שטראוס גרופ בע"מ נ' מרק ואח'

פסק דין

1.ראשיתו של הליך זה בתביעה כספית בסדר דין מהיר, בסך של 54,170 ₪ אשר הוגשה כנגד הנתבע 1, מי ששימש כמפיץ של מוצרי התובעת וכן כלפי הנתבעים 2 ו-3 אשר חתמו כערבים לשטר חוב אשר נמסר על ידי הנתבע 1 לתובעת (להלן: "שטראוס או התובעת"), ואשר צורף לכתב התביעה כחלק בלתי נפרד ממנו.

ההליך התנהל כנגד הנתבע 1 וכנגד הערבה לשטר הנתבעת 3. הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה מטעמו והתובעת לא פנתה בבקשה מתאימה בעניינו.

טענות הצדדים

2.להלן יובא פירוט תמציתי של טענות הצדדים כמשתקף מכתבי הטענות מטעמם.

טענות התובעת

3.בזמנים הרלוונטיים שימש הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") כמפיץ של מוצרי התובעת. הנתבע התחייב כלפי התובעת, בין היתר, לשלם לה בגין מוצרים אשר ירכוש ממנה, בהתאם לתנאי התשלום הנהוגים אצלה ועל פי היתרות אשר יופיעו בחשבון אותו תנהל התובעת. להבטחת קיום כל התחייבויותיו המציא הנתבע לתובעת שטר חוב על סך 300,000 ₪; חרף העובדה כי בכרטסת הנה"ח של התובעת נותר חוב אשר נזקף לחובת הנתבע, סכום החוב לא שולם על ידי הנתבע ומשכך הוגשה תביעה זו כנגדו וכנגד הנתבעים 2-3 - הערבים לשטר.

טענות הנתבעים

4.הנתבע שימש כמפיץ למוצרי התובעת עד לחודש פברואר 2008, אז סולק ללא התראה מעבודתו אצל התובעת. במהלך עבודתו אצל התובעת, ובתחילת דצמבר 2007 שונו תנאי העבודה של כלל המפיצים אשר עבדו עם התובעת; במסגרת שינוי התנאים נקבע כי התשלום מאת לקוחות הקצה יתבצע ישירות לשטראוס ושטראוס תעביר למפיצים את העמלה שלהם. מאותו מועד לשיטת הנתבע, הנתבע לא שילם ולא היה צריך לשלם עבור מוצרים שהוא סיפק. במילים אחרות, במועדים אלו שימש הנתבע כ"צינור" עבור התובעת. היינו, הפיץ מוצרים של התובעת כאשר התשלום של כל אחד מלקוחות הקצה, התבצע ישירות לתובעת ללא אחריות או טיפול כלשהו של המפיץ. הנתבע הוסיף וטען כי הוא אינו חייב ולו שקל אחד לתובעת וכי במועדים המפורטים בתביעה ובנספחיה הוא כבר לא עבד אצל התובעת, ולכן אין לו כל אחריות לחוב שקיים, ככל שקיים. הנתבע טען כי גם אם היה רוצה לטפל בגבייה של כספים כלשהם, מנקודות הקצה, לא היה באפשרותו לעשות כן, שכן במועדים הרלוונטיים הוא סולק מעבודתו.

בנוסף טען הנתבע טענת קיזוז כך שהתובעת מחזיקה בידיה כספים בסך של 30,000 ₪ (הוא סכום הפיקדון שהפקיד בידי התובעת בראשית עבודתו) וסכום זה צריך לקזז מכל סכום שיפסק על ידי בית המשפט.

טענות התובעת בגדרי כתב התשובה מטעמה

5.התובעת אישרה בכתב תשובתה כי אכן נוֹהל העבודה בינה לבין מפיציה שוּנה במהלך תקופת עבודתו של הנתבע אצלה (במחצית שנת 2007); כך שלכתחילה את מערכת היחסים בין הצדדים הסדיר נוהל ישן (להלן: "הנוהל הישן"), ולאחר מכן ובמחצית שנת 2007, שונתה שיטת ההתחשבנות והונהג נוהג התחשבנות חדש (להלן: "הנוהל החדש"). כך או אחרת, המעבר בין הנוהל הישן לחדש לא שינה את העובדה כי המפיץ הוא זה שאחראי על גביית הכספים ונושא בכל נזק ואחראי לכל הנפקת תעודה ומסמך או חשבונית מן המסופון שהיה ברשות הנתבע.

דיון

6.ביום 18.3.14 התקיימה ישיבת הוכחות. בישיבה העידו מטעם התובעת גב' אורלי בניש – רפרנטית הפצה מטעם התובעת (להלן: "בניש"), מר קובי אייל – מנהל מרחב שפלה וירושלים בתובעת (להלן: "אייל"), וגב' אביאת בר סימון – מנהלת אבטחת המידע בתובעת (להלן: "בר סימון"). מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1.

7.על יסוד הסכמת הצדדים מיום 2.1.2013, הוגשו בתיק הן תצהירים והן תצהירים משלימים. תצהירים נוספים שהוגשו על ידי הנתבע ביום 29.1.2013 בניגוד להחלטת בית המשפט ובניגוד להסכמת הצדדים הוצאו מהתיק בהחלטה מיום 26.2.2014.

8.ככל שלא נכתב אחרת, ההפניות הן לפרוטוקול ישיבת ההוכחות.

9.בפתח הדברים יצוין כדלקמן - בעוד התובעת מצאה לנכון להגיש 3 תצהירים מפורטים מטעמה ובליווית נתונים כספיים מפורטים מתוך מערכת הנהלת החשבונות שלה - נתונים העולים (כפי שיובהר להלן) כדי רשומה מוסדית - ביכר הנתבע להגיש תצהירים לאקוניים מטעמו המחזיקים עמוד וחצי לכל היותר כל אחד. במסגרתם כפר הנתבע באופן כללי בחוב ללא התייחסות מפורשת ומסוימת לנתונים אשר הוצגו על ידי התובעת ואשר עמדו בפניו עת הגיש תצהירו המשלים - אשר הוגש לאחר תצהירי התובעת. הנתבע אף לא מצא לנכון להציג תזה עובדתית נגדית ומפורטת מצידו, אף לא באשר לעובדות המצויות בחזקתו. מן הטעם הזה ומטעמים נוספים כפי שיפורט, בין השאר מצאתי לנכון לקבל את התביעה במלואה. ועל כך בהרחבה להלן -

מערכת היחסים ההסכמית בין הצדדים

10.אין חולק כי הנתבע נקלט כמפיץ בשורות התובעת במהלך שנת 2005. בשלב זה חתם הנתבע על מסמכי ההתקשרות בין הצדדים והעמיד בטחונות כדרישת התובעת. הנתבע לא כפר בחתימתו על ההסכם ההפצה אשר הסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים אשר נחתם בעת קליטתו לעבודה ביום 22.8.2005 (וראו נספח ג' לתצהיר משלים בניש); הנתבע אף לא כפר כי חתם על שני נהלי ההתחשבנות השונים (אשר צורפו כנספחים א' ו - ב' לתצהיר משלים בניש). בענין זה ראו עדותו של הנתבע בעמוד 23-24 ש' 18 ואילך. אציין כי 3 מסמכים אלו - היינו החוזה מיום 22.8.2005, והן שני נהלי ההתחשבנות - מהווים את המסגרת ההסכמית הכוללת לענייננו - המסדירה את מערכת יחסי ההפצה בין הצדדים.

11.מפאת חשיבותם יובאו להלן הוראות מרכזיות מתוך מערך ההסכמים שבין הצדדים. ראו לכתחילה סעיף 6 להסכם מיום 22.8.2005 -