אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שטינוביץ נ' מדינת ישראל

שטינוביץ נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 06/11/2013 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי באר שבע
27195-07-13
29/10/2013
בפני השופט:
טלי חיימוביץ

- נגד -
התובע:
עו"ד תמיר שטינוביץ
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

ערעור על פסק דין שניתן בהעדר המערער, והחלטות ביניים, בבית משפט השלום לתעבורה באילת (כב' השופט אופיר, כב' סגן הנשיא השופט לנדסמן), בתיק 10632-05-13.

העובדות

בחודש 05/13 קיבל המערער זימון למשפט בבית המשפט לתעבורה באילת, ליום 9.7.13, בשל דו"ח תנועה.

המערער, שהינו עו"ד במקצועו, והיה עליו להופיע בבית משפט אחר באותו יום, ביקש להגיש מיד בקשת דחייה, אך נאמר לו במרכז המידע, כי תיקי הדו"חות נפתחים בבית המשפט רק ימים ספורים לפני הדיון. לכן, עליו לפנות ישירות ללשכת התביעות.

המערער פנה מספר פעמים ללשכת התביעות, טלפונית ובאמצעות הפקס, אך לא נענה (פניות הפקס צורפו לכתב הערעור).

רק בתאריך 7.7.13, לאחר שנפתח התיק בבית המשפט, התאפשר למערער להגיש בקשות. המערער הגיש שתי בקשות, האחת לדחיית מועד הדיון, והשנייה, להעברת התיק לבית משפט אחר במחוז הדרום.

הבקשה לדחיית מועד הדיון נדונה על ידי כב' השופט אופיר ונדחתה. נקבע כי מועד הדיון לא בא למערער כהפתעה, ויכול היה לתכנן את צעדיו. בקשה נוספת, בה הסביר את השתלשלות העניינים בגינה לא התאפשר לו לפנות מבעוד מועד – נדחתה, אך הוצע לו להתייצב למחרת היום, ב- 10.7.13, מועד שגם בו היו קבועים למערער דיונים בבית משפט אחר.

בקשת המערער להעביר את הדיון לבית משפט אחר במחוז הדרום, נדחתה על ידי כב' סגן הנשיא השופט לנדסמן. הוא ראה בה דרך לעקוף את החלטות כב' השופט אופיר, וקבע גם, כי תנאי להעברת התיק לבית משפט אחר הוא הודאה באשמה, והגשת הבקשה מבעוד מועד, מה שלא נעשה כאן.

המערער לא התייצב לדיון שנקבע ב- 9.7.13 ועל כן נשפט בהעדרו.

המערער מלין כנגד החלטות הביניים של בית משפט קמא, וטוען, כי טעה בית משפט קמא בקבעו כי דיונים בבית משפט אחר אינם מהווים עילה לדחיית מועד הדיון, וכי הבקשה להעברת מקום השיפוט הוגשה שלא בתום לב, או באיחור. לטענתו, לא היה מקום להעדיף שיקולים מערכתיים, לפיהם לא יהיה שופט באילת למשך שמונה חודשים, על פני האינטרס של המתדיין. בכך נפגעה זכותו הבסיסית לקבל יומו בבית המשפט. בדיון הוסיף המערער וטען, כי החלטת כב' השופט לנדסמן ניתנה בחוסר סמכות, שכן סמכות זו שמורה לנשיא.

ב"כ המשיבה עתר לדחות את הערעור. לטענתו, למערער ניתנו שתי אופציות לדיון, 9.7.13 או 10.7.13, מהן יכול היה לבחור אחת. בנוסף, לא נטען לעיוות דין, והקנס שהושת עליו בגזר הדין הוא הקנס המקורי. עוד נטען, כי המבקש לא מיען את בקשתו להעברת מקום השיפוט לנשיא בית משפט השלום, אלא הגיש אותה לכב' השופט לנדסמן, לאחר ששתי בקשות הדחייה נדחו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בתיק בית משפט קמא, נחה דעתי כי דין הערעור להתקבל.

אפתח ואומר, כי צודק בית משפט קמא בגישתו העקרונית, הנמנעת מדחיית דיונים, ובמגמה ברוכה זו יש להמשיך. אלא ששיקולי יעילות אינם מקודשים, ובנסיבות יוצאות דופן, ראוי שייסוגו אל מול זכויות צודקות של מתדיינים.

מדובר בנאשם בתיק תעבורה, שהוא גם עורך דין במקצועו.

למערער היו קבועים דיונים קודמים בבית הדין לעבודה, הן ב- 9.7.13 והן ב- 10.7.13, שנקבעו עוד לפני קבלת הדו"ח.

על פי נוהל הדחיות של כב' הנשיאה בייניש (כתוארה אז), דיונים אלה קודמים, היות ונקבעו קודם לדיון באילת.

בנוסף, לא ניתן להגיש בקשות דחייה במועד קבלת הדו"ח, שכן התיק נפתח במועד מאוחר יותר, ולשכת התביעות באילת אינה עונה לפונים.

בהקשר זה אציין, כי המשיבה לא הסתייגה מטענותיו העובדתיות של המערער, בכל הנוגע להשתלשלות העניינים העובדתית. מבדיקת תיק בית משפט קמא עולה, כי הוא נפתח בתאריך 30.5.13, וכתב האישום הוגש בתאריך 18.6.13. עם זאת, לא נשלחה למערער כל הודעה על פתיחת התיק או על הגשת כתב האישום, כך שדומה כי צודק המערער בטענתו, כי לא יכול היה להגיש את בקשותיו קודם לכן.

לפיכך, נחזה המערער על ידי בית משפט קמא, שלא בצדק, למי שמגיש בקשות דחייה ובקשות להעברת מקום השיפוט, ברגע האחרון. מאחר והוא מייצג את עצמו, גם לא היה מי שיגיע במקומו לבית המשפט, על מנת להשיב לכתב האישום. בנוסף, אין זה הוגן לדרוש ממנו כי ידחה את דיוניו האחרים, שהרי הם נקבעו טרם קבלת הדו"ח, ועל פי נוהל הדחיות שהזכרתי לעיל, הם קודמים. על כן, היה מקום לשקול אחרת את הטיפול בבקשות הדחייה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ