אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שטיינברג נ' עטייה

שטיינברג נ' עטייה

תאריך פרסום : 12/01/2012 | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית המשפט המחוזי ירושלים
29580-07-11,22917-08-11
08/01/2012
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
יעקב שטיינברג
הנתבע:
גדעון עטייה ע"י ב"כ עו"ד שלום סיידה ו/או אברהם ביטון ו/או עופרי סיידה ואח'
פסק-דין

פסק דין

בהפ"ב 29580-07-11 הוגשה בקשה לאישור פסק בוררות של בית הדין לממונות שעל יד המועצה הדתית ירושלים, מיום 13.4.11, בנוגע לסכסוך שבין ועד הבית ברחוב שאולזון 50 לבין המשיב, גדעון עטיה, המתגורר באותו בנין.

נגד בקשה זו הגיש המשיב בקשה משלו לביטול פסק הבורר בהפ"ב 22917-08-11.

לאחר ליבון טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, התברר כי פסק הבוררות אשר הוגש לאישור אינו חתום על ידי הדיינים שישבו בדין, ומעל פסק הדין מתנוססת רק חותמת של מזכירות בית הדין עם חתימה הנראית כחתימת המזכירות בלבד. אי לכך, העלה ב"כ המשיב טענת סף, לפיו יש לדחות על הסף את הבקשה שהוגשה לאישור הפסק עקב העדר חתימות הדיינים.

בהחלטתי מיום 23.10.11 נתתי לב"כ ועד הבית (דאז), עו"ד פוגל, אורכה של 14 יום להגשת בקשה מתוקנת לאישור פסק הבורר, שבה יכלול את התייחסותו המפורטת בכל הנושאים שעלו בדיון ואשר עליהם הצביע בית המשפט כליקויים לכאורה בבקשתו המקורית, לרבות, העדר חתימות הבוררים על פסק הבוררות שהוגש לאישור. זאת, לאחר שעו"ד פוגל ציין כי למיטב הבנתו חתמו הדיינים על ההעתק המקורי של הפסק, כך שאין המדובר אלא בטעות טכנית בכך שהעתק הפסק אשר הוגש לאישור אינו צילום של המקור החתום, אלא העתק מתאים למקור שהוציאה המזכירות של בית הדין, ואשר בו אכן לא מופיעות חתימות הדיינים.

דא עקא, גם בתום 14 הימים האמורים לא הגיש עו"ד פוגל העתק של פסק בוררות מקורי חתום; ולאחר שוועד הבית החליף את ייצוגו, הגיש ב"כ הוועד החדש, עו"ד צבי שטרסברג, מסמך חדש מאת בית הדין לממונות, מיום 20.11.11, שמנוסח כ"הבהרה" לפסק הדין המקורי, ואשר בו חוזרים הדיינים על הממצאים וההכרעות שבפסק הדין המקורי שהוגש לאישור; ועל החלטת הבהרה זו אכן חתומים שלושת הדיינים.

גם למסמך חדש זה התנגד ב"כ המשיב, בטוענו כי אין בו כדי לרפאות את הליקוי שבפסק הדין המקורי, וכי אין במסמך שהוגש כדי למלא אחר הוראות בית המשפט בהחלטתו מיום 23.10.11 האמורה, לפיה היה על וועד הבית להגיש העתק של פסק הדין המקורי כשהוא חתום על ידי הדיינים, ולא להגיש הבהרה מאוחרת, ככל שתהיה היא חתומה על ידם. בתמיכה לעמדתו מפנה ב"כ המבקש לה"פ 534/00 רקפת שיווק נייר בע"מ נ' אברהם זלצמן (פורסם במאגרים, מיום 11.10.01) שניתן בבית משפט זה על ידי כב' השופטת יהודית צור, ואשר בו נקבע מפורשות כי אין לקבל הבהרה מאוחרת לפסק בוררות מקורי לא חתום, וכי בעצם אין דרך לרפאות את הפגם שבהעדר החתימות באמצעות מתן החלטות או הבהרות מאוחרות יותר.

בתגובה לטיעונים אלה המשיך ב"כ וועד הבית במאמציו להכשיר את פסק הדין המקורי, והגיש מסמך חדש נוסף: הפעם, הגיש העתק של פסק הדין המקורי שהוגש לאישור, אלא שהמסמך עתה חתום על ידי שלושת הדיינים, כשהם מציינים בכתב יד בתחתית העמוד כי "חתימותינו הנ"ל נחתמו היום יום שני ז' בטבת תשע"ב, לפי דרישת בית המשפט"; הווה אומר, שצירפו רק עתה את חתימותיהם לפסק אשר במקור אכן לא היה חתום כלל. עם זאת, טוען כעת ב"כ וועד הבית כי לאחר ההגשה האחרונה מונח בפני בית המשפט פסק דין בוררות מלא ושלם, כולל חתימות הדיינים, החתומים על פסק הדין המקורי, ולא על הבהרה או החלטה מאוחרת יותר. אי לכך, טוען ב"כ וועד הבית כי בכך הצליח לרפאות את הפגם אשר בבסיס טענת ב"כ המבקש.

דיון והכרעה

סעיף 20 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק"), קובע כדלהלן:

פסק בוררות יהיה בכתב וייחתם על ידי הבורר בציון תאריך החתימה; בבוררות לפני בוררים אחדים, די בחתימת רובם אם צויין בפסק ששאר הבוררים אינם יכולים או אינם רוצים לחתום עליו.

על בסיס הוראות המחוקק האמורות, קבעה כב' השופטת צור בפסק דין רקפת הנ"ל, בנסיבות דומות לאלו שלפניי, כדלהלן:

יסודות ה"כתב" המפורטים בסעיף 20 לחוק הם קונסטיטוטיביים ולא ניתן להתנות עליהם. סעיף 20 לחוק המורה בבירור כי פסק הבורר צריך להיות חתום על ידי הבורר. לא נחתם הפסק, גם אם הוכן בשלמותו, אין זה פסק בורר שניתן כדין.

בענייננו, מלכתחילה טענה המבקשת כי די בחתימת מזכיר בית הדין לממונות בירושלים (להלן - בית הדין לממונות) וכי הנוהג בבית הדין לממונות הינו כי מזכיר בית הדין חותם על ההחלטות ופסקי הדין המודפסים שמוציא בית הדין (עמ' 5 לתגובת המבקשת מיום 3.5.01, נספח ב' לתגובה).

ביום 7.6.01 ביקשה המבקשת לצרף מסמך נוסף בטענה שהוא העתק נאמן למקור של פסק הבורר שצורף לבקשה, אלא שהפעם הוספו לו חתימותיהם של שני הדיינים. אין לקבל דרך זו. לא ניתן לחתום היום על פסק שניתן לפני שנתיים. המבקשת טוענת כי מטרת הגשת הפסק הנוסף אינה להחליף את פסק הבוררות שאישורו מתבקש, אלא לאשר את תוכנו באמצעות הדיינים שנתנו את הפסק המקורי. אין לקבל דרך זו. הוראת סעיף 20 לחוק הבוררות מחייבת את הבוררים לחתום על פסק הבוררות. עוד קובע החוק כי הבוררים יחתמו על הפסק בציון תאריך החתימה ומכאן שתאריך חתימת הפסק הוא יום מתן הפסק. בענייננו, הפסק אותו מבקשת המבקשת לאשר אינו חתום על ידי הבוררים ואילו המסמך החדש מושא הבקשה בפני, נחזה להיות פסק חתום על ידי הבוררים כשתאריך החתימה הוא לפני שנתיים, כאשר אין חולק כי החתימה הוספה רק היום. מסמך זה לקוי על פניו שכן הוא נחזה להיות פסק בוררות חתום כדין ביום מתן הפסק (לפני שנתיים) למרות שאין חולק כי נחתם היום. טענת המשיבה כי היה פסק בוררות חתום כדין אך הוא נעלם מתיק הבוררות היא טענה עובדתית ומכל מקום אין היא עולה מהמסמך שאינו תואם את הפסק המקורי והעיקר אינו תואם את מה שהוא נחזה להיות על פניו.

עינינו הרואות, איפוא, שאם בעת מתן פסק הדין לא חותמים הבוררים עליו, אין כלל בפני בית המשפט פסק דין כלשהו לאישור. על כן, גם אי אפשר לבוררים להוציא מתחת ידם בשלב מאוחר יותר "הבהרות" כלשהן לפסק הדין הלקוי המקורי, מאחר שהבהרות ניתן להוציא, אם בכלל (לפי סעיף 22 לחוק), רק לפסק דין שכבר ניתן כדין; בעוד שפסק דין לא חתום הרי אינו קיים בעיני החוק, ועל כן אין כל בסיס אשר עליו ניתן להוציא הבהרות. זאת ועוד, לפי פסק דין רקפת הנ"ל, גם אי אפשר לבוררים להוציא בשלב מאוחר כלשהו העתק של הפסק המקורי אשר אליו יצרפו הפעם את חתימותיהם. צירוף מאוחר של חתימות לפסק דין שניתן תקופה ארוכה לפני כן, לא ייחשב כחתימה תקינה של פסק הדין, ובפרט אם החתימות מצורפות רק לאחר שהפסק המקורי מוגש לאישור בית המשפט ללא החתימות האמורות.

הלכה זו באה לידי ביטוי פעם נוספת בהחלטתו של כב' השופט כרמל בה"פ (י-ם) 6375/07 יצחק שמעון נ' הזית עמותה לשיכון רווחה ודת (פורסם במאגרים, מיום 22.5.08), בו נקבע כי

הוראות סעיף 20 לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 קובעת: "פסק בוררות יהיה בכתב וייחתם על ידי הבורר בציון תאריך החתימה". יסודות אלה הם מהותיים ולא ניתן להתנות עליהם. משקבע המחוקק, בבירור, כי פסק הבורר צריך להיות חתום על ידי הבורר, כי אז משלא נחתם הפסק, גם אם הוכן בשלמותו, אין זה פסק בורר שניתן כדין. הולמים לענייננו דברי כב' השופטת י. צור בה"פ 534/00 זלצמן נ' רקפת שיווק נייר בע"מ (לא פורסם), אליו הפנה המבקש בטענותיו.

גם המלומדת הפרופ' אוטולנגי (בספרה בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, 2005, בעמ' 756) מסכמת את ההלכה הרלבנטית בהתאם לאמור לעיל:

מי צריך לחתום על הפסק? ברור מאליו שהבורר שדן בסכסוך, הוא שצריך לחתום על הפסק. החתימה כאן משמשת לא רק כראיה לכך, שהבורר הוא שנתן את הפסק ולא אחר, אלא גם כחתימת קיום בלעדיה אין. אין לקבל כפסק בורר מסמך החתום על ידי מישהו אחר, שאינו האדם אשר כיהן כבורר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ