אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שטיינברג ואח' נ' טופז טורס בעמ ואח'

שטיינברג ואח' נ' טופז טורס בעמ ואח'

תאריך פרסום : 17/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
23953-08-13
15/02/2014
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
1. ברוך ברנרד שטיינברג
2. אסתר אירית שטיינברג

הנתבע:
1. טופז טורס בעמ
2. איילה נסיעות ותיירות בע"מ

פסק-דין

פסק דין

העניין שבפני, תובענה הנוגעת להזמנת שירותי תיירות אשר בוצעה על ידי התובעים אצל הנתבעת מס' 1, תוך שימוש בסוכנות הנסיעות (הנתבעת מס' 2) לביצוע ההזמנה – וקורות יישומה של אותה הזמנה.

אקדים ואציין, כי במסגרת הדיון בתובענה, אשר נתקיים בפני ביום 6.2.2014, הנתבעת מס' 2 נמחקה מכתב התביעה.

על פי המתואר בכתב התביעה, וכפי שתואר במסגרת עדות התובע, ביום 28.5.2013, פנו התובעים והזמינו חבילה תיירותית בהונגריה, במסגרתה הוזמן על ידם מלון באי מרגריטה בצירוף 20 טיפולי ספא לכל אחד מהתובעים, במסגרת זאת. התובעים הגיעו להונגריה, בהתאם למוזמן, ביום 16.6.2013, ואולם כאשר ניסו להגיע לאי מרגריטה, הודע להם שעקב עליית גדות הנהר הסמוך, אין גישה לאי, ובהתאם עברו התובעים דרך חתחתים עד אשר מצאו מלון ללון בו בתקופת חופשתם;

התובעים מציינים כי פנו טלפונית למלון בו הוזמן עבורם חדר (מלון טרמל), ונמסר להם שהמלון סגור עקב ההצפה, ועובד המלון הביע פליאתו על פנייתם, שכן הודעה על נזקי הטבע נמסרה לכלל סוכנויות הנסיעות, והם אמורים היו לקבל הודעה כאמור; מוסיפים התובעים כי עובד המלון דאג לשכנם במלון מאותה רשת (מלון הליה) עד שהתנאים יאפשרו גישה למלון טרמל, וכך נעשה, וכשליש מחופשתם שהו התובעים באותו מלון, עד שהוכשרו התנאים להגעה למלון טרמל.

התובעים הבהירו כי פגשו בתיירים ישראליים רבים שהגיעו יחד עמם באותה הטיסה, ונודע להם כי לכולם נמסר יומיים או שלושה בטרם הנסיעה על הקושי בהגעה למלון טרמל, ועודכנו בדבר המלון החלופי מבלי שנאלצו לעבור תלאות כפי שעברו הם, ועל כך מלינים הם בתובענתם.

עוד טענו התובעים, כי נגרמה להם עגמת נפש כאשר פנו לקבל את טיפולי הספא אשר הוזמנו, שכן בתחילה נאמר להם ע"י פקידת הקבלה שרכשו 20 טיפולי ספא יחד ולא 20 טיפולי ספא עבור כל אחד, והיה צורך בהבהרת העניין מול נציגת הנתבעת 1; לדבריהם הצורך בבירור גרם להם לאי נעימות ולעגמת נפש.

הנתבעת 1 סבורה כי היה מקום לדחות את התובענה. לדבריה, מדובר היה בכח עליון אשר לא היה צפוי, ובעטיו נמנעה הגישה למלון טרמל; הנתבעת 1 טענה כי לא קיבלה כל הודעה על נזקי הטבע או היעדר היכולת לממש את החופשה אשר הוזמנה אצלה, ואף הלינה על אי קבלת ההודעה מאת הנהלת המלון (כפי שנמסר לתובעים); הנתבעת 1 הוסיפה כי אכן לגבי כמות טיפולי הספא היה סוג של אי הבנה, אשר טופלה והוסדרה בצורה מידית על ידי הציגיה, כך שבהקשר זה לא נגרם לתובעים כל נזק;

במסגרת הדיון אשר נתקיים בפני הופנו מספר שאלות לנציג הנתבעת 1, בנושא של נסיבות הידיעה והטיפול בחוסר האפשרות להגיע לאי מרגריטה, והלה השיב:" גם סוכנות הנסיעות חשובה לנו ואם היינו מקבלים את ההודעה היינו מיידעים את הלקוחות ואפילו זכותם היתה לבטל את הנסיעה. לא קיבלנו שום הודעה. ממשרד איילה הודיעו לנו שאנשים נמצאים שם ולא יכולים להגיע לאי ומעבירים אותם למלון הליה. למה אנחנו ידענו באיחור, כי נודע לנו רק שהסוכנת רבקה הודיעה לי על התקלה כי כרטיסי הטיסה לא נרכשו דרכנו וגם לא הוזמנו העברות משדה התעופה דרכנו, רק השהיה בבית המלון וטיפולים. אני לא פוסל את העניין שהתובעים צלצלו בעצמם לחב' דנוביוס או למלון אחר. אז נודע לנו גם על המקרה שהמלון באי מרגריטה לא יוכל לקבל אנשים 3-4 ימים עד שגובה המים יירד ובינתיים מאכסנים את האנשים במלון הליה, מלון בדיוק באותה רמה, מלון 4 כוכבים, עם אותם ארוחות וטיפולים שהם היו אמורים לקבל."

התובעים טענו כי נוסעים אשר ביצעו הזמנתם בחברות התיירות האחרות זכו לקבל פיצוי, ובהקשר זה טען נציג הנתבעת 1 "היו איתם עוד 40 אנשים נוספים שקיבלו פיצוי של טיול בעיר או ארוחה נוספת. כשאנחנו קיבלנו את כל המידע והתובע שלח מכתב וקיבל ממני התייחסות, אני אומר שנכון שבימים האלה הפער בין בתי המלון הוא 88 יורו שאני מוכן להחזיר."

לאחר בחינת טענותיהם של שני הצדדים, סבורני כי דינה של התובענה להתקבל, אולם במקצתה בלבד.

איני סבור כי התובעים זכאים לקבל פיצוי בשל העובדה שנאלצו לישון במלון הליה חלף המלון אשר הוזמן, כי מדובר בפגעי הטבע אשר אינם צפויים ואינם ידועים מראש; איני סבור אף כי התובעים זכאים לפיצוי בשל העובדה כי בתחילה סברה פקידת הקבלה כי הוזמנו 20 טיפולי ספא יחדיו ולא 20 טיפולים עבור כל אחד, שכן הדבר הוסדר בצורה מידית ומבלי שנגרם לתובעים כל נזק;

יחד עם זאת, סבורני כי הטיפול בנושא הגעתם של התובעים לבית המלון ואי קבלת ההודעה מראש, לא היה כנדרש, וסבורני שהנתבעת 1 הפרה את חובת הזהירות ביישום ההסכם שבין הצדדים מכח ההזמנה, מקום שלא הייתה מודעת לחוסר יכולתם של התובעים לממש את ההזמנה בשל אותם פגעי טבע.

לגישתי, חובת הזהירות המוטלת על חברה המעניקה שירותי תיירות, מחייבת את חברת שירותי התיירות להיות מודעת לקיומם של פגעי טבע אשר בעטיים לא ניתן לממש את ההזמנות אשר בוצעו אצלה; מדובר בחובת זהירות הבסיסית, המתקיימת במקרה זה באופן קונקרטי, ואשר הופרה מעצם הגעת התובעים לארץ זרה בה היו פגעי טבע מספר ימים קודם לכן, ומבלי שהנתבעת 1 הייתה מודעת לקיומם או פועלת בהקשר זה.

יש לזכור כי הנתבעת 1 היא זאת אשר ביצעה את ההזמנה מאת המלון, ואמורה הייתה לקבל את אותה הודעה אשר עובדי המלון מסרו ששלחו לכל המזמינים; אציין כי מלבד אמירה כללית כי לא קיבלו את ההודעה, וממול אמירה פקיד המלון אשר מסר שהודעה נשלחה, לא הוכח אי קבלת ההודע; יכול, והקשר שבין הנתבעת 1 למלון היה לקוי, אולם הדבר אינו אמור לשמש לחובת התובעים, אלא לחובת הנתבעת מס' 1; ייאמר כי המזמינים ביתר חברות שירותי התיירות, יודעו על הקושי יומיים או שלושה בטרם הגעתם להונגריה, והדברים מצביעים על האופן בו אמורה הייתה הנתבעת 1 לפעול ולנהוג – ומשלא עשתה כן, בין אם קיבלה את ההודעה ובין אם לא קיבלה אותה עקב קשר לקוי מול המלון מולו ביצעה היא את ההזמנה, ניתן לומר כי הפרה את חובת הזהירות (המושגית והקונקרטית), באופן שהסב לתובעים נזקים ועוגמת נפש.

יחד עם זאת, סבורני כי התובעים יכולים היו להקטין נזקיהם, לו היו פונים עם הגעתם, לנתבעת 1 או לסוכנות הנסיעות (הנתבעת 2, אשר נמחקה מכתב התביעה). לא ברור מאיזו סיבה בחרו התובעים לפנות לעובדי המלון ולאחר מכן לעבור דרך חתחתים ארוכה, כאשר נמנעים הם מלפנות לנתבעות על מנת שיחלצו אותם ממצוקתם; לו היו נתקלים בחוסר מענה והיעדר פתרון למצוקתם, יכול והיה מקום לקבל את התובענה בהיקף ניכר, אולם היעדר הפניה מצדיק שלא להחמיר עם הנתבעת 1.

לאחר שקילת מלוא טענות הצדדים, ומתוך הבנה שמוצדק שתהא הלימה בין עלות חבילת הנופש (עלות החבילה הייתה 2,040 אירו – ללא עלות הטיסות) לנזק הנטען בגין הטרחה אשר הייתה כרוכה במעבר בין המלונות ביום הראשון לחופשתם של התובעים (יתר הקשיים, שלא ביום הראשון, נבעו ממילא מפגעי טבע שאין להטיל על איש האחריות לגביהם), מצאתי לנכון לחייב הנתבעת 1 לפצות התובעים בסך של 1,300 ₪.

כמו כן תישא הנתבעת 1 באגרת התובענה בסך 50 ₪ והוצאות המשפט בסך 200 ₪.

הסכום הכולל, 1,550 ₪ ישולם לתובעים בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התובענה, 14.8.2013 ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ