אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שחר נ' המוסד לביטוח לאומי

שחר נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 05/12/2013 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
34152-01-13
27/11/2013
בפני השופט:
בטינה טאובר

- נגד -
התובע:
רחלה שחר
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.בפניי בקשת עו"ד אלון וולך (להלן: "מנהל העיזבון"), להורות על צירופו ועל צירופה של מדינת ישראל כצדדים נוספים לתובענה. כן תלויות ועומדות בקשות המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המשיב"), להורות על קבלת צו גילוי מסמכים ועיון במסמכים ולהורות כי התובענה אינה ראויה להתברר במסגרת המרצת פתיחה, אלא כתביעה אזרחית רגילה.

להלן אדון בבקשות אחת לאחת.

2.במסגרת הבקשה לצירוף מנהל העיזבון לתובענה טוען מנהל העיזבון, כי הגב' רחלה שחר (להלן: "המבקשת") עותרת להצהיר, כי מחצית מהכספים המצויים בחשבון, שמספרו 500003 בבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "החשבון"), הינם בבעלותה ועל כן אינם נכללים בגדר עיזבונו של המנוח, מר עמנואל שחר ז"ל (להלן: "המנוח"), וכי העיקול שהוטל על ידי המשיב אינו חל על כספים אלו. לאור האמור, טוען מנהל העיזבון, כי הינו צד נחוץ לשם בירור התובענה, ועל כן יש להורות על צירופו לתובענה.

3.המבקשת מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין התובענה מופנית כנגד עיזבונו של המנוח, אלא כנגד המשיב, שהטיל את העיקול הזמני, ולפיכך, הדיון חורג באופן מהותי מגדר תפקידו של מנהל העיזבון. עוד טוענת המבקשת, כי אף כב' השופט שפירא קבע בהחלטתו מיום 22/11/12, במסגרת ת"פ 219/03, כי למנהל העיזבון, מתוקף תפקידו ככזה, יש מעמד או סמכות אך ורק ביחס לנכסי העיזבון.

המבקשת מוסיפה וטוענת, כי התובענה הוגשה מכוח היותה הבעלים הרשום של החשבון נשוא התובענה ומשנקבע בהחלטת כב' השופט שפירא, כי יש לבדוק את טענת המבקשת לעניין זכותה בכספים הנמצאים בחשבון ככספיה, אין למנהל העיזבון סמכות להצטרף לתובענה במטרה לסכל את התובענה.

עוד ובנוסף, טענה המבקשת, כי מנהל העיזבון אף לא הצביע בבקשתו על כל טענה רלבנטית, שביכולתו להעמיד, למעט הטענה, לפיה הסמכות לדון בתובענה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה, טענה שאינה מתיישבת עם החלטת כב' השופטת וסרקרוג בע"ר 5604-01-10 ועם החלטת כב' השופטת אייזנברג, שניתנה בבית המשפט לענייני משפחה.

מעבר לאמור, נטען על ידי המבקשת, כי הבקשה הוגשה על ידי מנהל העיזבון, כחלק ממלחמתם המשותפת של מנהל העיזבון והמשיב במבקשת, וכי על בית המשפט למנוע ממנהל העיזבון ומהמשיב לנצל הליכים משפטיים כדי לנהל מלחמתם במבקשת.

4.לאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים, סבורני, כי ראוי להורות על צירופו של מנהל העיזבון כצד לתובענה. מעיון בתיק עולה, כי ביום 30/05/12 ניתן צו ירושה, על ידי בית המשפט לענייני משפחה, לפיו המבקשת הינה היורשת היחידה של המנוח, אשר נפטר ביום 11/11/08.

במסגרת תובענה זו עותרת המבקשת למתן פסק דין הצהרתי, לפיו מחצית הכספים, המצויים בחשבון, הינם בבעלות המבקשת וכי העיקול שהוטל על ידי המשיב אינו חל על כספים אלה.

פועל יוצא מן האמור, כי במסגרת עתירתה של המבקשת יוכרע, בין היתר, גורלם של הכספים המצויים בחשבון הבנק ותינתן קביעה, באם כספים אלה נכללים או שאינם נכללים בגדר העיזבון.

משההכרעה בתובענה זו עשויה, אפוא, להכריע, בין היתר, בהיקף נכסי העיזבון ומשמנהל העיזבון אמור לכנס תחת ידו את כל כספי העיזבון, לאחר שיתבררו תביעות הנושים, כמו גם תביעת המשיב, סבורני, כי אכן ראוי להורות על צירופו של מנהל העיזבון כצד להליך.

5.עם זאת, משהמשיב ומנהל העיזבון לא פירטו במסגרת בקשתם לחיוב המבקשת לצרף את מדינת ישראל להליך את זיקתה של המדינה לתובענה, הנימוקים בעטיים דרוש צירופה ו/או האופן שבו עשויה מדינת ישראל להינזק, ככל שלא תצורף, שעה שעיזבון המנוח באמצעות מנהל העיזבון צורף לתובענה, לא ראיתי להורות בשלב זה כאמור.

6.אוסיף ואציין, כי לאחר ששבתי וקראתי את החלטת כב' השופט שפירא בת"פ 219/03 והחלטת כב' השופטת וסרקרוג בע"ר 5604-01-10, אליהן הפנתה המבקשת בנימוקי התנגדותה, לא ראיתי שיש בהחלטות אלה השלכה כלשהי, באשר לסוגיית צירופו של מנהל העיזבון להליך זה, לא כל שכן קביעה העומדת בסתירה לצירופו של מנהל העיזבון, וזאת גם על רקע העובדה, שבהחלטות אלה נסקרה הגשתן של תביעות חוב נוספות כנגד העיזבון.

לנוכח כל האמור, הנני מורה על צירופו של עיזבון המנוח, באמצעות מנהל העיזבון, כמשיב נוסף לתובענה. מנהל העיזבון יהיה רשאי להגיש תשובה מטעם עיזבון המנוח, תוך 45 יום מהיום.

7.במסגרת התובענה עותרת המבקשת, כאמור, לבעלותה במחצית מהסכומים שנותרו כיום בחשבון. במסגרת תשובתו להמרצת הפתיחה טוען המשיב, כי טענה זו של המבקשת נטענת, תוך התעלמות מכך שהכספים שנצברו בחשבון מקורם, רובם ככולם, בכספי המרמה של המנוח, שהופקדו בחשבון, וכן כי במהלך השנים אף נמשכו מרביתם של הכספים שהופקדו, באופן שהסכום המצוי בחשבון הינו כאין וכאפס לעומת נזקי המשיב. על רקע האמור, טוען המשיב, כי המבקשת אינה יכולה להישמע בטענה, כי זכותה לבעלות במחצית החשבון מכוח הלכת השיתוף גוברת, ואף אין היא יכולה להישמע בטענה, כי בנסיבות העניין חל החריג להלכת השיתוף, קרי, שחובו של המנוח למשיב הינו בעל אופי אישי מובהק ואשר נעשה בנסיבות חריגות, שלא במהלך הפעילות המאפיינת חיי שיתוף, וככזה אינו חל עליה.

לאור טענות אלה, שהעלתה המבקשת, עתר המשיב לקבלת נתונים, לגבי כל הפעילות בחשבון, לרבות ההפקדות והמשיכות שנעשו בחשבון מעת פתיחתו.

8.המבקשת מתנגדת למתן הגילוי והעיון במסמכים וטוענת, כי אלה אינם רלבנטיים, שכן עתירתה נובעת מהטענה, כי לא ניתן היה להטיל עיקול על כספי החשבון, שהמבקשת הינה שותפה לו ככלל, מבלי לגלות את אוזנו של בית המשפט, בדבר היותה של המבקשת שותפה בחשבון. על כן, טוענת המבקשת, כי המסמכים המבוקשים אינם רלבנטיים, מה גם שעיון במסמכים אלה, אם יתאפשר למשיב, יפגע אנושות בהגנתה בהליך המתברר בפני כב' השופט סוקול ,שעניינו תביעה כספית שהגיש המשיב כנגד עיזבון המנוח ו-3 אחרים, בגין הנזקים הכספיים שהסבו אלה למשיב.

9.על רקע טענות המשיב, לפיהן עותרת המבקשת למעשה לזכויות בכספים, שמקורם בכספים שהמנוח גבה במרמה מהמשיב, ובשל כך דין עתירתה של המבקשת להידחות, גם אם הופקדו הכספים בחשבון משותף של המבקשת והמנוח, סבורני, כי אכן קיימת רלבנטיות להעמיד לרשות המשיב מסמכים, שהמשיב מבקש לקבל לעיונו לצורך הגנתו. באמצעות מסמכים אלה יוכל המשיב לעמוד על כלל התנועות, ההפקדות והמשיכות שנעשו בחשבון, החל משנת 1991, ויהיה בידו להצביע על מקורם של הכספים, לרבות משיכות שבוצעו במהלך התקופה מן החשבון.

הגם שהמבקשת טענה, כי חשיפת המסמכים תפגע בהגנתה בתביעה שהוגשה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ראוי לציין, כי היא אינה כלל צד להליך זה והנתבע הינו עיזבונו של המנוח. יתר על כן, מעבר לאמירה, כללית זו, לא הבהירה המבקשת כיצד חשיפת נתונים אלה אמורה לגרום פגיע בתכניותיה, מה גם שעקרונית, אין די בטענה זו כדי לשלול את זכויות העיון של המשיב במסמכים המבוקשים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ