אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שחר נ' זלצברגר

שחר נ' זלצברגר

תאריך פרסום : 04/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
18042-01-13
21/11/2013
בפני השופט:
איילת הרץ

- נגד -
התובע:
חיים שחר
הנתבע:
שמאי זלצברגר
פסק-דין

פסק דין

1.התביעה שלפניי עניינה פיצוי בגין מיטלטלין שהושלכו לחצר והחזר תשלומי חשמל ומים.

2.הרקע העובדתי:

ביום 23.11.11 נחתם הסכם שכירות בין התובע לבין הנתבע לפיו השכיר התובע לנתבע דירת ארבעה חדרים. בהסכם נרשם כי בדירה ריהוט כדלקמן: "מקרר, ארונות, ריהוט, כלים לפי הצורך. בתום תקופת השכירות יחזירם למשכיר כפי שנמסר לידיו".

3.טענות הצדדים:

א.התובע טען כי הנתבע עזב את הדירה והותיר אחריו חובות בגין מים וחשמל. התובע טען כי הנתבע, השליך לחצר מזנון יקר ערך. בנוסף, לאחר שהמבנה נמכר לקבלן מנע הנתבע מהתובע להוציא מהבית ארון בגדים, מזגן ומקרר חדש.

ב.הנתבע לא הגיש כתב הגנה.

ג.ביום 23.5.13 נערך דיון במסגרתו הודה הנתבע שהותיר חובות בגין צריכת חשמל ומים. אך, היקף החובות אינו ידוע לו שכן שילם לעיתים לתובע ובידיו קבלות על כך. הנתבע טען כי הציע לתובע לתאם עימו מועד על מנת ליטול את המיטלטלין שנותרו בחצר.

התובע טען מנגד שכאשר ביקש להעביר שם בעירייה נדרש ועל כן נאלץ לשלם יתרת חובותיו של הנתבע בגין צריכת המים והחשמל בסך של 7,800 ₪. התובע טען כי הקבלות שהציג הנתבע אינו רלוונטיות וכי הנתבע היה משלם לו מידי פעם. בנוסף, טען התובע כי הנתבע השליך מזנון יקר ערך לחצר וסירב לאפשר לו ליטול מיטלטלין שנותרו בבית.

בתום הדיון, לפנים משורת הדין, נקבע כי הצדדים יתאמו מועד ללקיחת המיטלטלין והנתבע התחייב לשפץ את המזנון ולהשיבו למצב תקין. בנוסף, נקבע כי הצדדים ינסו להגיע להסדר בדבר גובה חובות החשמל והמים בקיזוז התשלומים שנעשו ע"י הנתבע.

ביום 19.6.13 הגיש התובע הודעה לפיה סכום חובותיו של הנתבע בגין צריכת החשמל והמים עומד על סך של 15,478 ₪. הנתבע הציג בפניו קבלות על סך של 6,200 ₪. לפיכך, נותרה יתרת חוב בסך של 9,278 ₪. ההודעה הועברה לעיונו של הנתבע והצדדים התבקשו להגיש הודעה מוסכמת בדבר גובה החוב בתוך 20 יום. התובע הגיש ביום 15.7.13 בקשה נוספת למתן פסק דין בהעדר הגעה להסדר וזאת לאחר פגישה שנערכה בין הצדדים. התובע דרש לחייב הנתבע בתשלום יתרת חוב בסך של 9,278 ₪ בגין חשמל ומים; החזר בעבור מקרר חדש בסך של 1,500 ₪; החזר בגין מזנון עתיק בסך של 1,700 ₪.

ביום 19.11.13 נערך דיון נוסף. הנתבע גם למועד דיון זה לא הגיש כתב הגנה ולא הגיש תגובה להודעת התובע בדבר גובה החוב לאחר קיזוז התשלומים ששולמו ע"י הנתבע. כמו כן, הנתבע לא צירף את הקבלות ששילם לטענתו, ואשר יש להפחיתם מגובה החוב.

4.דיון:

לאחר שמיעת הצדדים, קריאת כתבי הטענות ועיון בחומר הראיות שהונח לפניי, סבורה אני כי דין התביעה להתקבל בחלקה. ואבאר.

התובע צירף לכתב התביעה קבלות בגין התשלומים שביצע בעבור תשלומי חשמל ומים. מנגד, הנתבע טען כי שילם לתובע מספר תשלומים בגין חשבונות אלה. מלבד טענה בעלמא לא הציג הנתבע בפניי את הקבלות ולא הוכיח את טענותיו. יתרה מכך, בדיון הראשון הודה הנתבע, שנותרה יתרת חוב בגין תשלומי חשמל ומים ששולמה ע"י התובע.

לא זו אף זו. לאחר פגישה שנערכה בין הצדדים הפחית התובע את סכום הקבלות שהוצג בפניו והפחיתם מגובה התשלומים ששילם בעבור הנתבע. אך, התובע הוכיח בטבלה שצירף להודעתו כי גם לאחר הפחתת הקבלות, נותרת יתרת חוב לתובע בגין תשלומי חשמל ומים. הנתבע, כאמור, לא הגיש תגובה לטבלה ולא צירף קבלות או תחשיב נגדי.

לפיכך, יש לקבל את טענת התובע ולהעמיד את יתרת החוב של הנתבע בגין צריכת חשמל ומים ששולמה ע"י התובע על סך של 7,800 ₪ בהתאם להצהרת התובע בדיון לפניי.

באשר למזנון, אומנם הודה הנתבע כי המזנון הושלך על יד מי מטעמו לחצר ובהמשך פונה ע"י קבלן. אך בהעדר פרטים נוספים והערכת שמאי/ווי שוק באשר לשווי המזנון העתיק, לא ניתן להיעתר לבקשת התובע לפיצויו על דרך האומדנא בגין רכיב זה. זאת על אף שהנתבע לקח אחריות בדיון הראשון ואף הסכים לשפץ את המזנון ולהחזירו למצב תקין, כל זאת בטרם נודע כי הקבלן פינה את המזנון מהחצר.

ביחס למקרר, טען הנתבע כי קיימים ארבעה מקררים בנכס, כאשר אחד מהם הינו המקרר של התובע ובאפשרותו לקחתו. התובע טען מנגד כי מדובר במקרר חדש שאינו אחד מאותם ארבעת מקררים. אך טענה זו לא הוכחה. זאת ועוד. בהעדר הוכחה של סוג המקרר ושוויו כיד שנייה בשוק, לא ניתן לפצות את התובע על דרך האומדנא בגין רכיב זה.

5.לפני סיום ומעבר לצורך אציין, שבבית משפט לתביעות קטנות עסקינן ועל כן בית המשפט לפנים משורת הדין בא לקראת הנתבע ולא נתן פסק דין בהעדר הגנה אלא ניהל דיון וזאת על אף שלא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבע. גם לאחר שנקבע דיון נוסף הנתבע לא הגיש כתב הגנה ולא טרח להתייחס להודעת התובע באשר לגובה החוב. בדיון השני הנתבע ציין שבידיו מספר קבלות אך לא הציגן ולא התייחס לגובה חובותיו כלפי התובע. לכן, סבורני כי על אף ההזדמנויות הרבות שניתנו לנתבע, הגנתו נותרה בעלמא וחסרת בסיס ראייתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ