אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שטיין נ' פרץ ואח'

שטיין נ' פרץ ואח'

תאריך פרסום : 17/12/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
26621-09-11
13/12/2011
בפני השופט:
עודד מאור

- נגד -
התובע:
צבי שטיין
הנתבע:
1. הילה פרץ
2. ימית חזן
3. שרית חזן

פסק-דין

פסק דין

1. כנגד הנתבעות הוגשה תובענה לפינוי מושכר וזאת בהתאם להוראות פרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

2. על פי הנטען בכתב התביעה, התובע השכיר את דירת המגורים נשוא התביעה בשכירות בלתי מוגנת לנתבעות (המכונה לעיתים "שכירות חופשית") , כאשר תקופת השכירות חלפה עברה לה זה מכבר, מה גם, כך נטען, שהנתבעות הפסיקו לשלם עבור השימוש בדירה, והן מסרבות לפנותה.

3.הנתבעות העלו במסגרת כתב ההגנה טענות שונות, שאין למעשה כל צורך לדון בהן, באשר במהלך הדיון שהתקיים לפני היום הסכימו כי ינתן פסק דין כנגדן לפינוי על יסוד התובענה, כפי שניתן גם ללמוד מעיון בפרוטוקול הדיון.

4.בנסיבות אלה, ניתן בזה פסק דין על יסוד התובענה ואני מורה לנתבעות לפנות את הדירה נשוא התביעה כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ וזאת עד ליום 1.1.12.

5.למעשה, כל שנותר לדון כעת הוא בשאלת ההוצאות, אולם נדמה לי, שראוי לפרט מעט בעניין הליך ביצוע פסק הדין:

א. בעבר, וליתר דיוק עד לשנת 2008, כאשר תוקנו התקנות, והוסף להן פרק ט"ז4 (שענינו סדר הדיון בתובענות לפינוי מושכר) נמשכו ההליכים ביחס לתובענות לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר חל עליהן, במשך תקופה ארוכה.

מטרת התיקון היתה להבטיח שמשכיר נכס בשכירות חופשית כאמור, יוכל לפנות דייר שהפר את תנאי השכירות בתוך זמן קצר יחסית.

ואכן, מאז התיקון, ההליכים בבית המשפט התקצרו באופן משמעותי והדיונים בתובענות אלו מסתיימים תוך זמן קצר.

ב. לאחר שהסתיימו ההליכים בבית המשפט תוך פרק זמן קצר, עלול למצוא עצמו משכיר, שניתן לזכותו פסק דין לפינוי, נגרר במסגרת הליכי הוצאה לפועל למשך תקופה ארוכה מאוד עד שפסק הדין מבוצע בסופו של דבר, וזאת מקום שנתבע אינו מכבד את פסק הדין ואינו מפנה את הנכס על פי הוראות פסק הדין מרצונו.

ג. כך למשל, הוראת סעיף 6 (ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ) קבעת שלא תוגש בקשה לביצוע פסק דין אלא לאחר שחלף המועד שנקבע לביצועו בפסק הדין, ואם לא נקבע מועד כאמור, לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

משמעות הדבר, היא כי, מי שניתן לזכותו פסק דין לפינוי, ולא ננקב בו מועד (היינו, פסק הדין הוא לביצוע מיידי) חייב להמתין 30 ימים בטרם יוכל לפתוח תיק הוצאה לפועל לביצועו.

ד. מובן שמצב זה מחמיר את מצבו של המשכיר ללא כל הצדקה -

הרי בסופו של דבר, בית המשפט פסק את שפסק, והנה דווקא מערכת ההוצאה לפועל, שאינה אלא מערכת מנהלית לאכיפת פסקי דין וביצועם, מערכת שאמונה על ביצוע פסקי הדין במהירות וביעילות מכבידה עליו בהמתנה שלא לצורך בפרק הזמן כאמור.

ה. נדמה שלא לכך כיוון המחוקק בתקנו את סעיף סעיף 6 לחוק ההוצל"פ, לעניין תקופת ההמתנה בטרם ייפתח תיק הוצאה לפועל כנגד חייב. בסופו של דבר הכוונה היתה לתקן מצב בו תובעים שזכו בפסק דין כספי ממהרים לפתוח תיק הוצאה לפועל ולא מאפשרים לחייב לשלם את חובו, ובכך מעמיסים עליו הוצאות ושכ"ט עו"ד שלא לצורך.

משכך, הרי מאליו ברור שהוראות סעיף 6 הנ"ל מתייחסות לפסק דין כספי שניתן כנגד החייב, ואין כוונה שפרק הזמן האמור יחול במקרה של ביצוע פסק דין לפינוי או לסילוק יד.

פרשנות זו מתיישבת עם תכלית חוק ההוצאה לפועל שנועד לבצע את פסק הדין במהירות וביעילות (לעניין זה אני מפנה להחלטה בתיק 01-13255-04-7).

ו. במאמר מוסגר אציין שראוי לבחון האם סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל חל במקרה בו ניתן פסק דין כספי וקיים חשש ממשי כי בפרק הזמן שיחלוף עד לפתיחת התיק, יבצע הנתבע (הוא החייב) פעולות שיש בהן כדי להקשות עד מאוד או לסכל את ביצוע פסק הדין, או שמא קיימת לרשם ההוצאה לפועל סמכות לקבר את פרק הזמן האמור.

ז. חזרה לענייננו – משקבענו שסעיף 6 לחוק ההוצל"פ אינו חל מקום בו מבוקש לבצע פסק דין לפינוי מושכר, הרי זכאי התובע להגיש את פסק הדין ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע מיידי, אולם זה לא יבוצע אלא בחלוף המועד שנקבע בו, ואם לא נקבע מועד על ידי בית המשפט, הרי מועד ייקבע על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל.

ח. למען הסדר הטוב יובהר שהתובע לא יהיה זכאי להוצאותיו ולשכר טרחה במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח, וזאת מקום שנתבע פינה את הנכס במועד על פי פסק הדין ומרצונו, והתובע אף לא יוכל לדרוש מהנתבע את סכום האגרה ששילם במסגרת תיק ההוצאה לפועל (אלא אם כן החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת), אולם ענין זה נתון לשיקול דעתו של זוכה אם לפתוח תיק בטרם חלף המועד ואם לאו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ