אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שילוני נ' חברת ביטוח הפניקס ואח'

שילוני נ' חברת ביטוח הפניקס ואח'

תאריך פרסום : 04/05/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
877-12-13
29/04/2014
בפני השופט:
איילת הרץ

- נגד -
התובע:
יפתח שילוני
הנתבע:
1. חברת ביטוח הפניקס
2. חברת ביטוח "שומרה"
3. שמעון אסולין

פסק-דין

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 14.5.13 בחיפה.

2. לטענת התובע, נסע במסלול השמאלי ובמסלול הימני נסע רכב הנתבע 3 המבוטח ע"י הנתבעת 1. לפתע, ניתקה קוביית מתכת שהיתה על הגרר ועפה למסלול הנסיעה של רכב התובע. צוין כי על רכב הנתבע היו מונחים חפצים נוספים שגם הם לא היו קשורים והיוו סכנה. עם נפילת קובית המתכת למסלול נסיעתו, בלם התובע את רכבו באופן מידי, קוביית המתכת פגעה בפגוש הקדמי וגרמה לנזק. בשל הבלימה הפתאומית, רכב המבוטח ע"י הנתבעת 2, שנסע מאחוריו בלם ופגע בחלקו האחורי.

3. לטענת הנתבעים 1 ו 3, קובייה מרובעת השתחררה מרכב הנתבעים 1 ו3 לעבר רכבו של התובע, אשר לא שמר מרחק מספיק מרכב הנתבעים ועקב כך פגע עם חלקו הקדמי בקובייה שהשתחררה. לאחר שרכב התובע בלם, הגיע לפתע רכב הנתבעת 2 שלא שמר מרחק מרכב התובע ופגע ברכב התובע. הנתבעים 1 ו 3 טענו כי אחריותם הינה בגין הנזק הקדמי בלבד וכי האחריות לנזק האחורי מוטלת במלואה על רכב הנתבעת 2 שלא שמר מרחק מרכב התובע והיה עליו להיערך לעצירה.

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נסע בנתיב השמאלי כשרכב הנתבעים 1 ו 3 נוסע בנתיב הימני. לפתע, ניתקה מרכב הנתבעים 1 ו 3 קוביית ברזל גדולה ועפה לעבר מסלול נסיעתו. התובע בלם מידית את רכבו ואז נפגע מאחור ע"י רכב הנתבעת 2, פגיעה מינורית. התובע טען כי הפגיעה מאחור היתה בינונית ומכאן הוא מסיק שהנהג ברכב הנתבעת 2 בלם את רכבו בטרם פגע ברכב התובע.

5. הנתבע 3 גם הוא חזר על גרסתו וציין כי נסע בנתיב השמאלי בעוד רכב התובע נסע במסלול הימני. לפתע, השתחררה קוביית ברזל מרכבו ועפה למסלול השני בו נסע באותה שעה רכב התובע. הקובייה פגעה בחלק הקדמי של רכב התובע וגרמה לו לנזק. ואז פגע בו מאחור רכב הנתבעת 2. הנתבע 3 טען כי הבחין במראה שרכב הנתבעת 2 היה צמוד מאוד לרכב התובע בטרם הפגיעה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על שני הצדדים בחלקים שווים, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותו הרהוטה, הבהירה והעקבית של התובע והיא מהימנה עלי. בנוסף, הנתבע 3 עצמו הודה כי השתחררה קובייה מרכבו ופגעה בחלק הקדמי של רכב התובע. גם הנהג ברכב הנתבעת 2 תמך בגרסה זו והודה כי הבחין בעצם המשתחרר מרכבו של הנתבע 3 ופוגע ברכב התובע וכתוצאה מכך בלם התובע את רכבו והנתבע בלם אחריו ופגע ברכבו מאחור.

באשר לחלוקת האחריות בין הנתבעים, הרי שגרסת התובע שהיתה כאמור מהימנה בעיני, והיא תמכה בגרסתו של הנהג ברכב הנתבעת 2, לפיה הנהג הספיק לבלום בטרם פגע ברכב התובע מאחור וכתוצאה מכך המכה שנגרמה היתה קלה עד בינונית.

7. הואל והתאונה ארעה בעת שקובייה השתחררה מרכבם של הנתבעים 1 ו 3 ופגעה ברכב התובע הרי שאין חולק שהם האחראים לנזק שנגרם לחזית רכבו של התובע.

ביחס לחלק האחורי –

סבורה אני כי חלה אחריות על הנתבעת 2 מאחר ורכבה לא שמר מרחק שיאפשר בלימה בשעת חירום וזאת בניגוד לאמור בתקנות התעבורה.

עם זאת, סבורה אני שעל הנתבעים 1 ו 3 חלה אחריות למחצית מהנזקים שנגרמו לחלק האחורי של רכב התובע, וזאת מהטעם שהשתחררות הקובייה מרכבו של התובע היא הסיבה בלתה אין לבלימת רכב התובע ופגיעת רכב הנתבעת 2 בו כתוצאה מכך. דומה הדבר לתאונת שרשרת שבה יש לחלק האחריות בין הנהגים הפוגעים, ויש לראות בנתבעת 2 כאילו הצטרפה לתאונה קיימת. בחלוקת האחריות שמתי דגש גם על העובדה כי עפ"י עדויות התובע והנהג ברכב הנתבעת 2 הנהג הספיק לבלום בטרם הפגיעה וכתוצאה מכך נגרמה פגיעה קלה עד בינונית בלבד ברכב התובע.

באשר לנזק –

סבורה אני כי יש מקום להתערב ברכיב עוגמת הנפש שנתבע ולהפחיתו משבתביעת רכוש עסקינן. כמו כן, לא ניתן לפסוק פיצוי בגין אובדן שעות עבודה משרכיב זה לא הוכח בראיות.

9. התביעה מתקבלת ביחס לנזק הישיר והשמאות בלבד.

לפיכך, הנני מורה לנתבעים 1 ו 3 לשלם לתובע בגין החלק הקדמי סך של 1,579.5 ₪; 50% משכ"ט השמאי – 400 ₪; 50% מהחלק האחורי –3,357.9 ₪. קרי, סך כולל של 5,337.4 ₪.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעים 1 3 לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

הנני מורה לנתבעת 2 לשלם לתובע 50% מהחלק האחורי - סך של 3,357.9 ₪. כל זאת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 1.12.13, ועד למועד התשלום בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ