שחרור נ' שחרור

החלטה

המבקשת מבקשת לעקל כספי המשיב המצויים בידי המחזיקים ביטון דוד וביטון אורלי מרחוב שער הגיא 27/3 כרמיאל, וכן כספים בבנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף כרמיאל.

כתב התביעה:

המבקשת והמשיב היו נשואים ועל פי הסכם הגירושין בין הצדדים מגיע למבקשת מחצית הרכוש שהיה לצדדים עד ליום הגירושין.

הדירה המשותפת נמכרה למחזיקים ביטון אורלי ודוד, ואלה מחזיקים בידם עדיין כספים העולים על 70,000 ₪.

המשיב לקח לעצמו תכולת הדירה המוערכת בידי המבקשת בסך של 60,000 ₪, בנוסף מכר רכב השייך לצדדים שערכו הוא בסך של 40,000 ₪, המשיב לא העביר למבקשת מחצית הפנסיה בשלושת החדשים האחרונים בסך של 9,600 ₪, וסכום נוסף של 3,000 ₪ המבקשת טוענת שמגיע לה עבור תקופה שהמשיב החזיק בדירה לבדו. מכאן סכום התביעה על הסך של 62,000 ₪.

הבקשה:

המבקשת טוענת שהרוכשים, המחזיקים, מחזיקים בכספים שאם יועברו לידי המשיב, לא תוכל להפרע ממנו בשל חובו אליה כאמור בכתב התביעה.

המבקשת פנתה למשיב באמצעות ילדיהם המשותפים, אולם המבקש ממשיך בסירובו להעביר מחצית התכולה ויתרת הכספים המגיעים למבקשת על פי הסכם הגירושין.

מכאן הבקשה לעיקול זמני.

דיון ומסקנות:

הסכם הגירושין קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה קריות, והמבקשת מבקשת לתבוע את המשיב על פי עילת הפסק.

אין בפני כל הערכה של תכולת הדירה. מדובר בהערכה של המבקשת ללא תימוכין כלשהם, בין היתר לגבי מצב התכולה, גילה ופרטים היכולים להשפיע על הערכת התכולה.

גם ביחס לרכב מדובר בהערכה עצמית של המבקשת, ללא פרטים כלשהם על הרכב.

בענין הפנסיה שלא התקבלה בידי המבקשת מהמשיב, התביעה מבוססת יותר, אולם נראה לי שמקומה של תביעה זו היא בהוצל"פ.

באשר לתשלום הנדרש בסך של 3,000 ₪ בשל שהות המבקש בדירה, נראה לי בשלב זה שאין מדובר בתביעה מבוססת.

ביחס למצבו הכלכלי של המבקש, אין טענה בפני שמדובר במשיב שאין לו יכולת כלכלית או כי הוא מבריח נכסים.

גם ביחס למאזן הנוחות אין בפני טענה כלשהי. כך לדוגמא לא פרטה המבקשת אם הכספים שבידי הרוכשים של הדירה חלקם שייכים לה. לאור חוסר טיעון בענין זה, נראה לי שמדובר בחלקו של המשיב בדירה, ולכן על המבקשת להראות שהכספים אינם מיועדים למשיב לרכישת דירה, כך שיחסי הנוחות נוטים לטובתה.

התוצאה מכל האמור היא שאין עילה על פי הדין להטיל העיקול המבוקש, ואני דוחה בקשה זו.

להעביר העתק ההחלטה לצדדים.