקשת  ערכו הסכם ביום 9.7.2015, המסדיר את מערכת היחסים ביניהם לגבי הצאצא שיולד  מזרעו של המנוח. במסגרת הסכם זה ביקשו המבקשים להסדיר את עניין ההפריה, מהלך ההיריון ותוצאות ההליך.

 

  1. יוער כי בד בבד עם הגשת הבקשה , הגישה מבקשת 1- עמותת " משפחה חדשה"  בקשה להצטרך להליך כידיד בית משפט, אך בדיון שהתקיים ביום 12.9.2016 נמחקה הבקשה בהסכמת הצדדים, וזאת בשים לב לכך שב"כ העמותה מייצגת ממילא את מבקשים 2-4 בבקשה שבתיק זה.

 

  1. עמדת היועמ"ש, כפי שזו נמסרה בתגובתה אשר הוגשה ביום 15.9.2016, הינה כי נושא הוצאת זרע מנפטר והשימוש בו לאחר מותו מעורר שאלות מורכבות מתחומים שונים, ובהם; תחום המשפט, רפואה, פילוסופיה, דת, כבוד האדם, כבוד המת, המשכיות ומשפחה. כאשר שאלות אלו מושפעות מערכים , רגשות ואמות מידה מוסריות ולכן ההתייחסות אליהן משתנה מאדם לאדם וממקרה למשנהו.

 

עמדת ב"כ היועמ"ש, אשר גובשה לאחר דיונים מעמיקים שהתקיימו במשרד המשפטים בסוגיה זו יחד עם רשויות המדינה הנוגעות בדבר ובשיתוף עם מומחים מתחומי הרפואה, המשפט והפילוסופיה,  גובשה לכלל הנחייה שעניינה "נטילת זרע לאחר המוות ושימוש בו" - הנחייה  היועמ"ש שמספרה 1.2202 מיום 27.3.2003 ( להלן: "הנחיית היועמ"ש") .

 

הנחיית היועמ"ש באשר לשימוש בזרע לאחר המוות מבוססת בעיקרה על שני יסודות מרכזיים:  האחד הינו כיבוד רצון הנפטר, הנובע מעקרון האוטונומיה של הפרט וזכות האדם על גופו, והשני הוא רצונה של בת זוגו של הנפטר בהמשכיות  ובילד משותף.

 

המקרה הברור הוא כאשר האדם מביע את רצונו קודם מותו בדרך מפורשת וקונקרטית, שאז יש לכבד את רצונו. המקרה המורכב יותר, הוא כאשר רצונו של המנוח להבאת ילדים מזרעו לאחר מותו, לא הובע באופן ברור בחייו, ואז יש לבחון את רצונו המשוער של הנפטר.

 

הנחית היועמ"ש יוצאת מנקודת הנחה כי כאשר אדם נשוי או מנהל חיים משותפים עם בת זוג, ככלל העמדת צאצאים מבת זוגו, גם לאחר מותו, עולה בקנה אחד עם רצונו, בייחוד כאשר הנפטר חשוך ילדים.  הנחה זו ניתנת לסתירה , אולם היא תעמוד בתוקפה כל עוד לא קיימת אינדיקציה כי המנוח  היה מתנגד לכך.

 

 עוד נטען בתגובה כי הנחית היועמ"ש לא מאפשרת שימוש בזרע מקום שהדבר עומד בניגוד לרצונו של המנוח כפי שהובע במפורש או כפי שנלמד מנסיבות חייו של הנפטר

 

על כן, עפ"י ההנחיה יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו והעובדות הקונקרטיות שלו , כאשר יש לשקול בחיוב בקשה לקבלת תסקיר פקידת סעד כאינדיקציה נוספת ואובייקטיבית הן באשר לרצונו של המנוח והן ביחס לרצונה של בת הזוג ועל מנת לוודא כי אינה נתונה להשפעות וללחצים הפוגעים בשיקול דעתה.

 

  1. כן נטען בתגובה כי באשר למעמדם של קרובי המנוח, פרט לבת הזוג,  קובעת הנחית  היועמ"ש כי ככלל אין לאלו מעמד חוקי לעניין הבאת ילדים לעולם מזרעו של אדם לאחר מותו. כשם שאין לקרוביו האחרים, זולת בת זוגו, מעמד חוקי בחייו  של הנפטר לעניין הבאת ילדים לעולם, כך אין להם מעמד גם לאחר מותו.

אף במקום בו מסיבות שונות קיים מעמד כזה, בין בשל נסיבותיו המיוחדות של המקרה והמועד בו ניטל הזרע, ובין בו המנוח הותיר צוואה המעניקה מעמד כלשהו להורים, עפ"י ההנחיה הנ"ל  על בית המשפט לבחון האם טובתם של הצדדים עולה בקנה אחד עם התהליך המבוקש.

 

  1. בתגובת ב"כ היועמ"ש צוין כי לאחר פרסום הנחיית היועמ"ש, נדונה סוגיית האפשרות כי אישה אשר לא הכירה את הנפטר תעשה שימוש בזרעו לשם הפרייתה – תמ"ש (קריות ) 13530/08.

באותו עניין, ובפסק הדין מיום 6/12/09 שניתן על ידי כבוד השופטת  אספרנצה אלון בבית המשפט לענייני משפחה בקריות בתמ"ש 13530/08 (משפחה חדשה נ' מרכז רפואי רמב"ם מיום 6.12.2009) אושר השימוש המבוקש , וזאת , בין היתר, לאור העובדה כי למנוח לא היתה בת זוג קבועה בחייו וכן לאור התרשמות בית המשפט בדבר רצון הנפטר, כפי שעלה מנסיבות אותו מקרה.

 

נוכח פסק הדין הנ"ל, במקרים נוספים בהם לא היתה למנוח בת זוג קבועה בחייו והתבקש שימוש בזרעו לאחר מותו, והוצגו ראיות המצביעות על כך שהשימוש המבוקש עולה בקנה אחד עם רצון הנפטר, לא התנגד היועמ"ש לבקשה והשאיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט, תוך המלצה לעריכת תסקיר עו"ס לסדרי דין ככלי עזר , בין היתר, לשם התחקות אחר רצון המנוח ורצון האם המיועדת.

 

  1. במקרה דנן, עפ"י האמור בתגובת ב"כ היועמ"ש, המנוח הביע רצון מפורש, ואף בכתב , כי ייעשה שימוש בזרעו לאחר מותו , וזאת כפי העולה, בין היתר,  מ"כרטיס שומר הזרע". 

 

בנסיבות אלו, הותיר היועמ"ש ההכרעה בעניין רצונו של המנוח לשיקול דעתו של בית המשפט.

 

  1. כן הציעה ב"כ היועמ"ש בתגובתה כי בית המשפט יבחן את ההסכם שנערך בין המבקשת ובין ההורים וכן יתרשם מהם בעצמו על מנת לבחון האם ההסכם מהווה התייחסות הולמת למכלול הבעיות והקשיים העלולים להתעורר, והאם ההסכם מסדיר בצורה ראויה את הזכויות והחובות של הצדדים על מנת למנוע מחלוקות עתידיות בין הצדדים ולהבטיח הבנה של הצדדים את זכויותיהם , וכן באם הצדדים מבינים את תוכן ההסכם ואת משמעויותיו.

 

  1. ככל שיתרשם בית המשפט כי השימוש בזרע תואם את רצון המנוח וכי ההסכם מסדיר בצורה ראויה את היחסים בין הצדדים, לגישת היועמ"ש, לא תהיה מניעה לאשר ביצוע התהליך בהתאם לתנאי ההסכם ובכפוף לקבלת תסקיר עו"ס לסדרי דין שיבחן את רצונה האמיתי של המבקשת לשימוש בזרע.

 

  1. כן הדגישה ב"כ היועמ"ש בתגובתה כי ככל שיאושר הסעד המבוקש, המבקשת תהא ההורה היחיד של הילד שעתיד להיוולד וכי להורי המנוח לא יהא כל מעמד מיוחד, למעט מעמד של סבים,  וכי כל ההחלטות הקשורות בהריון יהיו של המבקשת בלבד.
  2. בדיון אשר התקיים בפני ביום 12/9/2016 הסכימו הצדדים כי יוגש תסקיר עו"ס כאמור בתגובת ב"כ היועמ"ש.

במועד הדיון האמור הגישו המבקשת וההורים הסכם מתוקן לאישור בית המשפט, ובהחלטתי מאותו יום  לאחר שהתרשמתי כי הצדדים להסכם הבינו את משמעותו ואת תוצאותיו, החלטתי כי אדרש לסוגיית אישור ההסכם לאחר קבלת  תסקיר העו"ס.

 

  1. תסקיר עו"ס לסדרי דין הוגש ביום 12.1.2017. התסקיר נערך לאחר שעו"ס לסדרי דין נפגשה עם המבקשת, עם הורי המנוח ועם הוריה של המבקשת.

 

מהתסקיר עולה כי ימים ספורים לפני מותו פנה המנוח לאמו בבקשה בע"פ לפיה הפקיד בידיה את האחריות לזרעו שהוקפא. לדברי האם, המנוח לא נקב בשם של אם מיועדת ספציפית אך הסמיך אותה לאתר את האישה המתאימה.

 

  1. כן עולה מהתסקיר כי בין המנוח לבין המבקשת היו קשרי ידידות, וכי לאחר פטירתו של המנוח הגיעה המבקשת לבית הוריו לבקרם ולתמוך בהם וכך הקשר ביניהם התהדק.

באחד הביקורים שיתפה המבקשת את אם המנוח בהליך פנייתה לבנק הזרע לצורך הפרייה והאם הציעה לה להפרות מזרעו של בנה.

המבקשת לאחר התחבטות ולאחר שבחנה את כל ההשלכות וההיבטים השונים הכרוכים בהליך שכזה, הגיעה להחלטה כי מעוניינת בכך ובהמשך, פנו יחדיו לעורך דין לצורך תיאום ציפיות וחתימה על הסכם.

 

  1. העו"ס לסדרי דין התרשמה מהמבקשת כבחורה עצמאית ושאפתנית, שקולה ומאורגנת, אשר מתכננת צעדיה בקפידה, תוך הפעלת שיקול דעת מחושב וזהיר.

 

לדברי העו"ס ניכר כי יצר האימהות בוער בקרבה של המבקשת וכי היא בשלה וערוכה לכך.

העו"ס מציינת בתסקירה כי המבקשת החליטה לממש את אימהותה במסגרת של משפחה יחידנית וזאת אף טרם עלה  נושא הפריית זרעו של המנוח. ניכר כי גם כוונותיה ועניינה בהליך הנדון הנם טהורים, והיא אינה מונעת משיקולים כלכליים ו/או תוצר של לחצים רגשיים אשר מופעלים עליה.

 

 

כן מציינת העו"ס כי משיחה עם המבקשת  עולה כי "מבינה את משמעות ההליך הנדון והשלכותיו, לרבות אחריותה המלאה על גידולו של הצאצא העתידי להיבטיה השונים (כלכלית, פיזית, רגשית וכד').".

 

המבקשת תיארה בפני העו"ס את הקשר בינה ובין הורי המנוח כקשר מיטיב ומיוחד .

 

  1. העו"ס אף תיארה את המפגש בין המבקשת והוריה ובין הורי המנוח וציינה כי "שרתה אוירה נעימה  ונינוחה" וכי "במהלך המפגש נצפתה דינמיקה חיובית ותקינה ביניהם" וכי "ניכר כי שני הצדדים קשובים אלה לאלו, מלאי הערכה ופרגון".

 

בשיחה של העו"ס עם הורי המנוח הבהירו ההורים כי אין כל ציפייה מצדם לטפל באופן  יומיומי בצאצא שייוולד אלא" לשמש כסבים ולא כהורים פסיכולוגיים מכל המשתמע מכך", וכי עניינם הנו למלא אחר צוואתו הביולוגית של בנם ז"ל ולהגשים את רצונו בהמשכיות קיומו באמצעות שימוש בזרעו, וכן לממש את רצונם הטבעי להיות סבים.

 

מהשיחה עם העו"ס כמפורט בתסקירה עלה כי ברור להורי המנוח כי המבקשת תהא האפוטרופסית הטבעית והבלעדית של הצאצא  שייוולד כי כל ההחלטות הנוגעות לצאצא נתונים בידי המבקשת מבלי  שתהא כל יכולת חוקית מצדם להשפיע על כך.

 

  1. בסיכום התסקיר ציינה העו"ס כי "לפנינו מקרה אנושי מרגש, בו מהולים רגשות של צער וכאב עמוקים יחד עם רגשות שמחה ותקווה לצמיחה, המשכיות וחיים חדשים".

 

העו"ס אף התרשמה כי "שני הצדדים מסכימים ומבינים את משמעות ההליך בהווה ובעתיד-כאשר ברור לכל, כי XXX, אם הצאצא לכשייוולד-תגדל אותו, תהיה אחראית עליו ותהיה האפוטרופסית הבלעדית עליו לכל המשתמע מכך. כמו כן, ברור ונהיר לשני הצדדים כי XXX וXXX יוגדרו כסבים של הצאצא וכך יישאר מעמדם בהקשר לצאצא, לכל המשתמע מכך".

 

  1. לאחר הגשת התסקיר ביקשה ב"כ המבקשים כי בית המשפט ייעתר לבקשה , וכי מיד לאחר הולדת הילד תוכל המבקשת לרשום אותו כבנו של המנוח ולשאת את שם משפחתו.

 

  1. ב"כ היועמ"ש הודיעה כי בנסיבות המקרה דנן, בהן המנוח הותיר הוראות מפורשות בכתב ידו בדבר רצונו לשימוש בזרעו לאחר מותו  ונוכח המלצות התסקיר, מותיר היועמ"ש ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט.

כן עתרה ב"כ היועמ"ש כי ככל שבית המשפט יתיר שימוש בזרעו של המנוח ועל מנת לייתר הליך נוסף בנוגע לרישום האבהות, ובהתאם להוראת סעיף 35 להנחיית היועמ"ש , מתבקש  ביהמ"ש ליתן הוראות באשר למעמד הקטין אשר ייוולד  כתוצאה מההליך ובעיקר לעניין רישומו כילדו של המנוח , והמנוח כאביו, וזאת לאחר הצגת המסמכים המתאימים מהמוסד הרפואי המטפל, אשר יוכיחו כי הקטין נולד לאחר שימוש בזרע המנוח.

 

 

 

ב. הכרעה:

 

  1. סוגיית השימוש בזרעו של נפטר טרם הוסדרה בחקיקה , ובית המשפט  לענייני משפחה נדרש לתן מענה למקרה הקונטרסטי שבא בפניו באמצעות  מעין "חקיקה שיפוטית" , שמן הראוי ותהא זהירה ומדודה.

 

  1. ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום ההולדה , ואשר מאפשרות שימוש בזרעו של נפטר והבאת ילדים לעולם לאחר מותו תוך הפריית אישה מזרע זה , מקדימות את החקיקה בתחום זה, ומביאות בפני היושב בדין מקרים סבוכים להם הוא נדרש ליתן מענה בכלים המשפטיים המוכרים לו  וזו בעת שמקרים אלו  קשורים גם לשדות נוספים - חברתיים, מוסריים, פילוסופיים , דתיים , פסיכולוגיים , ועוד מלבד השדה המשפטי .

 

  1. לא אבוש לציין כי אני חש באי נוחות להכריע בשאלת השימוש בזרעו של נפטר לאחר מותו וזאת ללא חקיקה מפורשת אשר מביאה בפני היושב בדין  את עמדת  המחוקק  וזאת לאחר שבהליך שקדם לחקיקה  נבחנו על ידי המחוקק  מכלול השאלות המתעוררות בסוגיה מורכבת זו.

            בהעדר חקיקה מפורשת בסוגיות אשר המענה להן כרוך במענה לשאלות מתחומים נוספים לתחום המשפטי לרבות  התחום החברתי, הפילוסופי , הפסיכולוגי והדתי, ככלל סבורני כי על הערכאה הדיונית ( בית המשפט לענייני משפחה )  להימנע, ככל הניתן, במתן מענה שהוא בבחינת מעין " מחקיקה שיפוטית" .

 

  1. מפסה"ד שניתן ביום 22/12/16 בבע"מ 7141/15 עולה כי , בהעדר חקיקה מפורשת , העיגון המשפטי לשימוש בזרעו של נפטר לאחר מותו מבוסס בראש ובראשונה על חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו.

כבוד האדם בעייננו משמעו כבוד המת, המורה אותנו כי לאחר מותו של אדם יש לקיים את רצונו ולכבד את זכותו להמשכיות.

 

בעניין גבולות כיבוד רצון המת , בהעדר הוראת חוק מפורשת, יפים הם דברי כבוד השופט י.עמית בבע"מ 7141/15 כי   "ובכלל, יש להישמר מלהקיש בין זכות החי לזכות המת....אלא שחלק מהזכויות נחלשות ומאבדות מכוחן עם מותו של אדם, ומכל מקום, גם בהנחה שהזכות להורות משתרעת לאחר מיתה, הרי שאין כוחה וגבורתה כזכות הורים בחיים. רטוריקה חזקה מדי אודות זכות המת וכבוד המת , עלולה לדחוק רגליהם של החיים, ומכך יש להישמר".

 

  1. בפסה"ד הנ"ל עושה בית המשפט העליון הבחנה ברורה בין מקרה שבו אדם טרם פטירתו הביע את רצונו המפורש והברור כי יעשה שימוש בזרעו גם לאחר מותו,  לבין מקרה שבו נפטר לא הביע את רצונו המפורש שאז בית המשפט פונה לרצונו המשוער בדבר השימוש בזרעו לאחר מותו.  ברי כי המקרה הראשון, הנו מורכב פחות.

 

            עוד עולה מפסה"ד שבבע"מ 7141/15 כי במקרה שבו נפטר הביע את רצונו המפורש כי יעשה שימוש בזרעו לאחר מותו, עקרון כיבוד המת יוביל ככלל ובנסיבות המתאימות את בית המשפט להיעתר ל"צוואתו".

 

  1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בהסכם שנחתם בין המבקשים , בתסקיר העו"ס לסדרי דין,

ומשהותיר ב"כ היועמ"ש ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, אני מוצא להיעתר לסעדים המבוקשים, וזאת לאחר שבחנתי את  רצון המנוח ואת מכלול האינטרסים של הצדדים.

 

 

 

  1. נחה דעתי , בראש ובראשונה, כי אכן רצונו המפורש של המנוח היה כי ייעשה שימוש בזרעו לאחר מותו וכי בקשת המבקשים  עולה בקנה אחד עם רצונו המפורש של המנוח להביא צאצאים לעולם. ראה לעניין זה  "כרטיס שימוש בזרע "  עליו חתם המנוח ודברי  המנוח כמפורט בסעיף 13 לבקשה.

 

  1. משהוכח כי למנוח לא היתה בת זוג , ומשכך לא קמה כל התנגדות מצידה לשימוש בזרעו של המנוח, הרי שקיום רצונו המפורש של המנוח, אינו מתנגש עם זכות של בת זוגו.

 

  1. מהתסקיר עולה רצונה החופשי של המבקשת לביצוע ההפריה מזרעו של המנוח, תוך הבנה בדבר משמעות התהליך ותוצאותיו ו/או השלכותיו.

 

  1. כמו כן, מעיון בהסכם אשר הובא  לאישורי בדיון מיום 12/9/16 מצאתי כי הסכם  זה מסדיר את מערכת היחסים בין ההורים ובין המבקשת באופן שאינו פוגע בשיקול דעתה החופשי של המבקשת ואינו מקנה להורי המנוח מעמד מיוחד כלפי הקטין שייוולד ואשר  יכול וייפגע במעמדה של המבקשת כהורה לקטין שייוולד, למעט מעמדם כסבים.

ע"פ התרשמותי ההסכם אף עונה על צרכיו וטובתו של הצאצא שייוולד, כאשר הגבולות במעמד הורי המנוח  מול מעמד  המבקשת כלפי הצאצא שייוולד ברורים.  כמו כן התרשמתי כי הצדדים חתמו על ההסכם מתוך הבנה למשמעויותיו , מתוך רצון חופשי ובעיקר מתוך  " מפגש רצונות" ובבחינת " זה נהנה וזה נהנה ". 

 

  1. בדיון שהתקיים ביום 12/9/16 העליתי מיוזמתי את שאלת סמכותו של בית משפט זה לאשר את ההסכם שנחתם בין ההורים לבין המבקשת וזאת כאשר הקטין טרם בא לעולם בבחינת " להקדים את המאוחר".

            משהוגש התסקיר , לדדי אין כל מניעה לאשרו , שכן ההסכם אף שהוא מתייחס לקטין שייוולד בעתיד  מזרעו של המנוח,  עיקר מהותו הסדרת היחסים שבין המבקשים  , בינם לבין עצמם, ולאו דווקא ביחסים שבינם לבין הקטין שייוולד.

            יתרה מזו, ובהעדר חקיקה מפורשת המסדירה את סוגיית השימוש בזרעו של נפטר , יש לברך על הסכם שכזה  העובר תחת בקורת שיפוטית ושיש בו כדי למנוע מצבים של לחצים על מי מהצדדים , על " סחר" ועל " תן וקח" בזרעו של נפטר , ובוודאי שיש בו כדי למנוע סכסוכים עתידיים בעתיד. לעניין אישור הסכם ביחס לקטין שטרם נולד ראה גם תה"ס ( ת"א )  855/10/13 של כבוד השופטת סנונית פורר  ).

           

ג.          לסיכום

 

  1. אשר על כן, ונוכח אמור לעיל, הנני מורה למשיבים לאפשר למבקשת 2 לעשות שימוש במנות הזרע שהפקיד המנוח: XXX ז"ל , לצורך הפרייתה.

 

כמו כן, אני מורה כי לאחר שהצאצא ייוולד ויוצגו בפני משרד הפנים מסמכים מתאימים מהמוסד הרפואי המטפל, אשר יוכיחו כי הצאצא נולד לאחר שימוש בזרע המנוח, יירשם הצאצא שייוולד כבנו של המנוח.

 

כמו כן , ובהמשך לדיון שהתקיים בפני ביום  12/9/16 , הנני מאשר את ההסכם עליו חתמו המבקשים   ( סומן באות  א' והכולל 5 עמ'  ) וזאת מכוח סעיף 3 (ג )  לחוק  בית המשפט לענייני משפחה ונותן לו תוקף של פסק דין.

 

  1. נוכח המצויין בסעיף 12 להסכם שנחתם בין הצדדים כי במידה וההתקשרות בין המבקשים לא תסתיים בהולדת ילד, יהיו ההורים רשאים לעשות שימוש בזרעו של המנוח ובכפוף לאישור בית המשפט, מצאתי להבהיר  כי במקרה זה ההורים  לא יהיו רשאים לעשות שימוש בזרעו של המנוח אלא לאחר פניה מוקדמת לבית המשפט ורק לאחר שבקשתם תענה בחיוב, ככל שתענה.

 

  1. מצאתי לאחל למבקשים הצלחה בהליך .

 

 

 

 

 

 

המזכירות תמציא פסק הדין לבאי כח הצדדים ותסגור את התיק.

 

הנני מתיר פרסומו של פסק הדין ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.

 

ניתן היום, ג' שבט תשע"ז, 30 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.

    

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ