שטרולי נ' אמור

החלטה

לאחר מתן פסק הדין פנה התובע בבקשה לעיון מחדש בפסק הדין בטענה כי בניגוד לאמור בפסק הדין הוא המציא לבית המשפט מספרי טלפון נוספים אפשריים מהם התקשר לנתבע וביקש כי ביהמ"ש יעיין מחדש בתדפיסי השיחות הנכנסות לטלפון הנייד של הנתבע ויווכח שאכן פנה אליו מספר פעמים רב כנטען על ידו.

כפי שציינתי בהחלטתי מיום 3.5.14, הפירוט שהמציא התובע לאחר מתן פסק הדין, לא הומצא בשלב מוקדם יותר על אף שניתנה לו הזדמנות לעשות כן, ודי בכך היה, למעשה, להביא לדחיית הבקשה.

למרות זאת, ומאחר ותדפיסי השיחות מצויים רק בדיסק המצוי בתיק ביהמ"ש (אשר לא הועמד לעיון הצדדים מסיבות שפורטו בהחלטותי בענין), ערכתי בדיקה לטענות התובע לגופן, ומבדיקתי עלה כי אכן בין החודשים 3/12 לחודש 6/12 התקבלו אצל הנתבע 10 שיחות מהתובע (זאת ממספרים שונים מלבד הטלפון הנייד של התובע).

לאחר קבלת תגובת הנתבע, ועל אף שפסק הדין בוסס על ממצא עובדתי שגוי, כפי שמתברר עתה, הרי שלא מצאתי כי יש בטעות זו להביא לביטול פסק הדין, אולם יש להביא לתיקונו בלבד, שכן אין במידע הקיים עתה בפני בית המשפט כדי לשנות מתוצאת פסק הדין במובן זה שדין התביעה להידחות, אולם יש בה בהחלט להשפיע על שאלת ההוצאות.

המשמעות של התיקון היא כי קביעתי שהתובע לא הוכיח פניות חוזרות ונשנות לנתבע מבוטלת, ובמקומה תבוא קביעה כי התובע אכן פנה לנתבע פעמים רבות אולם זאת החל מחודש 3/12 ואילך, זאת בניגוד לטענת הנתבע כי היה מדובר בפניה יחידה בסמוך לתום שנת האחריות.

אלא שלאור קביעתי הנוספת כי לא נסתרה טענת הנתבע שהתקלה שהתגלתה בג'קוזי לאחר אותו מועד היתה במערכת הפיקוד, אין בכך להביא לחיוב הנתבע כלפי התובע, שכן אחריותו למערכת הפיקוד היתה מוגבלת ל-3 חודשים, וברי כי פניות הנתבע היתה לאחר תום תקופה זו.

לו רצה התובע להוכיח את טענתו הנוספת כי הנתבע התרשל בביצוע התיקון, צריך היה להביא ראיה כלשהי לתמוך בכך, ודבר זה לא נעשה. אין מדובר במצב בו הקלקול במערכת הפיקוד מעיד בפני עצמו על כך שהתיקון לא נעשה כראוי, שכן ברור לחלוטין, מכך שניתנה תקופת אחריות קצרה לחלק זה שתוקן על ידי הנתבע (להבדיל מחלקים אחרים שהוחלפו) אין בעצם העובדה שהוא התקלקל פעם נוספת בחלוף כ-8 חודשים ממועד תיקונו, להצביע על כך שהתיקון לא נעשה באופן מקצועי.

משכך, תוצאת פסק הדין זהה במובן זה שדין התביעה להידחות, אולם בהתחשב בכך שקבלת התדפיסים לא תמכה באופן מלא באף אחת מגירסאות הצדדים, אני מחלקת את החיוב בגינם בין הצדדים בחלקים שווים, כך שעל התובע לשלם לנתבע הוצאות בסך של 3,450 ש"ח בלבד. ובכך מתוקן פסק הדין.

יש לראות החלטה זו כמתקנת את פסק הדין ולפיכך מהווה למעשה פסק דין מתוקן.

ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ד, 17 מאי 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: