אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שיאחי ואח' נ' נרדייה ואח'

שיאחי ואח' נ' נרדייה ואח'

תאריך פרסום : 22/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
8369-02-13
18/03/2013
בפני השופט:
איילת הרץ

- נגד -
התובע:
1. יעל שיאחי
2. 1.אילן שיאחי

הנתבע:
1. נסים נרדייה
2. גרסיה נרדיה
3. שייקה דפנה

פסק-דין

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 15.4.12 בראש העין.

2. לטענת התובעת, הנתבעים 1 ו 2 יצאו מחניה מאחורי רכבה של התובעת ועם צאתם מהחניה פגעו ברכב התובעת. הנתבעים 1 ו 2 טענו כי הפגיעה נוצרה כתוצאה מפגיעת צד ג' שפגע ברכבם בשעת היציאה.

3.לטענת הנתבעים 1 -2, רכב הנתבע 3 בניסיון לעקוף את רכב הנתבעים 1-2, הסיט ההגה ימינה, פגע ברכב הנתבעים 1-2 בצד שמאל בחלק הקדמי והדפו ימינה לעבר רכב התובעת החונה.

3. הנתבע 3 טען כי נסע ישיר בנתיבו ולפתע התפרץ הנתבע 1 מחניה בצד הדרך לנתיב נסיעת הנתבע 3 וגרם לתאונה.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד הנתבע 2 וחזר על גרסתו לפיה חנה על יד חנות פיצוחים, בזמן שאשתו נכנסה לחנות. כאשר חזרה התחיל לנסוע ולאחר שחלף כבר על פני מכונית אחת מאלה שחנו, פתאום, רכב הנתבע 3 עקף פס לבן, פגע בו מצד שמאל ודחף אותו אל עבר הרכב שחנה. בתשובה לשאלת נציג הנתבעת העריך הנתבע 1 את המרחק בין המקום בו חנה למקום בו ארעה התאונה בכ-30 מטרים. לאחר התאונה יצא בעל הרכב החונה מן הבית וצילם תמונות. לעניין המרחק וכמות הדקות שחלפה, הפנה התובע לתמונות בו נראה המרחק בין הפיצוצייה בה חנה לבין השער לידו חנתה המכונית החונה אליה נהדף ע"י רכב הנתבע 3.

הנתבעת 2 העידה אף היא וטענה כי נכנסה לפיצוציה בעוד בעלה חונה וממתין לה בחוץ. כאשר סיימה לקנות, החלה לחגור את חגורת הבטיחות והנתבע 1 החל לנסוע. לאחר שחלפו על פני שתי מכוניות חונות הגיע לשער כניסה ורכב הנתבע 3 הגיח משמאל פגע והדפם לעבר המכונית שחנתה ליד השער. הנתבעת 2 לא ידעה להעריך במספר מטרים את המרחק בו נסעו מהחניה למועד התאונה.

5. הנתבע 3 העיד וטען כי הנתבע 1 חנה בצד ימין בעוד הוא נוסע בכביש. הנתבע 1 ניסה ככל הנראה לצאת מחניה, זיהה את רכב הנתבע 3 ברגע האחרון ועל כן חזר פנימה לחניה ופגע ברכב התובעת החונה. הנתבע 3 טען כי לרכבו לא ארע כי נזק והוא לא תבע ולטענת הנתבעים 1-2 קיים צבע על גבי הרכב. לא הוצגו בפניי תמונות של רכב הנתבע 3.

התובעת בעלת הרכב החונה העידה אף היא וטענה כי בנה יצא לרחוב לאחר התאונה ולא היה עד לה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתם של הנתבעים 1-2 ולפיכך, יש לדעתי לדחות את התביעה כנגדם ולקבל את התביעה כנגד הנתבע 3 לחייבו בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של הנתבע 1 והיא מהימנה בעיני. הנתבע חזר בעקביות על גרסתו לפיה יצא ממקום החניה, החל לנסוע עבר בערך מכונית אחת ואז רכבו של הנתבע 3 הגיח והדפו לעבר הרכב החונה. שנית, גרסתו נתמכת בגרסתה המהימנה העקבית והמרובת פרטים של הנתבעת 1. לא מצאתי ממש בטענת נציג הנתבעת לפיה קיימות סתירות בגרסאות. הנתבעים 1 ו 2 אמדו המרחק במכוניות ולא במטרים ורק בתשובה לשאלת הנציג הנתבע 3 טען הנתבע 1 כי המרחק הינו 30 מטר אך חזר וציין כי לעניין המרחק והזמן, יש לבדוק מהו המרחק והזמן הלוקח לחלוף על פני מכונית.

שלישית, התמונות שהוצגו ממקום התאונה אף הן תומכות בגרסת הנתבעים 1 ו2, שכן נראה כי קיים מרחק בין הפיצוצייה על ידה חנה הנתבע 1 קודם לבין שער הכניסה שעל ידו ארעה התאונה.

רביעית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת הנתבע 1 לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, כתוצאה מההדיפה פגע דופן ימין של רכב הנתבע 1 ומעך את החלק האחורי של הרכב החונה.

נציג הנתבע 3 הגיש את הודעת התובעת בעלת הרכב החונה כתמיכה לגרסתו בדבר אופן קרות התאונה. ברם, אין חולק כי בעל הרכב החונה לא היה במקום בעת קרות התאונה ומכאן שאין להודעתו כל ערך ראייתי באשר לאופן התרחשותה. יתרה מזו, בנה של בעלת הרכב אף לא התייצב לדיון ולא נחקר על גרסתו.

בנסיבות אלה, משקיבלתי את גרסת הנתבעים 1 ו 2 לאופן קרות התאונה ושוכנעתי כי הנתבע 1 כבר יצא ממקום חנייתו ונסע בכביש מספר מטרים כשהוא חולף על פני מכונית אחת או שתיים חונות בטרם הגיע הנתבע 3 למקום, סבורה אני כי היה על הנתבע 3 לנסוע בסבלנות לאחר הנתבע 1 ולהימנע מביצוע העקיפה בצורה לא זהירה ובניגוד לחוקי התנועה על פני פס לבן, דבר שהיה מונע את הדיפת רכב הנתבעים 1 ו 2 על עבר רכב התובעת החונה.

לא מצאתי מקום להטיל אחריות תורמת על הנתבעים 1 ו 2, משלא מצאתי כי היה באפשרותם למנוע את התאונה, שכן לא ניתן היה לצפות שבעת שרכבם נוסע בכביש, יהדף אל עבר רכב חונה.

באשר לרכיב הוצאות בגין סיוע משפטי בסך 2,000 ₪ – דינו להידחות משבתביעות קטנות עסקינן.

7. סוף דבר, התביעה כנגד הנתבעים 1 ו 2 נדחית. התביעה כנגד הנתבע 3 מתקבלת.

הנני מורה לנתבע 3 לשלם לתובעת סך של 2,936 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 10.7.12 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא הנתבע 3 בהוצאות משפט בסך 500 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ