אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שטשוילי זורי זכריה נ' אביטן דליה

שטשוילי זורי זכריה נ' אביטן דליה

תאריך פרסום : 26/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום אשקלון
1172-09
25/05/2010
בפני השופט:
סבין כהן

- נגד -
התובע:
שטשוילי זורי זכריה
הנתבע:
אביטן דליה
פסק-דין

פסק דין

1.לפני תובענה שעניינה טענה למעשה מרמה מצד הנתבעת, עת מכרה לתובע רכב מדגם הונדה אקורד מ"ר 3140860 שנת ייצור 2006 (להלן:- "הרכב"), תוך שהיא מסתירה את היות המכונית בבעלות קודמת של חברת ליסינג.

לטענת התובע, ביום 28/01/08 רכש מהנתבעת את הרכב ובתמורה שילם סך של 119,000 ₪, סכום הגבוה ב-1,000 ₪ ממחיר המחירון והכל נוכח הבטחות הנתבעת, כי הרכב הוא בבעלות פרטית וכי היה בבעלות פרטית גם אצל בעליו הקודמים. אלא, שעל פי הנטען, נודע לתובע לאחר רכישת הרכב, כי בניגוד להצהרת הנתבעת, היה הרכב בבעלות ראשונה בידי חברת ליסינג.

לטענת הנתבעת, לא הסתירה העובדה כי הרכב היה בבעלות חברת ליסינג, כל נתוני הרכב היו בפני התובע ולא הוסתר דבר וכי התובע רכש את הרכב ביודעין כי מדובר ברכב שהיה בליסינג.

2.כאמור, השאלה העיקרית שעלתה לדיון בתיק זה הינה האם ידע התובע בעת הרכישה, כי הרכב היה בבעלות קודמת של חברת ליסינג אם לאו, לכן אדון בה תחילה.

3.בעדותו בבית משפט חזר וציין התובע, כי לא ידע שהרכב היה בבעלות חברת ליסינג וכי לא הוצג בפניו רישיון הרכב הישן שבו היה ביטוי לכך שהרכב בעברו מחברת ליסינג. עוד טען התובע, כי לו ידע כי הרכב איננו מבעלות פרטית, אזי לא היה מוכן לשלם את המחיר ששילם וכי לכל היותר היה מסכים לתשלום מחיר המחירון בהפחתה הקיימת בהיות הרכב בבעלות חברת ליסינג.

התובע העיד כי על דבר היות הרכב בבעלות חברת ליסינג נודע לו רק בשלב שלאחר הרכישה בו פנה למוסך לתיקון חלונות הרכב במסגרת תקופת האחריות, אז נאמר לו כי הרכב לא עבר טיפול ולכן בוטלה האחריות. בשל כך, ביצע התובע טיפול כפול על מנת להחזיר האחריות ובמעמד זה התברר לו, כי הרכב היה בבעלות חברת ליסינג.

4.בעדותה ציינה הנתבעת, כי ביום בו הגיע התובע לראות את הרכב הייתה במטבח וכי הסמיכה את אחיה ובנה לטפל במכירת הרכב, ציינה כי שמעה מחלון המטבח את אחיה בחצר אומר שהרכב הוא מליסינג וכי העבירה לאחיה מחלון המטבח את המסמכים של הרכב. יצוין כאן, כי הנתבעת לא העידה כי ראתה שהדברים נאמרים לתובע אלא רק שמעה מהחלון שהדברים נאמרים.

5.אחיה של הנתבעת, מר יעקב בליטי ציין, כי בעת שהראה הרכב לתובע הגיע גם מר עטל אליהו- האדם הנוסף שהתעניין ברכב ואשר הוגש תצהיר מטעמו וזה אמר בנוכחות התובע כי המחיר גבוה ביחס לעובדה שהרכב מליסינג, עוד ציין כי הראה לתובע ולמר עטל מסמך המעיד כי רכשו הרכב "מהונדה" וכי שם היה מצוין כי הרכב מליסינג.

6.לאחר ששמעתי את הצדדים לאחר עיון במכלול הראיות ולאחר שמיעת הצדדים, השתכנעתי, כי אמנם אמת דיבר התובע בעת שטען, כי במועד רכישת הרכב, לא ידע כי מדובר ברכב שבעברו שימש לליסינג.

על-פי התרשמותי מהעדים, ובשים לב למכלול נסיבות העניין, אומר כי עדותו של התובע הייתה סבירה, עקבית ומהימנה. בעדותו לא מצאתי סתירות כלשהן. ההפך הוא הנכון. מצאתי חיזוק לעדות זו בשאר הראיות, ובכלל זה עדות הנתבעת ואחיה מר בליטי יעקב.

7.עדותו של התובע באשר לנסיבות רכישת הרכב הותירה רושם מהימן עלי, באשר דבקה בה העקביות ומכאן התרשמותי כי התובע אכן לא ידע בעת רכישת הרכב על היות הרכב בבעלות חברת ליסינג בעבר. עובדה זו לא נסתרה, שכן הנתבעת ציינה כי שמעה שאחיה אומר שהרכב מליסינג אולם לא ראתה למי נאמר הדבר ואחיה של הנתבעת העיד כי אמר למר עטל שהתעניין ברכב כי הרכב מליסינג אך לא ניתן ללמוד מכך שהדברים נאמרו גם לתובע באופן ישיר.

גם המועד שבו העלה התובע את טענתו לראשונה, לאחר ביצוע התיקון ברכב, יש בו כדי לתמוך בטענת התובע, שכן סמיכות הזמנים יש בה כדי ללמד, כי אמנם, כטענתו, לא ידע התובע, כי הרכב הינו רכב ליסינג, עד אשר צויין עניין זה בפניו במוסך.

8.יצוין, כי טענת התובע לפיה ניתן ללמוד מהעובדה ששילם עבור הרכב מעל מחיר המחירון, על כך שלא ידע על היות הרכב מחברת ליסינג, אינה בהכרח מחזקת את טענתו לאי הידיעה כי יתכנו מצבים בהם, בנסיבות מסוימות, יופחת הסכום הנדרש ממחיר המחירון בשל סיבות שונות כגון תאונות שהביאו להחלפת חלקים ברכב וכיוצ"ב ויתכנו אף מצבים הפוכים בהם תתבקש תוספת מחיר כגון בשל תוספות איבזור ברכב, בשל הביקוש בשוק וכיוצ"ב ומכאן סבורתני, כי עובדה זו אינה מעלה ואינה מורידה.

9.באשר לתצהיר שהוגש על ידי העד מטעם הנתבעת, מר עטל - האדם הנוסף שהתעניין ברכב ולא נחקר לאחר שהתובע ויתר על חקירתו, הרי שגם אם גרסתו נכונה הרי אין בעובדה כי צויין בפניו דבר היות הרכב בבעלות חברת ליסינג בעבר כדי ללמד כי נתון זה צוין גם בפני התובע כאמור. בנוסף, מי שהעביר המסר לאותו מר עטל הוא מר בליטי יעקב- אחיה של הנתבעת, בעוד בשיחה עם התובע נטען כי נכחו אחי הנתבעת יחד עם בנה.

10.הנתבעת ציינה, כי פרסמה ב-"יד 2" את דבר מכירת הרכב וציינה בהודעה כי הרכב הוא מליסינג. אומנם, התובע אישר כי הידיעה על מכירת הרכב נודעה לו משם, אלא שזה נעשה באמצעות חברו והתובע עצמו לא ראה את ההודעה, גם חברו לא ציין בפניו כי פורסם שהרכב היה בבעלות חברת ליסינג. בעניין זה יצוין כי לא הובאה כל ראיה התומכת בטענה כי ב-"יד 2" פורסם כי המדובר ברכב ליסינג, אולם מנגד, גם התובע לא העיד את חברו, אשר יעיד לגבי תוכן ההודעה ב"יד 2", זאת למרות שכבר במהלך הדיון בפני כב' הרשמת ציין בנה של הנתבעת, כי ב"יד 2" צויין כי מדובר ברכב ליסינג.

11.למרות מסקנתי לעיל, התרשמתי, כי טעותו של התובע אינה תוצאת הטעיה שהוטעה התובע על ידי הנתבעת. כפי שצויין על ידי מר בליטי וכן כפי שצויין בתצהירו של אטל, לא ניסתה הנתבעת להסתיר את העובדה שמדובר ברכב ליסינג. הנתבעת אף אפשרה לתובע לבצע בדיקה לרכב, בדיקה שנערכה לאחר המועד שבו ראה התובע את הרכב ודובר על מחיר הרכב, כך שבאותו מועד שבו דרשה הנתבעת סכום מסויים לתשלום בגין הרכב, יש להניח, כי סברה, כי לא תוכל להתחמק מהמידע בדבר היות הרכב רכב ליסינג, עובדה שיכולה להתגלות במכון הבדיקה.

הנתבעת אף ציינה, כי העברת הבעלות ברכב נעשתה כאשר רשיונות הרכב הרלוונטיים היו עודם על שם חברת ד.נ.ש.ר בע"מ, חברת הליסינג, עובדה התומכת בטענתה, אלא שרשיונות הרכב המקוריים, שעל פיהם נעשתה העברת הבעלות נותרו בידי התובע והם לא צורפו, כך שהנתבעת לא יכלה להוכיח טענתה בעניין.

12.לאור האמור, מסקנתי היא, כי מדובר בטעות של התובע אשר איננה תוצאת הטעיה.

בין הוראות החוק העוסקות בשלב הטרום חוזי קיימים הבדלים, אליהם אתייחס בקצרה. על פי סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשנ"ג- 1973, הסעד בגין חוסר תום לב בניהול משא ומתן הוא פיצויים ואילו, על פי סעיף 15 לחוק זה המתייחס לטעות שהיא תוצאת הטעיה - הסעד הוא ביטול והשבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ