אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> שחף נ' עיריית מעלות תרשיחא

שחף נ' עיריית מעלות תרשיחא

תאריך פרסום : 12/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
34940-03-10
05/03/2012
בפני השופט:
מירב קלמפנר נבון

- נגד -
התובע:
נורית שחף
הנתבע:
עיריית מעלות תרשיחא
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

התובעת ילידת 1950, עקרת בית נשואה ואם לשלושה, בבעלותה צימרים ביישוב כפר וורדים. כמתואר בכתב התביעה, ביום 9.9.08, עת חנתה התובעת ברכבה במתחם החניה בסניף שופרסל שבמעלות, עם צאתה מהרכב, לאחר מספר צעדים, נתקלה התובעת בבור שהיה פעור בחנייה (להלן: "המפגע").לטענת התובעת, רגלה השמאלית נכנסה לתוך הבור בעומק של כ- 30 ס"מ והיא נפלה אל הקרקע, וכתוצאה מכך נחבלה רגלה השמאלית של התובעת וכן נחבלו שתי ידיה כתוצאה מניסיון הבלימה בעת הנפילה.

התובעת צירפה תמונות של מקום האירוע שצולמו על ידי בנה מספר ימים לאחר קרות האירוע (ת/1). בתמונות אותן הציגה התובעת ניתן להבחין בשטח בקוטר של כ- 30 ס"מ שכוסה באספלט. לטענתה של התובעת בעת קרות האירוע היה בור פעור לרווחה ומספר ימים לאחר מכן כשהגיעה יחד עם בנה לצלם את המפגע, גילתה להפתעתה כי הבור כוסה בשכבת אספלט.

בהתאם לעדות התובעת, שני בחורים שהבחינו בה לאחר נפילתה, סייעו לה להגיע לרכבה. עובדת בשופרסל בשם יפעת צידון שהייתה גם היא עדה לנפילה, הציעה לתובעת לקחת אותה לקופת החולים, אולם לטענת התובעת מכיוון שהשעה הייתה 12:00 וקופת החולים הייתה סגורה, היא נסעה לביתה. בשעות אחר הצהריים של אותו היום, פנתה התובעת בסיועו של בעלה, לקופת החולים שם אובחנה כסובלת מנפיחות ומרגישות בקרסול שמאל. בצילום רנטגן שעברה היא אובחנה כסובלת משבר בקצה פטישון חיצוני ללא תזוזה ורגלה השמאלית גובסה. ביום 3.11.2008 הוסר הגבס מרגלה של התובעת עם המלצה למנוחה והמשך מעקב רפואי. בעקבות התאונה שהתה התובעת באי כושר עבודה החל מיום 9.9.2008 ועד ליום 31.10.2008. התובעת לא אושפזה ולא נותרה לה כל נכות בגין התאונה.

טענות הצדדים:

לטענת התובעת, בנסיבות המקרה נטל הראייה מוטל על הנתבעת (בהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין) לחלופין, טוענת התובעת כי בהתאם לסעיף סעיף 38 לפקודת הנזיקין יש להחיל על התובענה את הכלל "חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים", לפיו על הנתבעת הראיה שלא הייתה לגבי נסיבות התאונה, התרשלות. לטענתה, התאונה נגרמה עקב רשלנותה ו/או הפרת חובות שבחוק המוטלות לפתחה של הנתבעת.

הנתבעת הכחישה את חבותה. לטענתה דין התביעה להידחות מאחר והתובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. לטענתה, התובעת לא הוכיחה את קיומו של המפגע בגינו ארעה התאונה. הנתבעת מציינת כי מעדותה של התובעת, כלל לא ברור היכן נפלה. לא ברור, אם המדובר בבור שתמונתו צורפה אל מכתב הדרישה מחודש 11/08 או בבור שתמונתו צורפה אל כתב התביעה. בהקשר זה מציינת הנתבעת כי בנה של התובעת אשר נטען כי צילם את התמונות, כלל לא הובא למתן עדות בבית המשפט. לטענתה, אין המדובר בדבר מסוכן. עוד טענה הנתבעת כי המקום המתואר על ידי התובעת כמו יתר השטחים המצויים בשטח שיפוטה, מתוחזקים באופן שוטף על ידה. הנתבעת הבהירה כי לא התקבלה במוקד העירוני כל תלונה בקשר למפגע האמור. כן מציינת הנתבעת, כי עדות התובעת הנה עדות יחידה של בעל דין על כל המשתמע מכך. לחלופין, טוענת הנתבעת כי ככל שתמצא אחראית לתאונה, יש להטיל על התובעת אשם תורם משמעותי שלא יפחת מ- 50%. לטענתה, התובעת לא פעלה כמצופה ממנה להקטנת הנזק. לעניין הנזק טוענת הנתבעת כי טענותיה של התובעת מופרזות ומוגזמות. לטענתה, תיאור הנזקים אשר נגרמו לתובעת אינו עולה בקנה אחד עם המסמכים הרפואיים שצורפו.

במסגרת ישיבת ההוכחות נפרשו ראיות הצדדים בפני בית המשפט. מטעם התובעת העידה היא עצמה. מטעם הנתבעת העיד מר איגור שימנוביץ ממלא מקום מהנדס העיר ומנהל פרויקטים בנתבעת.

דיון :

ראשית, האם עמדה התובעת בנטל המוטל עליה להוכחת עצם קרות הארוע במידת ההוכחה הנדרשת ועל כתפי מי מהצדדים מוטל הנטל .

התובעת טענה כי נטל ההוכחה חל על כתפי הנתבעת. התובעת טענה לנסיבות ברורות בהן התרחש הנזק, נפילה כתוצאה מהיתקלות בבור, כך שאין היא יכולה לטעון כי היא אינה יודעת או לא יכולה לדעת מה היו נסיבות אלו. די בכך על מנת לדחות את טענתה זו והנטל להוכיח את תביעתה, נותר על כתפי התובעת.

ראה בעניין זה האמור בע"א 8151/98 שטרנברג נ. צ'ציק פ"ד נו(1) 539.

כמו כן אין בידי לקבל את טענת התובעת באשר לחלותו של סעיף 38 לפקודת הנזיקין, שכן גם במידה ומדובר בדבר מסוכן, אין בכך על מנת להעביר את נטל הראייה על כתפי הנתבעת. הנתבעת, כפי שיפורט בהמשך, הרימה את הנטל להוכיח, במידה הנדרשת, כי ננקטו על ידיה האמצעים סבירים לתחזוקת השטח ומניעת הנזק ואין במעשיה משום התרשלות שתחוב בגינה.

אשר להוכחת עצם קרות הארוע- התובעת צרפה תמונות של מקום האירוע (ת/1). לטענתה של התובעת, תמונות של המפגע לפני שתוקן אשר צולמו על ידי בעלה, לא נשמרו בזיכרון הפלאפון שלו ועל כן לא ניתן היה להציגן בבית המשפט (עמ' 6 שורות 14-15 לפרוטוקול), ואילו התמונות אשר הוצגו לפני בית המשפט היו תמונות שצילם בנה מספר ימים לאחר האירוע שם כאמור מצולם ה"מפגע" כשהוא כבר מכוסה בשכבת אספלט. לא ניתן להבין מהתמונות בבירור מתי צולמו והיכן. כמו כן לא ניתן לדעת כיצד נראה המקום לפני שכוסה באספלט. לא ניתן לדעת האם היה שם בור ואם כן, מה עומקו ולא ברור האם האספלט הושם במקום לפני או לאחר התאונה.

זאת ועוד, מהשוואה בין התמונות אותן צרפה התובעת למכתב הדרישה מטעמה מיום 25.11.2008 לבין התמונות שצורפו לכתב התביעה, עולה כי קיים שוני ביניהם ובהחלט ייתכן כי המדובר על שני מפגעים שונים. התובעת בעדותה לא ידעה להסביר את הסיבה לשוני בין התמונות ואף ציינה כי יכול להיות שבנה צילם בור במקום אחר (עמ' 9 שורות 25-32 וכן עמ' 10 שורה 1 לפרוטוקול). בהקשר זה אציין כי בנה של התובעת לא הגיע להעיד בפני, על אף שעדותו עשויה הייתה לשפוך אור על התמונות שהוצגו בפני בית המשפט, זאת לאור השוני הבלתי מוסבר ביניהן.

עדותה של התובעת לעניין הנסיבות שהובילו לתאונה היא עדות יחידה של בעל דין מעוניין ויש להתייחס אליה במידת הזהירות הנדרשת. באותו היום נכחו בחנייה אנשים נוספים, שני בחורים שסייעו לתובעת להגיע אל רכבה וכן עובדת שופרסל בשם יפעת צידון שהביאה מים לתובעת והציעה לה לקחת אותה לקופת החולים. סבורני כי אי הבאת העדים אשר נכחו לטענת התובעת במקום, במקרה זה פועלת כנגד גרסת התובעת, על פי החזקה הקובעת כי לו אכן היו מובאים העדים, היו הם דווקא מערערים את גרסת התובעת (ראה ע"א 548/78 שרון ואח' נ. לוי פ"ד לה(1) 736). סבורני כי הבאת עדים נוספים הייתה עשויה להסיר ספקות אלו, ולחזק גרסת התובעת. אי הבאת כל עדות או ראיה נוספת והותרת הספקות ללא מענה פועלים כנגד גרסת התובעת.

עדותה היחידה של התובעת נותרה עדות בעל דין אשר לא קיבלה תמיכה ו/או סיוע ולא ניתן לגבש על סמך עדות זו במידת הוודאות הנדרשת, את העובדות אשר הובילו לקרות התאונה.

כשנתבקשה התובעת להסביר מדוע לא הביאה את הגב' יפעת צידון לעדות היא השיבה כי היא חושבת שהיא לא עובדת יותר בשופרסל ולאחר מכן תיקנה את עצמה והעידה כי כשפנתה לסניף שופרסל נאמר לה שהגב' צידון אינה עובדת שם יותר (עמ' 11 שורות 10-15 לפרוטוקול). הסבר זה אינו מספק. המדובר בסניף בו נוהגת התובעת לקנות פעם או פעמיים בשבוע (עמ' 10 שורות 13-16 לפרוטוקול), כך שסביר להניח כי היא נתקלה באותה גב' צידון פעמים נוספות לאחר קרות האירוע. יתרה מכך, גם אם נכונה טענת התובעת כי הגב' צידון פוטרה מעבודתה, סבורני כי היה באפשרותה לאתר את הגב' צידון בנקל בדרכים חלופיות.

האם הוכחו יסודות עוולת הרשלנות או הפרת חובה חקוקה?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ