אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שייקה שאולי נ' מ'

שייקה שאולי נ' מ'

תאריך פרסום : 02/05/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום תל אביב - יפו
39749-08
02/05/2010
בפני השופט:
יאיר דלוגין

- נגד -
התובע:
שייקה
הנתבע:
מ.י. ע"י עו"ד שי ברנד
פסק-דין

פסק דין

לפני תביעה כספית על סך 40,000 ₪, לתשלום חובות ופיצויים, שחייבת הנתבעת לתובע, בעקבות הסכם שכירות שנחתם בין הצדדים ואשר במסגרתו שכרה הנתבעת את דירת התובע. בתיק דנן יידונו בעיקר טענות הנוגעות להפחתת פיצוי מוסכם בגין איחור בפינוי וכן טענות מסוג עושק, הטעיה וחוסר תם לב.

תמצית טענות התביעה

התובע טוען כי ביום 30.10.06, נחתם הסכם שכירות בין הנתבעת ולבינו, להשכרת דירה שבבעלותו ברמת-גן, בתמורה לדמי שכירות של 2,900 ₪ לחודש. ביום 10.10.07, הוארכה תקופת השכירות למשך שנה נוספת, בשל תחנוניה של הנתבעת, אשר לא היה לה לאן ללכת. בדיעבד הסתבר לתובע כי הנתבעת הציגה את עצמה כשוכרת הדירה ובהתאם לכך אף חתמה על הסכם השכירות, רק בשל העובדה שאמה שכבר הייתה מסובכת בחובות באותו מועד. למן חודש דצמבר 2007, החלה הנתבעת לצבור חובות בגין דמי שכירות. הנתבעת נותרה חייבת הפרשי שכר דירה עבור חודשים 12/07 עד 2/08, בסכום כולל של 1,400 ₪ ובסכום של 2,900 ₪ עבור חודש מרץ 2008. הנתבעת חייבת 1,400 ₪ בגין ריבית על איחור בתשלומים, 49 ₪ בגין עמלות עבור שיקים שחזרו, 750 ₪ עבור ועד בית ו- 33,500 ₪ עבור פיצוי מוסכם לפי ההסכם וזאת בגין שישים ושבעה ימי איחור בפינוי הדירה. התובע טוען כי הצטבר חוב של כ-9,082 ₪ בגין ארנונה, לגביו הוא מבקש פיצול סעדים, למקרה והעירייה תפנה אליו בדרישה בעניין זה.

תמצית טענות ההגנה

הנתבעת טוענת כי התובע ידע כי בכוונתה להתגורר בדירה עם משפחתה. שכר הדירה שולם תמיד בזמן. כל פעם ששיק חזר, הסכום שולם במזומן. הנתבעת פרנסה בזמנו את אמה הנכה ואת אחותה. קיומם של חובות אחרים כלפי גורמים שאינם קשורים לתובע ולעסקה, אינם רלוונטיים לתביעה. הנתבעת רצתה לשלם את חוב ועד הבית ואת הפרשי שכר הדירה, אולם התובע דחה את פניותיה וטען כי סכומים אלה ייגבו במסגרת תביעה שתוגש כנגד הנתבעת. לפיכך, הנתבעת לא איחרה בביצוע תשלום כלשהו. הנתבעת טוענת כי התובע איים עליה ובגין כך הוגשה תלונה למשטרה. הנתבעת מלינה על כך שהתובע הגיש את התביעה במקור, בבית המשפט השלום בטבריה, רק כדי להקשות עליה וזאת בחסר תם לב. הנתבעת טוענת כי חובה עומד על סך של 2,900 ש"ח לכל היותר וזאת עבור חיובים שנוצרו עד יום 16.3.08 והמוזכרים בתביעה, כמפורט להלן – הפרשי שכר דירה לתקופה דצמבר 2007 עד מרץ 2008 בסך כולל של 2,150 ₪, וכן חוב ועד בית בסך של 750 ₪.

דיון

במסגרת הליכי התביעה, הסתבר שהוגשה תביעת פינוי על ידי התובע כנגד הנתבעת בתיק אחר. ניתן צו פינוי. הדירה פונתה בפועל על ידי הנתבעת ביום 26.9.08, אם כי לטענת התובע, עדיין נותרו במועד הנ"ל חפצים השייכים לה בדירה (עמ' 4, ש' 21 – 22 פר' יום 10.1.10). כמו כן, הסתבר כי התובע הגיש לביצוע את המחאת הביטחון ע"ס 20,000 ₪, שנמשכה על ידי אחותה של הנתבעת. לאחר שההתנגדות נדחתה, גבה התובע בגין ההמחאה, סך של כ-9,000 ₪, נכון ליום 10.1.10 (עמ' 4, ש' 18-19 לפר' יום 10.1.10).

ביום 31.12.08, ניתן על ידי פסק דין חלקי בהסכמת הצדדים, על סך של 5,846 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה. הסכום שולם בפועל ביום 3.2.09. הנתבעת הסכימה למתן פסק הדין החלקי, משום שהודתה כי נותרה חייבת אך ורק 2,600 ₪ בגין הפרשי שכר דירה עבור חודשים 1/08 עד 4/08, כי נותרה חייבת גם 1,746 ש"ח בגין דמי שכירות לחודש ספטמבר 2008 וכי נותרה חייבת 1,500 ₪ עבור ועד בית. התובע מנגד, הבהיר כי מבחינתו יש לזקוף את פסק הדין החלקי לטובת סכומי החוב שבתביעה ואשר מתייחסים לחובות שנצברו עד יום 16.3.08 בלבד.

פסק הדין החלקי, ע"ס 5,846 ₪, מכסה, אפוא, כמעט באופן מלא, את סכומי החוב עבור הפרשי דמי שכירות, חוב ועד בית ואף חוב הריביות הנטען ועמלות החזרת השיקים, שסכומם מגיע לכ-5,999 ₪, כאשר יתרת התביעה, הנה לפיצוי מוסכם בשל איחור בפינוי בסך של 33,500 ₪. יחד עם זאת, מאחר ואין קורלציה מדויקת בין החובות שבגינם הסכימה הנתבעת כי יינתן פסק דין חלקי ולבין סכומי החוב שבתביעה ומאחר והנתבעת הבהירה כי הסכמתה לפסק הדין החלקי, מבוסס על ייחוסו לחובות הנטענים על-ידה, סבורני כי אכן יש לראות את פסק הדין החלקי ואת הסכום ששולם בגינו בפועל, כמתייחס לחובות שפירטה הנתבעת (ראה סעיף 50 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973).

אין מנוס, אפוא, מהכרעה, לבד מנושא הפיצוי המוסכם, גם בסכומי החוב האחרים שבתביעה. אם יתקבל מי מסכומי החוב הנ"ל, אשר אינם נכללים בפסק הדין החלקי, לא ניתן יהיה לראות בפסק הדין החלקי כמי שפרע אותם ובהתאם לכך, תחויב הנתבעת בהן במסגרת פסק הדין הנוכחי והסופי.

במסגרת שמיעת הראיות, שמעתי את חקירת התובע על תצהירו ואת חקירתו של מר זאב רוזן, שנתן תצהיר לתמיכה בתביעה, כמי שביצע עבודות בדירה. תצהירו של עד זה בא בעיקר להפריך את טענת הנתבעת שלפיה לא ידעה כביכול שהתובע הנו עו"ד במקצועו. כמו כן, שמעתי את חקירת הנתבעת וכן את חקירתו של מר זלוף רונן, מכר המשפחה, שלפי הטענה נכח בעת חתימת הסכם השכירות המוארך מיום 10.10.07. אמה של הנתבעת, שהגישה תצהיר, התייצבה לדיון, אולם לא נחקרה וזאת לאחר שהתובע לא עמד בלוחות הזמנים שהקצבתי לחקירת העדים ולא נותר לו עוד זמן לחקור את העדה הנ"ל.

הפרה יסודית של ההסכם מצד הנתבעת

לאחר שעיינתי בחומר הראיות והתרשמתי מטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי הוכח לפני כי במועד שבו התובע דרש מאת הנתבעת לפנות את הדירה, הסכם השכירות כבר הופר על ידה באופן יסודי.

בכתב התביעה נרשם כי "...הנתבעת למן חודש דצמבר 2007 החלה לצבור חובות בגין אי תשלום דמי שכירות מלאים ... ומזה שמונה חודשים אינה משלמת מיסי ועד בית..." (סעיף 10 לכתב התביעה). כמו כן, מוזכר חוב ארנונה שלפי הטענה החל להצטבר, עוד למן כניסתה של הנתבעת לדירה, החל מחודש אוקטובר שנת 2006, בסכום של כ-9,082 ₪, נכון ליום 12.3.08.

התובע צירף לחומר הראיות, תצהיר של הגב' עיידה בכור, נציגת ועד הבית, שנחתם ביום 12.3.08, ואשר לפיו מזה חודשים ארוכים חזרה ופנתה אל אמא של הנתבעת לתשלום ועד הבית, ללא הועיל. לפי התצהיר, בעקבות כך, שילם התובע ביום 15.1.08, סכום של 500 ₪ עבור תקופה של חמישה חודשים וביום 10.3.08, סכום נוסף של 250 ₪. תצהיר זה לא רק שלא נסתר, אלא שהנתבעת הודתה בחוב זה בכתב הגנתה וגם במסגרת פסק הדין החלקי, הסכימה לשלמו (ראה סעיף 16 לכתב ההגנה).

הנתבעת מודה גם כך שלא שילמה את מלוא דמי שכירות לחודש 12/07 ונותר חוב של 400 ₪ בגין כך (סעיף 16 לכתב ההגנה). גם בתצהיר העדות הראשי, הודתה הנתבעת כי פיגרה בתשלום דמי השכירות, אם כי ציינה כי מדובר היה בפיגור קל (סעיף 21 לתצהיר).

בכל הנוגע לחוב הארנונה, הנתבעת הכחישה אותו באופן סתמי (סעיף 18 לכתב ההגנה). פנקסי העירייה שצורפו כנספח ח' לתביעה, מעידים על חוב של כ-9,082 ₪ נכון ליום 12.3.08. מסמך זה מעיד כי נכון ליום 1.1.08, כבר הצטבר חוב בגין שנת 2007, עבור מים בסך של 1,965 ₪ ועבור ארנונה על סך 4,973 ₪. לפי אותו מסמך, החיוב התקופתי עבור ארנונה עמד על כ-899 ₪ לחודשיים. משמעות הדבר, כי יתרת הפתיחה הנ"ל, של חוב הארנונה ליום 1.1.08, מתייחסת לחובות ארנונה שהצטברו במשך כעשרה חודשים לפני כן, היינו למן חודש פברואר 2007. משמעות הדבר, כי הנתבעת החלה להפר את ההסכם באי תשלום חובות הארנונה, זמן רב לפני שקיבלה את מכתב הפינוי מיום 21.1.08. גם חובות המים מתייחסים לחוב משנת 2007. הנתבעת לא הביאה בתצהיר העדות הראשית שלה, הוכחה כלשהי לכך שלא הצטבר חוב כאמור או מסמך או ראיה שיסתרו את פירוט החוב מיום 12.3.08, שהנו כאמור, מסמך מפנקסי העירייה.

אני רואה בחוב הנ"ל, של כ-9,082 ₪, שלא שולם בגין ארנונה ומים ואשר מתייחס לתקופה ארוכה שקדמה לדרישת הפינוי, כהפרה יסודית של ההסכם. הנתבעת אמנם התחייבה להירשם בעירייה כמחזיקה (סעיף 16 להסכם). מנספח ח' הנ"ל, נראה כי כך אכן היה. עובדה זו גם נתמכת מן האמור בסעיף 14 לתביעה. יחד עם זאת, החובה לשלם חובות ארנונה ומים, רשומה במפורש בסעיף 10 להסכם השכירות. גם אם הנתבעת נרשמה כמחזיקה ובכך הוקטן הסיכוי לפניית העירייה אל התובע בגין חובות הארנונה, לא ניתן לומר שאי תשלום החובות לעירייה, גם בנסיבות אלה, אינו בבחינת הפרת ההסכם מצד הנתבעת. גם אם העירייה מנועה מלגבות את חוב הארנונה מהתובע, התובע, כבעל הנכס, זכאי לכך שהנתבעת כמשכירה, תשלם את חובות העירייה במועדם ובמלואם, גם אם נרשמה כמחזיקה בעירייה, ולו לשם השקט הנפשי שלו ולמניעת כל חשש, שמא העירייה תפנה אליו בדרישה, למרות הכל.

בנוסף לחובות העירייה, לא שילמה הנתבעת את חובה לועד הבית במשך כחמישה חודשים שקדמו למכתב הפינוי והתובע נאלץ לשלם חובות אלה במקומה. בנוסף, צברה הנתבעת הפרשי חוב בגין שכירות לחודש דצמבר 2007.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ