שטרן נ' אייזן

החלטה

מונחת לפני בקשת התובע למחוק את תצהירי הנתבעת על נספחיהם.

התביעה עוסקת במכתב שנשלח ע"י הנתבעת, ואשר הגיע לידיהם של כ-16 אנשים נוספים, בו נטען כנגד התובע ואחר כי הם מבצעים מעשים שהם "בניגוד לדין, מכוערים בדרגה הגבוהה ביותר שניתן להעלות על הדעת, בחוסר תום לב, מתוך מטרות פסולות, ולפי דעתי חלק מהמעשים שהם עושים יש בהם יסודות של מעשים פליליים."

בכתב התביעה טוען התובע כי אמירה זו, שאיננה אמת, מכפישה את שמו, מבזה אותו ופוגעת במוניטין שלו כעו"ד.

התובע ביקש את התנצלותה של התובעת אך היא סרבה לחזור בה מאמירותיה ואף חיזקה אותן. התביעה הוגשה בעילת הוצאת לשון הרע.

בכתב הגנתה כתבה הנתבעת כי אין לנתק את המכתב, שלגרסתה לא היה אמור להישלח אלא לאדם אחד בלבד, במסגרת חליפת מכתבים- מהמחלוקת רבת השנים בינה, כמייצגת את הרוב המכריע של בעלי הזכויות במקרקעין, לבין המיעוט, והתובע בתוכו.

הנתבעת מגוללת בכתב ההגנה מסכת של מחלוקות שלא מצאו את פתרונן במשך כעשור, הליכים משפטיים שנכשלו, ובוררות המצויה בעיצומה.

בכתב ההגנה מציינת הנתבעת את הנתבע כאחד משלשה או ארבעה המתנכלים למעשיה כעו"ד ומנסים לתקוע מקל בגלגלי עסקת הקומבינציה שלא יצאה אל הפועל מעולם.

עוד מפרטת היא בכתב ההגנה כי קיבלה איומים מרומזים מאחר, ואליהם, ככל הנראה הינה מייחסת את האמירה "מעשים פליליים".

משנתבקשו הצדדים להגיש את תצהיריהם, הרחיבה הנתבעת וצירפה לתצהירה גם את תצהירה של עו"ד שרייבר ממשרדה ואת חוות דעתו של עוה"ד רובינשטיין, להוכיח יסודות פליליים במעשים.

בכל הנוגע לחוות הדעת, זו איננה מתיחסת כלל לתובע אלא לבא כוחו, ולפיכך לא תיכלל במסכת ראיות הנתבעת.

בתצהירה של עו"ד שרייבר מצאתי אימרה אחת המיוחסת לתובע(ס' 17). יתר הסעיפים אינם רלבנטיים ואין בהם כדי להוסיף להגנתה של הנתבעת. התצהיר נמחק במלואו, למעט ס' 17.

באשר לתצהיר הנתבעת, ימחקו ממנו האמירות המיוחסות לאחרים. מפאת אורכו של התצהיר (27 עמ') וריבוי הסעיפים בו, אינני מפרטת את הסעיפים שאינם רלבנטיים, ואין מקומם בתצהיר.

ניתן היום, ד' טבת תש"ע, 21 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.