שטרן נ' איגוד ערים לכבאות איזור חדרה

פסק דין

רקע

1.במועד הרלבנטי לתביעה זו עבד התובע ככבאי בתחנת כיבוי האש בחדרה (להלן:

"התחנה"), במסגרת איגוד ערים לכבאות איזור חדרה.

2.על פי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, תשע"ב-2012, הופסקה פעילותם של איגודי הערים לשירותי כבאות ביום 8.2.13 ובנעליהם של אלה נכנסה נציבות כבאות והצלה שהיא זרוע של המשרד לבטחון פנים.

3.משכך, הסכים התובע להמרת זהות הנתבע בנתבעת.

עוד הסכים התובע לייצוגה של הנתבעת במסגרת תביעה זו על ידי מתמחה למשפטים וויתר על ייצוג משפטי מטעמו.

טענות התובע

4.התובע, העותר לפיצוי בסך 1,092 ₪ בגין נזק שנגרם למכשיר ה- GPS שלו (להלן: "המכשיר"), טוען כי מדובר בנזק שנגרם לו בשעה שרכבו חנה בשטח התחנה, לשם הוא הגיע בתאריך 8.1.13 באמצעות הרכב לצורך השתתפות במשימות חילוץ שונות ברחבי העיר חדרה. באותו היום ארעו בעיר אירועי הצפה רבים כתוצאה מגשמים עזים שירדו ולטענת התובע, על אף שכלי הרכב של האיגוד אשר חנו בתחנה באותה עת פונו מהמקום לפני עליית קו המים, לא דאגו עובדיה לפינוי רכבו גם כן.

5.הרכב, כך לטענת התובע, כוסה כולו במים והוכרז על ידי חברת הביטוח כאבדן להלכה.

6.משביקש התובע להוסיף לתביעת הביטוח את ערך הציוד שהיה ברכב וניזוק, הוסבר לו שעל פי פוליסת הביטוח שלו הוא זכאי לפיצוי של עד 300 ₪ לפריט ו- 1,200 ₪ בסך הכל.

7.לאחר שקבל פיצוי בסך 1,200 ₪ בגין נזקים שנגרמו לפריטי ציוד נוספים אחרים שהיו ברכב, כשבסכום זה נכללים גם 300 ₪ מתוך ערך המכשיר, פנה התובע אל האחראים עליו בתחנה בדרישה לפיצוי בגין היתרה בסך 1,092 ₪ (שכן בשעתו הוא רכש את המכשיר ב- 1,392 ₪ - ר' קבלה), אלא שהוא סורב ומכאן תביעתו.

8.במהלך הדיון בבית המשפט מיקד התובע את טענותיו ואמר:

"במסגרת התפקיד שלי משלמים לי אחזקת רכב ומחייבים אותי להחזיק

רכב כדי שאני אגיע מהר. כמו שדאגו להוציא את הרכבים של האיגוד

יכלו להוציא את הרכבים של העובדים... אם לא הייתי נקרא לעבודה,

הנזק הזה לא היה קורה לי, שכן אין לי מה לעשות בחדרה, אני גר בכרכור".

בתשובה לשאלת הבהרה מצדי, אישר התובע כי אין זהו תנאי להעסקתו, שיחזיק ברכב.

9.באשר למעמדו כלפי הנתבעת, הוסיף התובע וטען כי על פי סעיף 103 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה הנ"ל, כל הליך משפטי שננקט בזמנו כנגד האיגוד יוסיף לעמוד בתקפו ויראו אותו כאילו היה נגד המדינה ביום כינון הרשות. לשיטת התובע בהתאם להוראת סעיף זה, ממשיכה הנתבעת לחוב כלפי העובדים את החבות שהיתה לאיגוד לפני יום כינון הרשות.

טענות הנתבעת